על פי ההערכות, נולד ישו הנוצרי בשנת 4 לפני הספירה. במהלך 33 שנות חייו של בן האלוהים, הקדיש את מרצו ופועלו לכתובים, לדת ולאלוהים. בגיל 12, בביקורו בבית המקדש, הפתיע את הנוכחים בידע ובבקיאות שהפגין בכתובים. הוריו ואחיו - יעקב, יוסה, יהודה ושמעון - גדלו עימו בעיר הולדתו, נצרת, הנחשבת למקום עלייה לרגל עבור רבבות נוצרים עד לעצם היום הזה.
ישו הנוצרי נהג, על פי הכתובים, לנדוד בין ערים ולהפיץ אמונתו ותורתו. חייו לוו בניסים רבים, אשר המפורסמים שביניהם הם ההליכה על מי הכנרת, ריפוי חולים רבים, הפיכת מים ליין ועוד. השקפת עולמו כללה ביקורת על העושר החומרי, בו ראה סכנה, ואף דרש מהעשירים לחלוק את הונם עם אחיהם העניים. ישו הנוצרי ראה במצוות בין אדם לחברו ערך עליון, ודאג להפיץ תפיסה זו ברבים. הוא דגל בויתור והקרבה לטובת הזולת, והגדיל לעשות באומרו כי "המכה אותך על הלחי הימנית, הטה לו גם את האחרת", אימרה החושפת טפח מהשקפת עולמו הייחודית.
מותו של ישו הנוצרי הוא נושא כאוב ושנוי במחלוקת. אין עוררין על כך שנצלב בהוראתו של פונטיוס פילאטוס, הנציב הרומי על יהודה, אך לגבי מעורבות היהודים במותו הטראגי, הדעות חלוקות בין הדתות השונים, ואף בתוך נבכי אותת הדת. על פי האמונה האוונגלוניסיטית, היהודים היו אלו שהסיטו את מנהיגים למעשה. במשך מאות שנים, שימש העניין טריגר לפגיעה ברכוש וחיי יהודים בידי נוצרים, הרס ופוגרום. כיום, מרבית הכנסיות נזהרות מלהשליך את הסיפור המדובר על יחסיהם עם הדת היהודית בימינו אנו.
כך או כך, ישו הנוצרי היה, עודנו ויישאר סמל לכל מה שטוב בדת הנוצרית - אהבת הזולת, הקרבה למען האחר, רעות ואמונה.