הסודות מאחורי המדפים – מדוע הרשתות בישראל, לא לוקחות אחריות עד הסוף ?
יובל לובנשטיין
חסרה בארץ רשת אמיתית, אשר באמת כול משאביה מופנים לתועלת הצרכן.
אומנם חל שיפור אדיר בכול הקשור לשירות, לנכונות לקבל מוצר פגום אולם עדיין לא הגענו למצב, שישנה רשת אשר שמה לנגד עיניה את טובת הצרכן בלבד.
למה הכוונה ? בין השאר הכוונה, לרשת אשר תציג על מדפיה, רק את המוצרים הטובים והאיכותיים ביותר, מוצרים אשר נבדקו על ידה ולא הוכנסו למדפים מבלי שעברו "מבחן קבלה" כל שהוא.
היום על מנת להתקבל לכול מקום עבודה, בתפקיד סביר ומעלה, עושים לך מבחני קבלה, כאלו או אחרים, מעבר לראיון אישי וממליצים.
ואילו מנגד, ברשתות השיווק השונות, בדרך כלל מוכנסים מוצרים על פי התרשמות חיצונית בלבד, קשרים עם הספק, חושים של הקניין וכדומה, אולם לרוב, שלא לאחר בדיקה מקצועית.
האם כול המגבות אשר הוכנסו למדפי הרשתות עברו מספר כביסות וסחיטות טרם שהוכנסו למדף ?
האם מוצרי המזון שמוכנסים, עוברים בדיקת מעבדה חיצונית, במימון הרשת, אשר תאמת את נתוני היצרן ואו היבואן ?
האם מאוורר שהוכנס לרשת הופעל במשך חודשים על מנת לאשרו בטרם הוכנס למדף ?
רבותי שלא תופתעו- התשובה היא, חד משמעית לא !
אומנם ישנם יצרנים ויבואנים אשר בודקים ומנגד קיימים כאלה שפחות ואפילו הרבה פחות, אך הרשת אשר נותנת לספקיה את הנכס היקר ביותר שלה, שהוא המדף והמוניטין, בדרך כלל מחפפת בנקודה חשובה ומהותית זו, מדוע ?
יכול להיות שהתרבות הקמעונאית בישראל, עדיין צעירה ועדיין לא הבשילה לכך, אולם ברור שזה נדרש והכרחי במיוחד לאור התחרות.
הגיע הזמן שלא כול מוצר יכנס למדפים בקלות כזו, אשר תשען על הכרות מהצבא או חבר של השכן, אלא על בסיס ראוי יותר ומקצועי.
פיתוח המותגים בפרטיים, נתן דחיפה גדולה בכול הקשור למפרטים ולדרישות, להם קנייני הרשתות, ערים כעת הרבה יותר.
רשת אשר ידועה בהקפדתה על האיכות היא מרקס אנד ספנסר, אשר אכן מקדישה רבות לתחום והצרכנים מעריכים ומוקירים זאת. (מנגד היא מגלה קשיים בשיווק, האם יש קשר ?)
הצרכן אינו שוטה והוא לומד, בדרך כלל על בשרו וקיבתו איזה מותג פרטי הוא איכותי יותר, איזה רשת מקפידה יותר על איכות, בטיחות, עיצוב - ולא רק על מחיר מוזל ומוקיר לה תודה.