המאמר נכתב בשיתוף עם גב' רינת הילדנברנד - אופיר, משפטנית.
הקדמה -
מאמר זה הינו אחד מסדרה של עשרות מאמרים שכתבתי, שמטרתם לתת מידע מקצועי לחולים ונפגעים, כיצד לממש את המגיע להם, כצעד חשוב בשיקום ובחזרה לחיים. חלק מהמאמרים דן בפרוצדורות השונות, כיצד לגשת לוועדות רפואיות בביטוח הלאומי, מס הכנסה, משרד הביטחון, קרן הפנסיה, חברת הביטוח. מאמרים אחרים, חשובים אף יותר, מתארים את התהליך האפשרי של חזרה לחיים, מתוך כוחות פנימיים. כיצד להפוך את המצוקה הבריאותית, לנקודת הזדמנות?
הנני רופא ומשפטן. לאחר שחליתי מאד בעצמי; ולאחר שאחד מילדי נפגע קשה בפיגוע התאבדות, כחייל - הבנתי מקרוב את עולמם של החולים והנפגעים. הבנתי עד כמה יש צורך בהקטנת הנזק הכלכלי, שמתלווה תמיד לנזק הבריאותי. עד כמה קשה לחולה להשתקם, כאשר יש לו אי נוחות, או אפילו מצוקה כספית. הבנתי גם עד כמה קשה להתמודד מול הוועדות הרפואיות השונות, המנוכרות ולעיתים אף מזלזלות. נרתמתי לעניין, שכן כרופא ומשפטן יש לי את כל הכלים הדרושים על מנת להצליח לקבל את מה שמגיע בוועדות הרפואיות. לקבל את מה שמגיע לפי החוק והדין. מה שמגיע כדי לסייע לו להשתקם, או לפחות לא להידרדר. לאחרונה התחלתי לכתוב את הידע שלי ולפרסמו באינטרנט, כשירות עבורך. בנוסף הנני פועל בחברת בר מדיקס - למימוש זכויות רפואיות http://www.barmedics.co.il , הפועלת מתוך הבנת החולה והנפגע, בצורה מקצועית ובגישה מאד אכפתית.
רפואה תעסוקתית
המלצות הרופא התעסוקתי של קופת חולים או רופא תעסוקתי הפועל מטעם המעסיק לגבי שעות עבודה או הגדרת העבודה, כמו הימנעות ממאמצים, אינה בבחינת צו עשה על המעסיק אך היא מחייבת אותו באחריות נזיקית במובן זה שבמידה וייגרם לעובד נזק אם המעביד לא מלא את ההנחיות, יחוב האחרון כלפי העובד ברשלנות. קיימים הסכמים קיבוציים בהם מוסכם שקביעת הרופא התעסוקתי מחייבת את המעסיק.
ביטוח נסיעות חו"ל
הביטוח הרגיל אינו מכסה מצבים רפואיים קודמים. דהיינו, חולה לב שנזקק לבדיקה או טיפול בגין בעיית לב, לא יהיה מכוסה. בעניין זה יש פוליסות יקרות בהרבה המכסות מצבים רפואיים קודמים. לגבי ששת החודשים הראשונים לאחר אירוע לב או ניתוח לב כמעט לא ניתן להשיג כיסוי המכסה גם את מחלת הלב. קיימים יוצאים מן הכלל שיש לחפש אותם בנרות כמו כיסוי חלקי שמבוטחי קופת חולים מאוחדת יכולים לקנות אף בששת החודשים הראשונים שלאחר האירוע.
קביעת הנכות לחולי לב
קביעת הנכות, על פי החוקים השונים, נעשית לפי סעיף 9 שנוסחו זהה בתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז- 1956 ובתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות), תש"ל- 1970.
על פי סעיף 9 קביעת הנכות מתחלקת לשלושה מקורות-
סעיף 9 (1)- "במחלת לב שגרונית חריפה, דלקת חיידקית
תת חריפה של פנים הלב (S.B.Eׂ) ובאוטם שריר הלב"
סעיף זה מתייחס למידת הנזק לשריר הלב הבאה לידי ביטוי בירידה בכושר התפקודי. בהתאם לכך, ככל שסימני הכשל, אי ספיקת לב גדולים יותר, הנכות המותאמת גבוהה יותר.
הנכות בסעיף זה מבטאת את יכולת הלב לאפשר פעולות בחיי היום יום ופעילויות מאומצות. בדיקות העזר הרפואיות המשקפות זאת הן מבחן מאמץ שנותן מדדים לכושר לב- ריאות. ברור איפוא שאדם הצובר נוזלים, זקוק לתרופות משתנות וסובל מאי קוצר נשימה במאמץ קל או במנוחה, נמצא בנכות גבוהה לפי סעיף זה.
סעיף 9 (2) "תעוקת לב (Angina Pectoris)"
סעיף זה דן בתופעת אנגינה פקטוריס- תעוקת לב בדרך כלל, במאמץ, החולפת במנוחה ומבטאת הפרעה בזרימת הדם לשריר הלב, הבאה לידי ביטוי רק כאשר יש עליה בצריכת האנרגיה של השריר, היינו- במאמץ.
ההבדל בין סעיף זה לקודמו הינו שכאן מדובר בהפרעת זרימת דם במאמץ הגורמת לכאבים לעומת הסעיף הקודם שדן ביעילותו של הלב כמשאבה.
הבדיקה הטובה ביותר הינה תיאור העובדות במאמץ כפי שמוסר החולה ומבחן מאמץ.
סעיף 9 (3) "יתר לחץ דם" –סעיף זה אינו רלוונטי לעניינינו.
סעיף 9 (4) "הפרעות בקצב"
סעיף הדן בהפרעות קצב של הלב.
הבדיקה הטובה ביותר הינה תיעוד הפרעות הקצב בא.ק.ג. או מבחן הולטר במהלך 24 שעות.