האם צריך לשנות את החוקים הנוגעים לעסקים כאן ועכשיו
האם החוקים המנדטוריים שהיו בקום המדינה יכולים לתת מענה למצוקת התקופה.
רבים חושבים כי הרגולטור עדיף שלא יתערב בשוק החופשי, אבל רבים כנראה לא מבינים את תפקידו של הרגולטור בהתאמת חוקים וצווים לזמן התקופה.
בשביל זה יש רגולטור, בשביל זה יש כנסת ובתוכה חברי כנסת, המייצגים חלקים נבחרים של הציבור ותפקידם להיות קשובים למצבים המשתנים, ולחוקק חוקים תואמים. (זה לא שעל כול צעד ושעל יחוקק חוק במדינת ישראל אך יש בהחלט סקטורים במאקרו שלגביהם מחויב לשנות חוקים ולהתאימם לעכשיו ולזמן קדימה. ניתן ללמוד על הכוון בדברי כבוד השופט ברק נשיא בית המשפט העליון לשעבר ומשפטן בינלאומי שקבע כי "המשפטנים הטובים ביותר שהם בני האדם הטובים ביותר שהם מענטש שיש להם את היכולת להסתכלות כוללת –השופטים אינם צריכים לייצג את החברה הישראלית – אלה לשקף אותה ואת בעיותיה"(עושה הכובעים עמוד 76)
במקרה הנדון אני מציין על התחום העסקי ומצב העסקים בישראל אשר כתוצאה מהמצב הכלכלי הקלוקל, והשוק הקשה מגיעים מהר מאד ל"חדלות פירעון" או בשפה אחרת ופשוטה "פשיטת רגל".
מאחר ומסדרונות משרדי כונס הנכסים הרשמי בישראל מתמלאים במגישי בקשות לחדלות פירעון, וכך גם מסדרונות ואולמות בתי המשפט בישראל, ופקידי ההוצאה לפועל ביחד עם הגדלת צוות השופטים הכלכליים כדוגמת כבוד השופטת ורדה אלשיך נולד הצורך לעדכן את כול ההליכים המשפטיים הקבועים בחוק ולייעל אותם.
כמי שעוסק ב ייעוץ עסקי זה מכבר התוועדנו על ועדה מיוחדת שמינה שר המשפטים של היום בכדי שתגיש לו המלצות לשיפור ולייעול מערכת ההוצאה לפועל בד בבד עם החלטתו של כונס הנכסים הרשמי אשר החליט ליישם רפורמות בתחום הליכי פשיטת הרגל, רפורמות אשר יועילו גם לנושים וגם לחייבים. עוד מה שקידם את ההחלטות האלה זאת הסטטיסטיקה שהוזכרה בוועדה שמינה השר כי אחוז מבקשי פשיטת הרגל שלא נוהג בתום לב הוא בסך הכול 5% מה שאומר שעם ישראל באמת במצוקה כלכלית הרסנית וקשה.
כרגע מקדם הרגולטור הצעת חוק נוספת אשר מטרתה תהיה לתמוך את בעלי העסקים בזה שיקבלו עדיפות להבריא את העסק על פני טובתם של הנושים המובטחים של החברה (העסק) במימוש מהיר של ערבויות או כספים מובטחים במצב של חדלות פירעון.
כ-יועץ עסקי הבנתי כי למעשה מבקש הרגולטור לאור המצב הכלכלי שנוצר והאקלים המסחרי אשר הביא חברות רבות לסף של קריסה להגביר בחוק את הסיכויים להבראת חברות שנקלעו למשבר על חשבון בנקים ויתר הנושים המובטחים, תוך הגבלת כוחם של נושים סחטניים. תוך שמירה על איזון בין האינטרסים שבשיקום החברה לאינטרסים של הנושים שייפגעו מהתהליך.
כ-יועץ אסטרטגי אני מבין כי הממשלה מציעה לעגן בחוק גם תקדימים ופתרונות שנמצאים בפסיקות בתי המשפט אשר נדרשו להתערב במשברים כאלה, לא מעט בהעדר חקיקה מספקת. האיזון שהחוק החדש חותר אליו יושג בין השאר באפשרות להרחיב את השימוש בנכסים משועבדים במכירתם, השכרתם או שעבודם מחדש לצורך גיוס האשראי הדרוש להבראת החברה. זאת בתנאי שתובטח "הגנה הולמת" לנושה המובטח. בדרך זו יצומצם המעמד המועדף של הנושים המובטחים, אשר במצב הקיים מעוניינים בפירוק החברה ובמימוש נכסיה ובפועל גם מקפחים את חלקם של הנושים האחרים שנאלצים להסתפק לרוב בפירורים. פגיעה נוספת במעמד המובטחים היא בהשוואת מעמדם לזה של בעלי החברה המעוניינים בהבראתה, במינוי בעלי התפקידים להפעלת הליכי השיקום ושל הגורמים המיועדים לפקח עליהם.
הצעת החוק הרחיקה לכת בזה שמוצע לחייב את הספקים של שירותי תשתית, כגון חשמל ומים, להמשיך לספק את השירותים לחברה, גם אם הוצא צו להקפאת פעילותם, ובאותם תנאים שסיפקו לפני שנקלעה למשבר. החוק גם מאפשר לבית המשפט להורות לספקי מצרכים ומוצרים חיוניים להמשיך את האספקה עד 60 יום לאחר מתן צו ההקפאה. הם לא יוכלו להעמיד תנאים של פירעון חובות עבר או מעצם קיומם של הליכי ההבראה. זאת ועוד שגם נותני אשראי והלוואות יצטרכו להיענות למנהלים המיוחדים שיתמנו בחברה לצורך מתן אשראי לחברה למען הבראתה.
עסק שממשיך ליטול הלוואות לצורך ההון החוזר שלו או כיסוי תזרים המזומנים שלו ובאקלים התחרותי בו נמצאים כול מגזרי המשק אני לא רואה כאן איזה פתרון במטה של קסמים, אלה ניסיון למשוך עוד קצת את חייו של העסק. אלה עם כן באמת מדובר כאן עם ניהול כושל שבכושלים שרק ניהול אחר או הזרמת הון לחברה תוביל אותו לשגשוג והצלחה.
הדבר היחידי שצריך לשמח את בעלי החברות והעסקים שהמילה "פשיטת רגל" היא בהחלט לא מילה גסה ומפחידה היום, ושגם הרגולטור ער כולו למצב ולתנודות הקורות בשוק וזה עשייה דמוקרטית יפה ומבורכת.