רב - תרבותיות ככלי לבניית אסטרטגיה חדשנית בגיוס הלקוח.
הרב - תרבותיות מזמנת מפגש בין תרבויות השונות זו מזו ומייצרת תרבות משותפת חדשה המאפשרת שיתוף פעולה, העשרה הדדית, צמיחה, התפתחות, חדשנות ושמירה על הייחודיות. השוני הוא בהגדרה שנוצרת כתוצאה מהגדרת התרבות. בשעה שהתרבות המוגדרת מאפשרת גמישות היא מאפשרת בניית אסטרטגיה חדשנית בגיוס הלקוח הכוללת קליטת הלקוח, פיתוח שירותים ומוצרים, שיתופי פעולה, ועוד.
במהלך הקריירה המקצועית שלי פגשתי ארגונים המעוניינים לשלב קהל יעד דובר רוסית. ארגונים רבים עסקו בשאלה ופרסו בנדיבות את שירותיהם ומוצריהם הייחודיים לקהל היעד. בהיותי ישראלית דוברת רוסית, השאלה הטרידה גם אותי תקופה ארוכה. השאלה היא מסוג השאלות המלוות. כדי להבין את הפתרון החלטתי לנתח אירוע ולשתף אתכם בתוצאותיו.
בניתוח רשמתי על נייר את האמירות ששמעתי במהלך הפגישות עם מגוון ארגונים. בצידו האחד של הדף רשמתי מה שמעתי על דוברי רוסית: "לרוסים יש את המשחק מה? היכן? מתי?. לנו יש שירותים משלנו והם יכולים לצרוך גם אותם, אז למה לא באים?"; "הרוסים לא משתפים פעולה, יש להם מיליון עמותות משלהם, שמה כייף להם, שם הם נהנים, לשם הם שייכים".
בצדו השני של הדף רשמתי את מה שמעתי מדוברי רוסית: "אנחנו לא כאלה, הם לא מבינים אותנו"; "השירותים שלהם ילדותיים והם עושים צחוק מעבודה"; "יש לנו משלנו למה שנלך אליהם?". נדהמתי מהעוצמה שהופיע מול עיניי בשעה ששמתי את שתי הרשימות על דף אחד. הרב - תרבותיות קפצה לי מול העיניים ואמרתי לעצמי: "רגע, הרי שאם אלה יפגשו עם אלה, יחד הם יכולים לעשות מספר דברים שמתאימים גם לאלה וגם לאלה מבלי לפגוע בייחודיות של כל אחד מהם".
כך חשבתי לי על "מה? היכן? מתי?". משחק מדהים בעיניי, חברה אינטליגנטים, נפגשים פעמיים בשבוע, למספר שעות, מדי חודש עורכים תחרויות ארציות, אחדים מהם משתתפים בתחרויות בין לאומיות. אז שאלתי את עצמי איפה החברה' יושבים? איפה הם עורכים תחרויות? מי מממן אותם? מסתבר שחלק מהאימונים הם עורכים בבתיהם, תחרויות מקיימים לעיתים בעולמות אירועים, במתנ"סים. על רוב הפעילות הזו מוציאים הון עתק מכיסם הפרטי ועדיין ממשיכים לשחק. "כייף להם" אמרתי לעצמי.
לנגד, ראיתי מול עיניי משרדים, בדרך כלל לצד המשרד יש חדר פעילות אחד או שניים, לפעמים גם יותר, לפעמים גם בגדלים שונים. "גם לאלה כייף" אמרתי. בהמשך חשבתי לעצמי, הרי כדי לשחק את המשחק החברה צריכים מקום והארגונים צריכים חשיפה. וואללה אמרתי, גאוני, יש חיבור ויש מפגש. הרי שאם החברה ישחקו במתחמו של אותו הארגון מספר שעות בשבוע וימשיכו ליהנות, בדרך גם ייחשפו לפעילות אחרת, יכול להיות שהם גם ימשיכו ליהנות מהמשחק, גם יתעניינו וישתתפו בפעילות הארגון ואולי גם כתוצאה מהמפגש הרב - תרבותי יצמחו שירותים חדשים. בסופו של דבר כולם ירוויחו.
עכשיו רק נשארת השאלה מי יהיה הראשון שיהיה מוכן? מי יעשה את הצעד הראשון לקראת השני? תרבותו של מי גמישה יותר ויותר מאפשרת? כשחיפשתי תשובה הבנתי שהיא נמצאת באותן שתי רשימות ואני לא יודעת. תהיתי מספר דקות, הרי שבסופו של דבר ההחלטה לא שלי. כששאלתי את עצמי כיצד אני יכולה לעזור להם להיפגש, בחרתי לשתף אתכם במידע.
הרי שהרב - תרבותיות היא גם נתינה שנמצאת בכל מקום. הרב - תרבותיות מחברת בין הצרכים, הציפיות, האכזבות והשמחות של התרבות הארגונית לבין משאבים של הלקוחות הנהנים מפעילות הארגון ואלה העתידים ליהנות מהם. גיוס הלקוח הנו המפגש הרב - תרבותי היוצר תרבות אחת הבונה אסטרטגיה חדשנית לגיוס הלקוח המשלבת ייחודיות ושיתוף פעולה.