עו"ד עומר וגנר, עו"ד גיל נדל
לאחרונה, ניתן פסק-דין על ידי בית המשפט לתביעות קטנות בטבריה, שחייב משלח בינלאומי לפצות יבואן של רמקולים מסין, מאחר והמטען נרטב וניזוק.
בית המשפט דחה את טענות המשלח כי היה על היבואן להסדיר ביטוח למשלוח, ומשלא הסדיר, הדבר פוטר את המשלח מאחריות.
עובדות המקרה וטענות הצדדים:
גד בן שמואל (היבואן) הזמין רמקולים מסין ועשה לצורך כך שימוש בשירותי שילוח של חברת איזילי שירותי לוגיסטיקה. הרמקולים הגיעו כשהם רטובים ולנוכח זאת הגיש היבואן תביעה כספית על סך 17,000 ש"ח נגד המשלח.
היבואן טען ששילם למשלח בעבור מחיר הרמקולים עצמם, כולל מסי יבוא ועלויות הובלה ושילוח, וביקש להטיל אחריות על המשלח לנזק לרמקולים.
המשלח טען כי היבואן התרשל משום שלא הסדיר ביטוח למטען המיובא ואין לו אלא להלין על עצמו. עוד טענה המשלחת כי הגורם שביצע את ההזמנה היא "בית המוסיקה" ולא היבואן.
פסק-דינו של בית המשפט:
בית המשפט השתכנע ש"בית המוסיקה" הוא שם עסקו של היבואן ולכן דחה את טענות המשלח בעניין זהות המזמין.
בבית המשפט הוצג דף פרסום של המשלח הבינלאומי בו נכתב כי המשלח מספק שירותי שילוח והובלה עד להגעת המטען לנמל היעד בישראל.
לאור זאת, ולאור טופס ההזמנה, קבע בית המשפט כי למעשה נכרת חוזה בין היבואן והמשלח, במסגרתו שילם היבואן למשלח את מלוא התמורה כולל מחיר הרמקולים, מע"מ, מס קניה, תשלומי נמל, הובלה, הובלה יבשתית בארץ ועמלה.
בית המשפט קבע כי מן הראיות עולה שהמשלח התחייב להוביל את הרמקולים במכולות של מוביל ימי, אך הוצגה תמונה כי נפער חור במכולה, שדרכו נכנסו מים, שגרמו בסופו של דבר נזק לרמקולים כך שלא ניתן לעשות בהם שימוש.
בית המשפט קבע כי המשלח הפר את ההתחייבות לספק ליבואן את המטען במצב תקין, היות והמשלח בחר בעצמו את המוביל הימי וגבה את מלוא התמורה מן היבואן.
בית המשפט קבע כי העובדה שהיבואן לא ביטח את ההובלה אינה מעלה ואינה מורידה לעניין אחריות המשלח במקרה זה.
יחד עם זאת, מאחר והיבואן לא הציג בבית המשפט תמונות של הרמקולים הפגומים אלא רק תמונות של הקרטונים הרטובים, קבע בית המשפט בדרך של הערכה כי היבואן זכאי לפיצוי של כ-6,000 ש"ח בלבד, שהרי ניתן להניח שחלק מן הרמקולים לא נפגעו (כל עוד לא הוכח אחרת).
לכן, המשלח חויב להשיב ליבואן סך של 6,000 ש"ח בצירוף הוצאות משפט של 400 ש"ח.
(ת.ק. (תביעות קטנות טבריה) ת"ק 38824-01-10 בן שמואל נ' איזילי שרותי לוגיסטיקה, פסק- דין מיום 2.2.11, השופטת ר. נדאף, הצדדים לא היו מיוצגים על ידי עו"ד).
הערות ומסקנות:
בסחר הבינלאומי, נהוג להבחין בין משלחים בינלאומיים אשר מסדירים את ההובלה בלבד (מתאמי הובלה), לבין משלחים אשר לוקחים על עצמם התחייבות מקיפה יותר לפקח אחר ההובלה ולדאוג להגעת המטען עד ללקוח.
בדרך כלל, בתי המשפט בוחנים בכל מקרה ומקרה את תנאי ההסכם בכתב בין המשלח ללקוחו, על מנת להכריע איזו מחויבות לקח על עצמו המשלח כלפי הלקוח.
למשל, בפסק-דין מלפני מספר שנים (ת.א. (שלום ת"א) 14746/05 פריץ קומפניס ישראל בע"מ נ' ז. גולדמן אינטרנשיונל טרייד בע"מ ואח', ניתן במאי 2007), ציין בית המשפט כי אם מהצעות המחיר ומההסכמים בין המשלח ללקוחו לא ניתן להבין בבירור כי המשלח שימש כמסדיר ההובלה בלבד, אזי יש להסיק כי המשלח נטל על עצמו התחייבות מקיפה יותר כלפי הלקוח.
בפסק-הדין בעניין בן-שמואל (אשר נזכר בסקירה זו) ניכר שבית המשפט לא ערך הבחנה כזו לצורך הכרעה בשאלת אחריות המשלח, אך סביר להניח כי מאחר והמשלח גבה במקרה זה מהיבואן סכום גבוה שכלל את מחיר הרמקולים, מע"מ, מס קניה, תשלומי נמל, הובלה, הובלה יבשתית בארץ ועמלה, מדובר היה במשלח שלקח על עצמו התחייבות מקיפה ושתפקידו לא הסתכם בהסדרת ההובלה.