עו"ד גיל נדל, ליאור מנשרוף
לאחרונה, דחה בית משפט השלום באשדוד תביעה של מוביל יבשתי (חברת משאיות) נגד סוכן מכס, וקבע כי המוביל היבשתי לא הצליח להוכיח ששירותי ההובלה הוזמנו על ידי סוכן המכס.
למעשה, בית המשפט קיבל את טענת סוכן המכס ששירותי ההובלה הוזמנו על ידי הלקוח, ולא על ידי סוכן המכס עצמו.
עובדות המקרה טענות הצדדים:
המוביל היבשתי טען שסוכן המכס ביקש ממנו בסוף שנת 2008 לבצע הובלה של שלוש מכולות לאחד מלקוחותיו, לצורך יצוא לקפריסין.
המוביל היבשתי טען כי בסיום ההובלה, הוא הפיק חשבונית לתשלום על סך כ-5,000 ש"ח, אך סוכן המכס סירב לשלם לו מפני שלטענתו, הלקוח (מקבל שירותי ההובלה) לא שילם לו.
מנגד, סוכן המכס טוען כי מעולם לא הוסכם בינו לבין המוביל היבשתי על מתן שירותי הובלה. לטענתו, הוא סיפק ללקוחו שירותי שילוח ועמילות מכס, והלקוח הוא זה שהזמין את שירותי ההובלה מן המוביל היבשתי. לחיזוק טענה זו, ציין סוכן המכס שהוא נוהג להזמין שירותי תובלה מחברות אחרות הזולות בהרבה מהחברה התובעת בעניין זה.
פסיקת בית המשפט:
השאלה אותה נדרש בית המשפט להכריע היא: מי הזמין את שירותי ההובלה מן המוביל היבשתי, האם זה סוכן המכס, או לקוחו שקיבל בפועל את שירותי ההובלה.
בהיעדר הסכם בכתב בין הצדדים, קבע בית המשפט כי על התובע- המוביל היבשתי, רובץ הנטל להוכיח כי כך סוכם עם סוכן המכס.
לשם כך, צירף המוביל היבשתי מסמכים שלטענתו מוכיחים את העובדה שההסכם למתן שירותי ההובלה נחתם בין הצדדים, ללא קשר ללקוח.
מעיון במסמכים אלו, מצא בית המשפט כי שטר המטען ותעודת המשלוח שהוציא המוביל היבשתי לא נרשמו על שמו של סוכן המכס, אלא על שמם של הלקוחות, ורק בתעודת המסירה נכתב כי יש למוסרה לידי סוכן המכס.
עוד ציין בית המשפט, כי המוביל היבשתי הביא לעדות עד אחד בלבד ולא ניתן לבסס את התביעה על עד אחד בהיעדר סיוע נוסף.
לכן, הגיע בית המשפט למסקנה שהמוביל היבשתי נכשל בהוכחת הטענה שההסכם נכרת בינו לבין סוכן, זאת בזמן שהמסמכים שהוצגו סתרו טענה זו.
בסופו של דבר, דחה בית המשפט את תביעת המוביל היבשתי, וחייב אותו בתשלום הוצאות ושכר טרחה בסכום כולל של 3,000 ש"ח.
[תא"מ (שלום אשדוד) 15080-02-11 ר.מ.פ.ה שירותי הובלה בע"מ נ' כסלו תובלה וסחר בע"מ, פסק-דין מיום 7.5.12, השופט אריאל ברגנר, שמות ב"כ הצדדים לא צוינו].
הערות:
במקרה זה, נכשלה תביעת המוביל היבשתי נגד סוכן המכס, בעיקר בשל היעדר הסכם בכתב בין הצדדים. אנו סבורים כי טוב היה עושה המוביל היבשתי, אם היה מצרף לתביעה גם את הלקוח שקיבל בפועל את שירותי ההובלה, וכך היה נדרש בית המשפט להכריע מי מבין שני הגורמים יישא בדמי ההובלה.