הקדמה -
מאמר זה הינו אחד מסדרה של עשרות מאמרים שכתבתי, שמטרתם לתת מידע מקצועי לחולים ונפגעים, כיצד לממש את המגיע להם, כצעד חשוב בשיקום ובחזרה לחיים. חלק מהמאמרים דן בפרוצדורות השונות, כיצד לגשת לוועדות רפואיות בביטוח הלאומי, מס הכנסה, משרד הביטחון, קרן הפנסיה, חברת הביטוח. מאמרים אחרים, חשובים אף יותר, מתארים את התהליך האפשרי של חזרה לחיים, מתוך כוחות פנימיים. כיצד להפוך את המצוקה הבריאותית, לנקודת הזדמנות?
הנני רופא ומשפטן. לאחר שחליתי מאד בעצמי; ולאחר שאחד מילדי נפגע קשה בפיגוע התאבדות, כחייל - הבנתי מקרוב את עולמם של החולים והנפגעים. הבנתי עד כמה יש צורך בהקטנת הנזק הכלכלי, שמתלווה תמיד לנזק הבריאותי. עד כמה קשה לחולה להשתקם, כאשר יש לו אי נוחות, או אפילו מצוקה כספית. הבנתי גם עד כמה קשה להתמודד מול הוועדות הרפואיות השונות, המנוכרות ולעיתים אף מזלזלות. נרתמתי לעניין, שכן כרופא ומשפטן יש לי את כל הכלים הדרושים על מנת להצליח לקבל את מה שמגיע בוועדות הרפואיות. לקבל את מה שמגיע לפי החוק והדין. מה שמגיע כדי לסייע לו להשתקם, או לפחות לא להידרדר. לאחרונה התחלתי לכתוב את הידע שלי ולפרסמו באינטרנט, כשירות עבורך. בנוסף הנני פועל בחברת בר מדיקס - למימוש זכויות רפואיות http://www.barmedics.co.il , הפועלת מתוך הבנת החולה והנפגע, בצורה מקצועית ובגישה מאד אכפתית.
עיקרי הדברים
לפיצוי נפגעי עבודה זכאי מי שקרתה לו תאונת עבודה או שחלה ב"מחלת מקצוע".
תאונת עבודה הינה תאונה שהתרחשה תוך כדי ועקב העבודה כולל תאונה בדרך אל העבודה או ממנה.
מחלת מקצוע הינה מחלה שהמבוטח חלה בה עקב עבודתו והיא מופיעה ברשימת מחלות המקצוע שנקבעו בחוק.
הדרך לקבלת הכרה כנפגע תאונת עבודה:
יש לדווח למעסיק על התאונה קרוב ככל האפשר לזמן התרחשות התאונה. המעסיק ממלא טופס הפניה לטיפול רפואי (טופס ב.ל. 250). בטופס יש לציין כי מדובר בתאונת עבודה. את הטופס יש להעביר לקופ"ח.
הנפגע פונה לקופ"ח/מרפאה/בית חולים לקבלת טיפול ראשוני. בכל קבלת טיפול רפואי חשוב לציין בפני הגורם המטפל כי מדובר בתאונת עבודה. הרופא ממלא תעודה ראשונה לנפגע בעבודה (טופס ב.ל. 54).
לשם הכרה כנפגע בתאונת עבודה יש להגיש לביטוח לאומי: טופס הודעה על פגיעה בעבודה (ב.ל. 211) ולצרף את טופס ב.ל. 250 וב.ל. 54 ואישורים רפואיים על הפגיעה.
בעקבות כך תקבל הודעה מביטוח לאומי אם הוכרת כנפגע תאונת עבודה או נידחת.
במקרה של הכרה: עליך להגיש טופס תביעה לקביעת דרגת נכות (ב.ל. 200) ותוזמן לביטוח לאומי לוועדה רפואית שתקבע את גובה הנכות וגובה הפיצוי המגיע לך.
במקרה של דחייה: קיימת האפשרות להגיש כתב תביעה לבית דין לעבודה תוך 6 חודשים מיום הדחייה.
הגדרת פגיעה בעבודה :
1. תאונת עבודה –
אירוע שבו נגרם נזק רפואי תוך כדי העבודה ועקב העבודה כלשון החוק, אצל המעביד או מטעמו , ולעובד/ת עצמאי/ת – תוך כדי עיסוקו/ה ועקב העיסוק במשלח ידו/ה . כלומר חייב שיהיה קשר ישיר בין העבודה לסיבת גרימת הנזק. כדי שתאונה תוכר , היא חייבת להיות אירוע פתאומי ובלתי צפוי שניתן לקבוע את שעת התרחשותו ומקום ההתרחשות .
דוגמאות:
· נגר , שכיר או עצמאי שנפגע בידו תוך כדי הפעלת מסור חשמלי בנגריה , פגיעתו תוכר כתאונת עבודה שארעה תוך כדי ועקב העבודה.
· עצמאי אשר עקב ניהול העסק חייב ללכת לפקיד השומה על מנת להסדיר את חובו למס הכנסה וארעה לו תאונה בדרכו לשם – תהיה זו תאונה עקב עיסוקו .
2. מחלת מקצוע – עובד/ת שכיר/ה שחלה במחלה עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו , ובעובד עצמאי –עקב עיסוקו במשלח ידו והיא נמצאת ברשימה הקבועה של מחלות בתקנות הביטוח הלאומי המסווגת לפי מקצועות ועיסוקים . 3. מצבי ביניים:
3. יש עובדים שמחלתם קשורה לתנאי עבודתם , אך היא לא נמצאת ברשימת מחלות המקצוע והיא לא תאונת עבודה (ארוע פתאומי, שניתן לאתרו בזמן ומקום) . כדי לא לקפח עובדים אלה , הרחיבו בתי המשפט את הפרשנות לתאונת עבודה וכללו בו שני מצבים נוספים:
· מיקרוטראומה
· תאונה מגורמים שלא נראים לעין:
עובד שכיר /עצמאי שתוך כדי ועקב עבודתו לקה באוטם שריר הלב , אירוע מוחי ,
סוכרת וכדו' , יכול שיוכר כמי שנפגע בעבודה בנסיבות מיוחדות שהוגדרו בפסקי דין.
מי מבוטח:
1. עובד- הכוונה היא לעובד שכיר למעט שוטר, סוהר, ועובד שירותי הביטחון.
2. עובד עצמאי – בהגדרת עובד עצמאי שבסעיף 1 לחוק, נקבעו תנאים שבהתקיימם יחשב המבוטח כ"עובד עצמאי".
הזכות לגמלה נובעת מתשלום דמי ביטוח לאומי:
* עובד שכיר- חובת תשלום דמי הביטוח בעדו מוטלת על מעבידו וזכותו לגמלה אינה נפגעת בשל חוב של המעביד בדמי ביטוח.
* עובד עצמאי- וכן עובד לשעה, ועובד שמעבידו אינו תושב ישראל – חובת תשלום דמי הביטוח מוטלת עליהם. אם יש חוב בדמי ביטוח בחשבונם, רשאי המוסד לביטוח לאומי שלא לשלם להם גמלה או לשלם להם גמלה מופחתת.
חשוב לזכור ! - קיזוז בגין איחור בהגשת התביעה
איחור של יותר משנה בהגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי גורר בדרך כלל קיזוז מהמענק שתקבל/י.
לכן: יש להגיש לא יאוחר מ-12 חודשים מיום הפציעה, או בסמוך לגילוי המחלה, היכולה להיות מוכרת כמחלת מקצוע.
אם האירוע לא הוכר כתאונת עבודה
דחיית התביעה-
על החלטת פקיד התביעות של המוסד לביטוח לאומי, לדחות את התביעה, ניתן לערער בפני בית הדין לעבודה בהליך של "תובענה".
את הערעור יש להגיש תוך 6 חודשים מיום קבלת הודעת הדחייה.
אם האירוע הוכר כתאונת עבודה
רק מי שהוכר כנפגע עבודה יכול בהמשך לבקש קביעת נכות בטופס נוסף הנקרא "קביעת דרגת נכות" – בל/200. (הטופס הירוק). את הטופס יש להגיש בסניף המוסד לביטוח לאומי ממנו קבלת את מכתב ההכרה.
מי מבוטח:
1. עובד- הכוונה היא לעובד שכיר למעט - שוטר, סוהר, ועובד שירותי הביטחון.
2. עובד עצמאי – בהגדרת עובד עצמאי שבסעיף 1 לחוק, נקבעו תנאים שבהתקיימם יחשב המבוטח כ"עובד עצמאי".
הזכות לגמלה נובעת מתשלום דמי ביטוח לאומי:
* עובד שכיר- חובת תשלום דמי הביטוח בעדו מוטלת על מעבידו וזכותו לגמלה אינה נפגעת בשל חוב של המעביד בדמי ביטוח.
* עובד עצמאי- וכן עובד לשעה, ועובד שמעבידו אינו תושב ישראל – חובת תשלום דמי הביטוח מוטלת עליהם. אם יש חוב בדמי ביטוח בחשבונם, רשאי המוסד לביטוח לאומי שלא לשלם להם גמלה או לשלם להם גמלה מופחתת.
על החלטת פקיד התביעות של המוסד לביטוח לאומי, לדחות את התביעה, ניתן לערער בפני בית הדין לעבודה בהליך של "תובענה". את הערעור יש להגיש תוך 6 חודשים מיום קבלת הודעת הדחייה.
האירוע הוכר כתאונת עבודה - רק מי שהוכר כנפגע עבודה יכול בהמשך לבקש קביעת נכות בטופס נוסף הנקרא "קביעת דרגת נכות" – בל/200. (הטופס הירוק). את הטופס יש להגיש בסניף המוסד לביטוח לאומי ממנו קבלת את מכתב ההכרה.
חקירה על ידי חוקרי המוסד לביטוח לאומי - פקיד התביעות הדן בעניינך רשאי להפנותו לחקירה על ידי היחידה לחקירות של המוסד לביטוח לאומי. לא תמיד התיק מופנה לחקירה. המטרה בדרך כלל לאמת עובדות. כמו כן לבדוק את הנסיבות בהן קרה האירוע, תנאי העבודה, שגרת העבודה. זכותו של התובע = הנפגע לבקש ולקבל העתק החקירה.
התייעצות עם רופא מומחה על ידי פקיד התביעות - פקיד התביעות הדן בעניינך רשאי להפנות שאלה ולהתייעץ עם מומחה רפואי חיצוני בתחום בו נפגעת. המומחה מייעץ בכתב לפקיד התביעות האם יש להכיר באירוע / מחלה / נזק כנובע מהעבודה, או מהאירוע הספציפי לגביו נטען. בדרך כלל המומחה אינו נפגש עם הנפגע, אלא מגבש עמדתו לפי המסמכים.