חרדה חברתית - גם מנהלים סובלים ממנה
חרדה חברתית היא הפרעת חרדה שמקבלת תשומת לב הולכת וגוברת בשנים אחרונות. לא פעם נשמעת הביקורת שהפרעת חרדה חברתית אינה קיימת באמת ומשמעה הוא בעצם "ביישנות".. למרות המקטרגים על קיום האבחנה, ולאלו הטוענים שההפרעה הזו נוצרה בעצם על ידי חברות התרופות שחיפשו שווקים חדשים מלתכשירים שלהם, אנו עדים לפריחת שיטות טיפול בלתי תרופתיות שבאות לתת מענה לחרדה הזו.
לכאורה, הפרעת חרדה חברתית היתה אמורה לקבל מענה על ידי טיפול תרופתי, שכן לשם כך הגדירו אותה (לדעת המתנגדים לקיום ההפרעה הזו בכלל). נראה כי אין הפרעה יותר נפוצה מזו שמקבלת הדים תקשורתיים רבים כל כך, ובעיקר לאפשרויות הטיפול הלא תרופתיות שלה.
הפרעת חרדה חברתית היא הפרעת חרדה עם כל התסמינים המאפיינים הפרעת חרדה: עוררות יתר, תחושת חרדה ונטייה להמנעות במצבים שנחשבים לבעייתיים עבור האדם הסובל מחרדה חברתית. המצבים המאפיינים את החרדה החברתית היא החשיפה לאנשים או למצבים חברתיים שונים העלולים לשים את האדם הסובל ממנה, במצב לא נעים, ביקורת או במבוכה.
הפרעת חרדה חברתית מאוד דומה באופיה לביישנות. יחד עם זאת, חרדה חברתית אינה באה לידי ביטוי בנטייה להמנעות ולחוסר נעימות שעם ההיכרות התסמינים החרדתיים נתפוגגים אלא שכל חשיפה לגורם החרדה- חשיפה לגורוי המעורר חרדה, ישנה תחושת פחד, חרדה, חוסר נוחות ועד כדי שיתוק של ממש. אפשר לאמר שחרדה חברתית היא ביישנות שאינה נרגעת על ידי היכרות עם הגורמים שנחשבים בעיניניו למעוררי חרדה.
דוגמא טובה לכך שחרדה חברתית אינה מוגבלת בגיל או בתפקיד היא חרדה חברתית אצל מטופל שהגיע לטיפול בעזרת היפנוזה בתחיל שנות ה 40 . המדובר בגבר העוסק במצקוע חופשי, מהנדס בהשכלתו שמלכתחילה הגדיר את עצמו כאדם מוצלח מאוד והישגי אשם בחודשים אחרונים מתקשה לתפקד כבעבר. לכאורה אין לו סיבה להיות יותר בחרדה אולם הוא מתקשה לעמוד מול קבוצות משקיעים (למרות שהוא יודע את החומר היטב), מתחמק מישיבות צוות שונות (למרות שהוא בדרג הנהלה בכיר) ומנסה למצוא פתרונות אחרים שלעאחונה אף אינם עובדים (וידאו קונפרנס).
בשיחת בדיקה עימו עלתה האפשרות שהאיש סובל מחרדה שהחלה בחודשים אחרונים, דווקא לאחר שהוא הצליח כל כך יפה בתפקידו. האיש מספר שכשהוא בא במגע עם אנשים אחרים ובעיקר אנשים לא מוכרים, משקיעים פוטנציאליים, הוא מתקשה להוציא קול, הקול רועד, הוא מזיע בידיים וברגליים ומרגיש שכל העולם צופה בו. המנכ"ל מספר ומוסיף שאין הוא פוחד מביקורת מצד המשקיעים כי את החומר הוא יודע ממש טוב אבל חושש מהרגע שבו קבוצת ההנהלה שמתחתיו עלולה לראות בו לא מוצלח. הוא פוחד לאכזב אותם.
המנכ"ל המתואר, מתאר חרדה מפני מצבים העלולים לשים אותו בביקורת אולם שלא כמו התיאור הקלאסי של חרדה חברתית, שהחרדה היא בפני האנשים שהוא מציג, החרדה הפעם הייתה בפני הביקורת של האנשים שאינם נמצאים עימו בפגישות, דבר שבילבל אנשים רבים וטובים מבין אנשי המקצוע.
עד שהגיע, האיש עבר מספר רב של פגישות טיפול אצל אנשי טיפול רבים ושונים שיאצו, טיפול בדיקור סיני ואף כ 20 שיחות אצל פסיכולוג שניסה למצוא את המקור לרצון שלו לרצות אנשים אחרים. עד שהגיע לפגישה, ללא הצלחה ממשית.
הטיפול בהפרעת חרדה יכול להיות על ידי טיפול תרופתי שרושם פסיכיאטר או רופא משפחה. התרופות הנפוצות שרושמים פסיכיאטרים ורופאים אחרים עבור הפרעת חרדה חברתית הם ממשפחת נוגדי דיכאון ובעיקר SSRI. בנוסף, הוכח מחקרית שטיפול קוגניטיבי התנהגותי יכול לעזור לאנשים הסובלים מהפרעת חרדה חברתית. טיפול קוגניטיבי התנהגותי עושה שימוש בטכניקות של שינוי דרכי חשיבה, שיטות הרפייה וחשיפה לגורמי הסטרס על מנת להוריד מהמתח והדריכות של האדם הסובל מחרדה חברתית ובכך להפחית מהתחושה של החרדה בזמן החשיפה לגורמי החרדה. שיטת טיפול נוספת אפשרית היא היפנוזה. הטיפול בהיפנוזה עושה שימוש במודע של המטופל לשנות דרכי חשיבה בצורה מאוד מהירה ויעילה תוך שימוש בטכניקות של טיפול קוגניטיבי התנהגותי להפחתת הדריכות ותחושת החרדה שבזמן החשיפה לגורם המעורר סטרס.
המנכ"ל בחר להתחיל בטיפול בעזרת היפנוזה ולדחות את הניסיון בטיפול תרופתי לעתיד, במידה והטיפול בהיפנוזה לא יתן לו מענה טוב מספיק. עצם הידיעה שיש לבעיה שממנה הוא סובל, שם וכינוי, ויש אנשים שמכירים שיש לו בעיה ולא "תיסבוך" הצליחה להפחית את המתח שבו הוא היה שרוי. הידיעה שיש פתרון יעיל להפרעת חרדה חברתית בהחלט הוסיפה לו ביטחון והטיפול מתחיל בכוונה טובה ובאופטימיות ומוטיבציה שכה נדרשים להליך טיפולי שכזה.