מה שהתחיל אי שם בסוף שנות השבעים על ידי שני היפים משועממים אשר החליטו לשדרג את אופניהן על מנת להתחרות במורדות ההרים של סן פרנסיסקו, הלך וצבר תאוצה בעשורים הבאים וכיום ספורט אופני ההרים הוא תחביב שרבים מתמכרים אליו.
מהן אופני הרים איכותיות?
הרבה השתנה מאז אותן אופני הרים מאולתרות של ילדי הפרחים, אשר היו בסך הכל אופניים רגילות שהורכבו עליהן שני גלגלי בלון. כיום כבר מדובר בתחום שכולל עשרות מותגים ודגמים ובכל שנה יצרניות האופניים מוציאות עוד תוספות שמשדרגות את חווית הנסיעה. מהו ההבדל בין אופני ההרים לאופניים הרגילות? ובכן, ההבדל המהותי טמון בחוזק וביציבות שלהן. אופני הרים מקצועיות חייבות לעמוד בלחצים והטלטולים העזים של הדרכים המאפיינות את רכיבת השטח, ועל כן להכיל בולמי זעזועים איכותיים ושלדה חזקה במיוחד.
זנב קשיח או שיכוך מלא?
אופני הרים מתחלקות בגדול על פי מספר בולמי הזעזועים שבהן - בולם זעזועים קדמי בלבד או גם אחד אחורי בנוסף. אופניים שמכילות בולם זעזועים אחד מכונות אופני "זנב קשיח". משקלן קל יותר בדרך כלל, הן דורשות פחות תחזוקה ואין בהן בולם אחורי, כך שיעילות הדיווש גבוהה יותר. עם זאת לא מומלץ לצאת איתן למסלולים מורכבים מידי וזאת בשל חוסר הסלחנות שלהן כלפי טעויות פתאומיות. אופני "זנב קשיח" מומלצות בעיקר לרוכבים המקצוענים שבחבורה.
מן הצד השני יש לנו את הדגם המשופר- אלה אופני הרים המכילות שני בולמי זעזועים והן ידועות בכינוי אופני "שיכוך מלא". סוג אופניים זה נחשב לבטיחותי יותר וזאת בשל בולם הזעזועים הנוסף שנמצא מאחור. יכולת אחיזת השטח שלהן טובה בהרבה וכך גם השליטה בהן שמאפשרת רכיבה גם בתנאי השטח הקשים ביותר. אופניים אלה מומלצות למתחילים ומקצוענים כאחד.