מדינת ישראל היא עודנה, במידה כזו או אחרת, מדינה בעלת סממנים סוציאליים ומדיניות של רווחת העובד, ומספקת, בעזרת גופים כמו המוסד לביטוח לאומי, הגופים ההסתדרותיים השונים ומשרד העבודה והרווחה, על גלגוליו ושמותיו המשתנים מממשלה לממשלה, מוקדי פניות של אזרחים ועובדים המתלוננים על פציעות, פגיעות ועוולות אשר קורים להם במהלך עבודתם ודורשים להכיר בהם כנפגעי עבודה בדרגות שונות, עו"ד תאונות עבודה יידע כיצד להשיג את זכויותיהם.
עקב כך נשאלות השאלות מתי ניתן להכריז על אדם כנפגע תאונת עבודה ומהן, בעצם, הזכויות המגיעות לו על פי חוק מצד המעביד ומצד המדינה? ההגדרה הפורמאלית והיבשה של תאונת עבודה נמצאת בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי ולפיה כל פגיעה פיזית או נפשית שקרתה במהלך יום עבודה ובמסגרת תנאי העבודה תיחשב כתאונת עבודה. יתרה מכך, החוק מכיל את יום העבודה מהרגע שבו יצא העובד מפתח ביתו ועד לשובו הביתה, ונכון שיש לכך הגבלות, סייגים ותנאים, אך אין ספק שמדובר בתוספת חשובה ומהותית, במיוחד במדינה שבה יש לא מעט סיטואציות בעייתיות מבחינה ביטחונית היכולות להביא לפגיעה ולפציעה בדרך אל או בדרך מהעבודה הביתה.
הכרזה על אדם כנפגע תאונת עבודה יכולה להיות גם עקב לקות שנגרמה לו כתוצאה ממיקרו טראומה גופנית ופיזית הנוצרת במשך השנים, דוגמת כאבי פרקים לאחר שנות עבודה רבות בסבלות או דלקת בשורש כף היד לאחר שנות הקלדה רבות על המחשב וגם עקב מחלת מקצוע אופיינית לסוג הפעילות המקצועית שבה מועסק התובע הכרה כנפגע תאונת עבודה, למשל תקליטן באירועים ששמיעתו נפגמה לאחר שנים במקצוע.
בעיקרון רשאי כל אדם, שכיר או עצמאי, לראות עצמו כעומד תחת ההגדרות של תביעת תאונת עבודה, לקבל טיפול רפואי וחוות דעת לגבי מצבו הבריאותי ולבקש ממעבידו טופס הודעה על תאונת עבודה (ב.ל 250) שאותה יגיש לביטוח הלאומי ואיתה יתחיל בפרוצדורה ארוכה ומתמשכת.