כיום ידוע על יותר מ-300 תרופות שנטילתן עלולה לגרום לסחרחורת או להחמרה בסימפטומים קיימים אצל הסובלים מסחרחורת. לא ניתן לדעת מראש מי מבין החולים יפתח סחרחורת, אך כאשר התרופה מיועדת לטפל במחלה מסכנת חיים הרופא יתמקד בשאלה: כיצד להציל את החולה.
במרבית המקרים בהם מתפתחת סחרחורת, בזמן טיפול, יידרש בירור מקיף על מנת לאתר את הגורם או הגורמים. ד"ר שמש זכריה (M.D.) מבי"ח הדסה עין כרם מציג בפנינו מספר מצומצם של דוגמאות אופייניות מתחום הטיפול במחלות לב וכלי דם.
הכותרת, בדבר הסיבה לסחרחורת, מזכירה במעט את השאלה: מה קדם למה-הביצה או התרנגולת?
עם זאת, כאשר מדובר בסחרחורת קשה, השאלה כלל אינה מצחיקה את החולה ובמקרים רבים עשויה להדאיג מאוד את הרופא.
ניתן לסווג את המחלות לשניים בהתאם למהירות התפתחותן: מחלות שמתפתחות לאט ומחלות עם מהלך מהיר וסוער. כאשר החולה איננו סובל, הן לחולה והן לרופא יש זמן לווסת את הטיפול וישנה אפשרות לבצע בירור מקיף שיענה על השאלה: מה גרם לסחרחורת.
בהמשך המאמר נתמקד בדוגמאות מתוך תחום הטיפול במחלות לב וכלי הדם.
דוגמה טובה לאפשרות לפעול לאט ובשיקול דעת היא תחום איזון השומנים בדם. בלשון רפואית: טיפול בהיפרליפידמיה (בלעז: hyperlipidemia או hyperlipidaemia).
לרוב החולים עם שומנים גבוהים בדם מוצע ניסיון טיפולי על ידי דיאטה והגברת הפעילות הגופנית. במידה והנסיון הטיפולי אינו פועל או כאשר ישנה תוצאה שאינה משביעת רצון, ניתן להוסיף תרופות. מרבית החולים כיום מקבלים תרופות שנקראות "סטטינים".
במינונים נמוכים לרוב החולים אין תופעות לוואי והן נסבלות היטב. במינונים גבוהים יכולות להיות תופעות לוואי, ביניהן טינטון (תחושת רעש באזניים או בראש) וסחרחורות. מכיוון שמדובר בטיפול לטווח ארוך, לחולה ולרופא יש די זמן לזהות את הגורם ולברר האם הסטטינים גרמו לסחרחורת או שמדובר בגורם אחר. תהליך האבחון והטיפול יעשה במרפאה ובמהלכו סביר שיתבצע בירור מלא של הגורמים לסחרחורת.
דוגמה נוספת היא כאשר ישנן הפרעות קצב בלב במקביל להופעת סחרחורת. במצב כזה יתלבט הרופא בין הפרעה בתפקוד הלב, לבין תפקוד לב תקין בשילוב עם סחרחורת כתופעת לוואי של תרופה למניעת הפרעות קצב. כגון: לידוקאין, טוקאניד, מקסילטין, מוריציזין או דופטיליד.
שילוב אפשרי אחר הוא קיום סחרחורת בזמן תפקוד לא תקין של הלב יחד עם תופעת לוואי של תרופות לטיפול בהפרעות קצב של הלב.
מצב מסובך עוד יותר מתקיים במידה ואין סחרחורת, אך ישנן בחילות או הקאות בזמן טיפול באחת מהתרופות: קינידין (בחילות בלבד, יכול לגרום לטנטון), פרוקאינאמיד, פרופאפנון, אמיודרון (בחילות בלבד) ואיבוטיליד (בחילות בלבד). עקב המצב הסוער שבו עלול להגיע החולה אל חדר המיון, קיימת אפשרות שהצוות הרפואי והחולה יעבירו ביניהם מעט מידע וירשם בגיליון החולה: סחרחורת, בחילה והקאה.
מובן מאליו שבחולה עם הפרעות קצב בלב, הצוות המטפל מאיץ את הבירור ונותן עדיפות עליונה לטיפול בלב. במקרה כזה, החולה הסובל מסחרחורת עובר תהליך אבחוני חשוב כדי לשלול אפשרות של הפרעה בתפקוד הלב, בין אם הדבר יביא לטיפול בסחרחורת ובין אם לא. למותר לציין שישנם חולים שנשארים מאוכזבים לאחר שמתברר להם שהבירור לא הביא לטיפול שיקל עליהם את הסבל באופן מידי.
גם אם התופעות הקשורות ללב אינן בולטות, חשוב להתחיל את הבירור אצל מומחה לקרדיולוגיה, ורק אחר כך לפנות למרפאת סחרחורת.
לקריאה נוספת אודות סחרחורות, טיניטוס ומחלת מנייר
* מאמר זה אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לביקור אצל רופא.