עו"ד גיל נדל, עו"ד מורן עוז
לאחרונה, הכריע בית משפט השלום באשדוד בשאלת האחריות והיקף הנזק לבגדים ורהיטים שנשמטו מתוך מכולה לים בעת פריקתה בנמל אשדוד.
התביעה נגד הנמל ונגד החברה שטיפלה בפריקת המכולה התקבלה, אך היבואן נכשל בהוכחת הנזק ולמעשה רוב תביעתו הכספית נדחתה, בהיעדר הוכחה.
עובדות המקרה:
יבואן פלסטיני ייבא מסין לישראל סחורה המכילה בגדים ורהיטים. בעת פריקת המכולה בנמל אשדוד, המנוף הרים את המכולה, ובשל העובדה כי המכולה שהורמה הייתה עדיין נעולה וקשורה למכסה בטן האונייה, הורם גם המכסה והמכולה שלא הייתה נעולה או קשורה לסיפון באופן כזה או אחר, נשמטה לים.
לאור נפילת המכולה לים, התכולה כולה נרטבה. לאחר בדיקת שמאי שנערכה לתכולת המכולה, נקבע כי הנזק שנגרם הינו בשיעור של 80%.
היבואן פנה לנמל אשדוד ולחברת מנו ספנות אשר הובילה את הסחורה לישראל, בדרישה לפיצוי, עם זאת, מנו ספנות הודיעה כי אינה אחראית לפריקה בנמל, ונמל אשדוד הציע מצידו פיצוי בסך של כ-1,700$ בלבד.
לפיכך, הגיש היבואן תביעה לבית המשפט כנגד נמל אשדוד וחברת קשרי ים שהייתה אחראית על פתיחת המנעולים שחיברו את המכולות זו לזו על סיפון האוניה, והעמיד את סכום התביעה על כ-775,000 ש"ח, סכום אשר לטענת היבואן, כולל אבדן תכולה, הכנסות, רווחים, הוצאות יבוא התכולה, לרבות מכס, הובלה ימית ויבשתית, אגרות ועמלות ותשלום עבור חוו"ד שמאי.
לטענת נמל אשדוד, היבואן לא הוכיח את שוויה האמיתי של הסחורה, מלבד זאת, טען הנמל כי אמנם העגורן שלו פרק בפועל את המכולה אולם הפיקוח על הפריקה מהאונייה והביצוע הינם באחריות המוביל הימי, קברניט האונייה, סוכן האונייה, סוכן המכס ואחרים העובדים עבור היבואן וכי בפועל, חברת קשרי ים, המוביל והקברניט כשלו בתפקידיהם.
לטענת חברת קשרי ים, היא לא ביצעה את פעולת הפריקה ולא פיקחה עליה ולכן אין היא אחראית על נפילת המכולה לים.
פסק-הדין:
בשאלת האחריות:
בית המשפט קבע כי תפקידה של חברת קשרי ים היה שחרור המכולות מהמנעולים הנועלים אותן לגוף האונייה או אחת לשנייה, עם זאת, אותו מנעול שחיבר את המכולה למכסה בטן האונייה - לא שוחרר.
בית המשפט קבע כי אין לקבל את טענת חברת קשרי ים כי לא ניתן היה לדעת האם המנעול המצוי בין שתי המכולות סגור או לא, וזאת מכיוון שתפקידה של חברת קשרי ים היה לפתוח את כל המנעולים, ולכן, היה עליה לקחת בחשבון כי יכולים להיות מנעולים נוספים בין שתי המכולות, אף אם קשה היה להבחין במנעול כזה שהוא נעול, בהתאם לזאת היה עליה לפעול בזהירות הדרושה ולוודא כי המכולה אינה נעולה בטרם הרמתה.
לפיכך, בית המשפט קבע כי חברת קשרי ים לא הוכיחה את אי התרשלותה עת שלא וידאה כי המכולה איננה נעולה.
עוד קבע בית המשפט כי מפעיל המנוף פעל בחוסר זהירות בעת הרמת המכולה וזאת בשל העובדה כי הרים אותה גבוה מן הנדרש לצורך פעולה המתיחה, האתת שתפקידו היה לפקח על פעולה הרמת המכולה ולדווח למפעיל המנוף על כל תקלה לצורך עצירת הפעולות ותיקון במקרה הצורך, לא פעל, הזמן מספק על מנת למנוע את נפילת המכולה לים ונציגי חברת קשרי ים לא פעלו לפתיחת מנעולי המכולה ולא פיקחו ו/או הזהירו את האתת ו/או מפעיל המנוף על חשש לקיומו של מנעול נוסף בין שתי המכולות, מנעול אשר קשה להבחין בו.
אשר על כן, קבע בית המשפט כי הן נמל אשדוד והן חברת קשרי ים אחראיות באופן שווה לנפילת המכולה לים.
בשאלת גובה הנזק:
בכל הנוגע לקביעת הנזק, בית המשפט קבע כי היבואן לא הוכיח אף רכיב מסכום התביעה, שכן הוא לא הביא אף ראיה לגבי ערך הסחורה, הן במועד רכישתה, והן בעת הגעתה לישראל ואף לא לגבי המחיר הראוי אשר יכול היה היבואן למכור את הסחורה בחנותו.
בית המשפט קבע כי לא ניתן להתעלם מהחשבונית שהוצגה על ידי היבואן למכס לפיה ערך הסחורה עמד על כ-8,600 דולר, ועל כן, הצהרה זו למכס מהווה השתק בפני היבואן לטעון לערך אחר, לפיכך, קבע בית המשפט כי נזקו של היבואן מסתכם בסך של כ-8,600 דולר, שהינו ערך הסחורה, סכום אשר ישולם על ידי נמל אשדוד וחברת קשרי ים אשר נושאות ביחד באחריות לנזק שנגרם. לכן, על אף שהתביעה התקבלה, רוב רכיבי הנזק נדחו בשל היעדר הוכחה לסכום התביעה.
(ת.א. (שלום אשדוד) 1811-07 פאדל אל-דואק נ' חברת נמל אשדוד בע"מ ואח'. בפני השופט אריאל ברגנר. פסק דין מיום 6.3.12. לא צוינו ב"כ הצדדים)