להפסיק לחיות על חשבון הבנק.
כולנו חיים על חשבון הבנק.
המשכנתא, הרכב, הקניות לביית, העסקים, הכול שייך לבנק.
אנו נוסעים בג'יפ המפואר שלנו, רובינו חושבים שהמכונית שלנו אבל אנו בתוכנו יודעים כי הג'יפ שייך לחברת הליסינג ששייכת לבנק! אנו קונים טלפונים סלולריים במבצעי החברות הסלולריות ובפיתוי לרכוש את המכשיר היקר, אבל אנחנו יודעים שהכול סיפורי ספתה, אנו משלמים את המחיר המלא מדי חודש בחודשו. אנחנו נוסעים לנופש בחו"ל אבל אנחנו יודעים כי התחייבנו ל-6 עד 12 תשלומים בכרטיס האשראי שישלם את הנופש, חברות כרטיסי האשראי מצהירות בפנינו שהם יודעים לפנק ולפנק אותנו והם בצד אחד מפנקים בצד השני גוזרים עלינו קופה יפה. אנו מתפתים לקחת הלוואות כי בסך הכול יצרנו לעצמנו כול כך הרבה הוצאות ומשלמים על זה ריביות שלא היו מביישות את מעמקי העולם התחתון והשוק האפור בתל אביב לוס אנגלס ורומא. אנחנו הולכים למסעדה, נהנים ומשלמים ב"פלסטיק" (כרטיס האשראי) ובטוחים שהארוחה הזאת לא עלתה לנו כסף...זה יורד שמה, באיזה שהוא תאריך ישירות בבנק, אבל שזה יורד אנו בוכים כמה כסף שילמנו בכרטיס האשראי.
בקיצור אנו חיים על כסף שבכלל לא שלנו.
כול חודש שעובר אנחנו כבר מוציאים את ההוצאה של החודש ה-12 שלפניו.
אנחנו חיים בלי חשבון.
הבנקים וחברות כרטיסי האשראי הצליחו במערכת השיווק המשומנת שלהם לדוג אותנו.
ושוק ההלוואות הפרטיות עוד הגדיל לעשות ושם לנו תקליטים בסלולרי המבטיחים לנו הלוואות ב-5 דקות. ואנחנו לוקחים, כי אין ברירה, כי כבר בזבזנו את החודש ה-12 שלפנינו ועכשיו אנחנו צריכים לדאוג לחודש ה-13 ואילך.
כ-יועץ עסקי המטפל בעסקים גם בשעת משבר הייתי ער למסקנות הועדה שהקים שר המשפטים בנושא קידום רפורמה בהוצאה לפועל ובחלק מההמלצות נכתב כי "המאה העשרים מראה מגמת גידול הולך וגובר בשיעור החייבים . גידול זה מוסבר על-ידי חוקרים כחלק בלתי נמנע ובלתי נפרד מתהליך הגידול של היקפי האשראי במשק המודרני, מהתפשטותה של כלכלת השוק ברמה המדינתית ו הגלובלית ומהתנודתיות הגוברת של כלכלת השוק.
כ-יועץ עסקי אני מפרש את מה שכותבת הועדה כי עקב גידול ההיצע באשראי במדינת ישראל הפכו יותר ויותר אנשים ועסקים לפושטי רגל וזאת בגלל הסיבה של צריכת הלוואות ייתר.
ישנם אנשים ועסקים שעיסוקם מכניס כסף. כן הם מרוויחים, אבל הם לא מרגישים שהם מרוויחים, כי הם מבזבזים את כספם על מותרות, וחיי חופש אחרים עכשוויים מבלי לחשוב על העתיד. יותר מזה יש אנשים ובעלי עסקים שדי מתלוננים על מצבם הכלכלי הרעוע ועל הלחץ שהם עומדים בו, ועל הקושי שהם עומדים בו אבל קשה להם מאד להסתכל רגע במראה ולראות את עצמם ואת התנהלותם.
קשה מאד לבעל עסק או בעל מקצוע חופשי לראות את עצמו, והוא למעשה כבר התרגל לצורת החיים בריצת המרתון שהוא מקיים יום יום, הוא מעדיף את הג'יפ טוארט לנסוע בו ולהתחנן תוך כדי נסיעתו בג'יפ לפקידת הבנק שלא תחזיר את הציק כי הוא יעשה הכול בכדי להפקיד כסף היום...ואז הוא משיג עוד הלוואה.
ואני אומר לבנאדם או לבעל העסק. די! תפסיק! אין צורך! תעזוב אותך מלהשוויץ במה שיש לך שהוא לא שלך, בוא תחייה את ה-כאן ועכשיו בצורה נכונה, ואז שיהיה לך תקנה, תרכוש, תעשה. תרסן את ההוצאות האישיות שלך, תתחיל לרכוש דברים בכסף מזומן ואז תרגיש שאתה מוציא ומבזבז כסף (שאתה משלם בכרטיס האשראי התחושה הטבעית שלך שזה לא עולה לך כסף זה עולה לבנק-רק ביום החיוב אתה מבין שהרכישה שעשייתה, הנסיעה שנסעת, הדלק ששילמת, הבגדים שקנייתה, החופשה שבילתה, ארוחת הבוקר שאכלת, הם גם עולים כסף "מה באמת הרי שילמתי בפלסטיק ששווה שקל)
נעזוב את זה שאנשים עשירים שיש להם כסף הם אנשים שלא פועלים כמו 75% מהעם שלנו (לא אני לא מדבר על הטירונים והאנשים ה-ממונפים במשק הישראלי) אני מדבר על אנשי העסקים שחיים את החודש ה-12 קדימה...אותם אני רוצה להזהיר, להם אני רוצה לפרוס את הידע וההבנה, שם אני רוצה לשים את המראה מול פניהם ולהשיב אותם לגודלם הטבעי והנכון, להם אני רוצה להוכיח כי הם מרוויחים כסף אבל מבזבזים פי שניים ויותר ממה שהם מרוויחים.
צריך לדעת להתנהל, בפרט בתקופת השפע העכשווי, והפיתויים הקיימים.בשביל זה במקום להשקיע בעוד צעצוע למחשב או לסלולרי, תשקיעו ביעוץ עסקי שיתן לכם ערך מוסף שלא יסולא בפז.