פשיטת רגל, איך לא מגיעים לפשיטת רגל, מה צריך לעשות על מנת לא להגיע לפשיטת רגל
יותר ויותר חברות, עסקים ורשתות מתקדמים בחייהם העסקיים לעבר פשיטת הרגל.
בדרך כלל הליך פשיטת הרגל כבר מתחיל שנתיים עד שלוש לפני שהמעשה קורה.
בלי משים לב הגום קם על יוצרו.
ומה שהתחיל כחברה או עסק קטן עם עלויות נמוכות, והוצאות התואמות את הכנסות העסק הפך למפלצת בדמות של עובדים ותיקים עם תנאי שכר גבוהים, סוציאליות גבוהות (ואם העסק שייך לאיזה הסכם קיבוצי אזי הוצאות השכר גבוהות בעוד 30% מסך ההוצאות הטבעיות של העסק) נוסיף את הרכבים שניקנו, את משיכות הבעלים שנלקחו ברבבות השנים, את העסקתם של המקורבים, מכשירי הסלולר שניקנו במחירים אסטרונומיים ומשולמים חודש בחודשו, הפרסום במדריכים השונים אשר עבר זמנם בטל קורבנם, המבנה או השכירות שכבר לא תואמת את צרכי העסק הן מבחינת שטח ואולי מיקום, והגרוע מכול ההלוואות שמיצינו ומצצנו עד תום מכול גורם אפשרי, בנק, כרטיסי אשראי, הלוואות חוץ בנקאיות וגם לא עלינו הלוואות בשוק האפור. וההחזרים. אותם החזרי הלוואות שאנו משלמים חודש בחודשו ובמצב הנוכחי היום אנו לא משלמים את ההלוואות מתזרים המזומנים החיובי שלנו שנולד כתוצאה אני מלווה חברות בתחילת תהליך המדרון לפשיטת הרגל וחברות שנמצאות כבר בשולי המדרון של פשיטת הרגל.
כ-יועץ אסטרטגי אם אנו מדברים כאן על תהליך פשיטת הרגל אותו אפשר לחזות אפילו שנתיים לפני הפשיטה אזי נשאר לנו זמן רב ביותר על מנת לסובב חזרה את ההגה בכדי לעצור מיד את התהליך. עצירת תהליך בעסק הינו תהליך כואב שמפיק הרבה מאד חללים בתוככי העסק ובראש בראשונה במבנה הארגון שלו, בכוח האדם שלו, ובכול אותם מנעמי שלטון של בעליו. עסק או חברה אשר כול הסימנים מראים כי הוא נמצא בתחלואה כפי שציינתי בפרק הראשון במאמר זה הוא עסק או חברה שביחד עם יועץ מתאים יכול להחזיר את החברה שלו למסלול יצרני או שיווקי או כול תחום בו הוא עוסק עם מעט חללים, עם מעט מכאובים טבל בטח עם מכאובים פחותים מאפשר פשיטת רגל יכולה לגרום לעסקו ולו ובני משפחתו בפרט.
כ-יועץ עסקי אני בכוונה מתמקד בנושא פשיטות הרגל ולא בנושא איך מבריאים חברות וזאת מתוך ההסתכלות פעמיים בחודש בעיתוני הכלכלה שם מופיעים השמות והבקשות של פושטי הרגל בישראל, והרשימה הזאת רק הולכת וגודלת רק הולכת ותופחת ולא נותנת לי מרגוע מתוך ההבנה והידיעה עד כמה לבעלי עסקים וחברות לעמוד בסיטואציות שכאלה.
נכון שפקודת פשיטת הרגל במדינה מתוקנת כמו ישראל הינה דרך יציאה מכובדת של פושטי הרגל בישראל, ומטרתו (במיוחד עקב הרפורמה החדשה שהונהגה אצל כונס הנכסים הרשמי של המדינה) בה ניתן להשתחרר מכול החובות בזמן קצוב סביר על מנת שפושט הרגל יוכל לחזור לחיים תקינים ולא יהיה נטל על הציבור כולו. אך עדיין במחשבה אישית ופנימית וגם חיצונית יש אות "קלון" על פושטי הרגל ללא כול צדק.
כמי שנותן ייעוץ אסטרטגי כפי שכבר ציינתי, פשיטת רגל וקריסה של עסק ניתן למנוע. בדיוק כמו שניתן למנוע התפשטות של מחלה סופנית כאשר מגלים אותה בזמן ומטפלים בה. (לפעמים החולה מבריא לפעמים החולה מת) גם בעסקים לפעמים העסק מבריא ולפעמים לא ניתן להציל אותו מחדלות פירעון. הכול בהתאם לנסיבות, אבל להחיות עסק יותר חשוב מאשר שעסק ימות.
אז בואו נעבור על המנורות שצריכות להדליק לכול בעל עסק אות אזהרה לאן עסקו הולך. ולהלן:
א. כאשר העסק צורך הלוואות (ולא עבור רכישה של מוצרים נוספים להגדלת מחזורים).
ב. כאשר תזרים המזומנים שלילי ויש צורך להביא כסף מהבית בכדי לחסות אותו.
ג. כאשר העסק מרחיק את תנאי האשראי לו הוא חייב לספקיו, ויותר גרוע מכול כאשר הוא מחליף לו צקים שכבר ניתנו לפירעון
ד. כאשר יש עובדים בעסק שרמת האבטלה שלהם מגיעה ל-25%
ה. כאשר תשלומים למוסדות נדחים ומשולמים בהסדרי אשראי.
ו. כאשר מלאי הרכש מצטמצם לאספקה בלבד.
ז. שמחזור המכירות יורד ולא עומד ביחס מול ההוצאות, הקניות, הרכישות,
ח. שהמוצרים או השירותים של העסק לא נצרכים.
ט. כאשר השירותים או המוצרים אותו העסק משווק לא קיבלו פנים אחרות בשנים האחרונות.
י. כאשר העסק או החברה שלך לא עוסקים במו"פ לצורך שדרוג מוצרים, מיתוגם ומי שכבר יש לו מוצר ממותג יעשה הרחבת מותג או מתיחת מותג.
רבות הם מנורות האזהרה אשר צריכות להדליק אצל מנכ"לי חברות או בעלי עסקים.
והריצה ליועצים כלכליים היא לא נכונה שהרי ידוע שיועץ כלכלי מטפל במספרים הקיימים ואילו עסק שמגיע למשבר לקראת הגעתו לחדלות פירעון צריך לפעול במספרים אחרים לגמרי, ומכאן נוטים רבים העסקים לחשוב שבאם ייקחו יועץ עסקי כלכלי שיוכל לפרק להם את הדוחות לגיליונות אקסל יפות וללכת שוב אל הבנק לקבל עוד הלוואות זה הפתרון של העסק שלו מריסוק טועה טעות מרה ועגומה.
יועץ נכון לעסק הוא ערובה למניעת קריסתו