מחלת לב היא המחלה השכיחה ביותר בעולם המערבי, והתמותה ממנה רק הולכת וגדלה. למטופלים שחיים עם מחלה חמורה יש מספר צרכים בסיסיים מהמערכת הרפואית: ניהול כאב וסימפטומים, הימנעות מהארכה לא מתאימה של גסיסה, להשיג תחושה של שליטה והעצמה של יחסים עם אחרים משמעותיים.מטופלים עם בעיה לבבית סובלים מעייפות, כאבים, דיכאון, בצקות, נדודי שינה, דיכאון, בלבול, אנורקסיה ועצירות. טיפול פליאטיבי יכול לסייע למטופלים ובני משפחותיהם בשלב הסופני ולהפחית עלויות מהמערכת הרפואית, אלא שמעט הרופאים מפנים לטיפול פלאטיבי
הקווים המנחים של טיפול פלאטיבי בחולי לב במצב חמור הם שבחודשים האחרונים שלהם, פרוצדורות אגריסיבות כמו השתלה לא יינקטו אם הן לא מובילות להחלמה או לשיפור של איכות החיים. אין הנחיות ברורות מתי להפנות חולה קרדיאלי חמור להוספיס כי בדומה למחלות אחרות יש תקופות של הטבה, לצד התדרדרות פרוגרסיבית. לכן מאוד קשה לרופאים לאמוד את השלב של המטופל והצורך בטיפול פלאטיבי.
אחד ממקורות הסבל העיקריים במחלת לב סופנית הוא העייפות. עייפות היא תוצר משני של כל מיני תהליכים כמו אנמיה, חנק בשינה, זיהום, התייבשות, בעיות בבלוטות התריס ודיכאון. נהוג לתת טיפול תרופתי או אימונים בשימור אנרגיה והתעמלות אירובית. חשוב לסייע למטופל לשמור על סביבת שינה נקייה ונינוחה על מנת להקל עליו את זמן השינה. יש להקפיד על התאמת מזרון נוח ככל האפשר לאדם. במידה ואין אפשרות לבצע החלפת מזרונים כדאי לתת עוד כריות ושמיכות על מנת שהאדם יוכל למקם את עצמו בנוחות האופטימלית במיטת חוליו.