בעת נטילת הלוואת משכנתא, לווה מחויב על ידי הבנק לבטח את עצמו בביטוח חיים, הנקרא גם ביטוח משכנתא, בו יירשם הבנק כמוטב בלתי חוזר, כדי להבטיח כי גם במקרים קיצוניים של אבדן כושר עבודה או פטירת הלווה או מי מהלווים, יוכלו אלה האחרונים לפרוע את החוב.
אולם בפועל, פעמים רבות מסרבות חברות הביטוח לפצות במקרים של פטירה בטענות שונות – דבר המותיר את הלווים שנותרו בחיים, חבים חובות גדולים לבנק אשר אין באפשרותם לפרוע. לעתים אין מנוס, אלא להגיש תביעה נגד ביטוח משכנתא.
אינטרס משותף של הבנק ושל הלקוח
לכאורה, תביעה כנגד ביטוח משכנתא היא אינטרס של הבנק בלבד, אשר מבטיח לעצמו את החזר ההלוואה. אולם, תביעה כנגד ביטוח משכנתא במקרה הצורך היא גם אינטרס של המבוטח, אשר עלול למצוא עצמו מתמודד, מלבד עם הקושי עקב הפטירה של אדם קרוב, גם עם חובות גדולים הגדלים ומתנפחים מדי יום. אז אם חברת הביטוח מסרבת לפצות, בלית ברירה, תוגש תביעה נגד ביטוח משכנתא – פוליסה אשר נרכשה בדיוק בעבור מצבים קשים כאלה.
הטענות בהן נתלות חברות הביטוח השונות, כדי להמנע מפיצוי המבוטחים הן מקוממות לעתים, אולם לא די בזה כדי לפסול את הטענות של חברות הביטוח. כך למשל, אחת הטענות העיקריות עמן יש להתמודד פעמים רבות בתביעות נגד ביטוח משכנתא היא טענת חברת הביטוח, כי המבוטח לא גילה את כל הפרטים בהצהרת הבריאות עליה חתם בעת חתימת הפוליסה (מכאן חשיבות ההצהרה המלאה בעת חתימה על ביטוח משכנתא).
טענות אלה דורשות התמודדות במסגרת תביעה נגד ביטוח משכנתא וישנן דרכים שונות להתמודד עם הטענה. כך למשל, אם אין קשר ישיר בין אירוע הביטוח לבין המחלה, אשר בגינה מתנערת חברת הביטוח מפיצוי בתשובה לתביעה נגד ביטוח משכנתא. במקרים אחרים אם חלפו למעלה משלוש שנים מחתימת הביטוח לא תוכל חברת ביטוח להתגונן בתביעה נגד ביטוח משכנתא בטענה זאת מבלי להוכיח כי הדבר נעשה בכוונת זדון.
במאזן שבין חברות הביטוח למבוטחים, ישנה אחריות מוגברת על אלה האחרונות. לכן, אם עובד הבנק למשל, ידע על מחלתו או מצב רפואי של מבוטח, רואים את זה כידיעה של חברת הביטוח במקרה של תביעה מול ביטוח משכנתא.