משלי שלמה
מתוך עלון "חוויית השבוע" של "החוויה היהודית"
"כָּל יְמֵי עָנִי רָעִים, וְטוֹב לֵב מִשְׁתֶּה תָמִיד. טוֹב מְעַט בְּיִרְאַת ה', מֵאוֹצָר רָב וּמְהוּמָה בוֹ. טוֹב אֲרֻחַת יָרָק וְאַהֲבָה שָׁם, מִשּׁוֹר אָבוּס וְשִׂנְאָה בוֹ. אִישׁ חֵמָה יְגָרֶה מָדוֹן, וְאֶרֶךְ אַפַּיִם יַשְׁקִיט רִיב. דֶּרֶךְ עָצֵל כִּמְשֻׂכַת חָדֶק, וְאֹרַח יְשָׁרִים סְלֻלָה". (משלי ט"ו/טו'-יט')
לפנינו תקבולת ניגודית בדבר החשיבות של טוב לב בחיים, החשיבות של פרנסה מתוך אמת ויושר, העדיפות של סעודה סטנדרטית ואחווה וידידות בין הסועדים, בדבר מעלתו של האדם המתון, היודע ומצליח לשמור על שלוות נפש ובדבר חשיבותה וכדאיותה של דרך הישר.
"כל ימי עני רעים, וטוב לב משתה תמיד" - בגלל מחסורו, אין העני שרוי במצב רוח טוב. אין הוא עושה ימים טובים ואירועי שמחה במאכל ובמשתה. לעומתו, אדם שהוא רציונלי, בעל תבונה, יודע להיות טוב לב. הוא שמח בחלקו ומסתפק במה שיש לו, גם אם הוא דל אמצעים. הוא עורך משתה תמיד - אם הוא עשיר, הוא עורך סעודה מגוונת ועשירה, ואם הוא דל אמצעים הוא עורך משתה מצומצם ושמח בחלקו תמיד.
"טוב מעט ביראת ה', מאוצר רב ומהומה בו" - טוב ועדיף להשיג מעט פרנסה ביגיע כפיים באמת וביושר, וליהנות ממנו בשלווה בנחת. מאשר רכוש גדול שנלווה אליו חוסר שלוה ונחת עם קנאה ושנאה.
"טוב ארוחת ירק ואהבה שם, משור אבוס ושנאה בו" - טוב לאדם לאכול ארוחת ירק, שהיא מאכל דלים, כשבין הסועדים שוררת אחווה וידידות. מאשר סעודה דשנה ויקרה המורכבת מבשר שור מפוטם ושמן, שהוא מאכל מלכים, ושנאה השוררת בין הסועדים.
"איש חימה יגרה מדון, וארך אפיים ישקיט ריב" - אדם רגזן שנוח לכעוס, ומתחמם מהר, הוא מעורר מדון, מריבות ומלבה את אש המחלוקת השורפת כל חלקה טובה. אולם לעומתו, אדם הממבליג על כעסו, מתון ושומר על מידות נורמטיביות הוא ישקיט ריב - ישכך מריבה שכבר פרצה.
"דרך עצל כמשוכת חדק, ואורח ישרים סלולה" - דרכו של האדם העצל הפועל לאִטו, היא כמשוכת חדק, כמו סבך של קוצים שקשה להתקדם בו. לעומתו, דרכם של האנשים ההולכים בדרך הישר, בדבקות ובנחישות מתוך חריצות, היא דרך סלולה - הראויה לילך בה, כי אנשים אמיתיים אלה משתדלים בעשייתם ומתגברים על מכשולים. מעניין ש"ואורח ישרים" מובא כאן בניגוד לדרך עצל. היינו מצפים שלעומת דרך עצל יופיע "ואורח חרוצים". אלא, ששלמה המלך, החכם מכל אדם, מעביר לנו כאן מסר חינוכי נעלה: שהיושר הוא היפוכה של עצלות. שהרי העצלות פוגעת במהלך עבודה תקין וסדיר ומביאה לידי עשייה לא הוגנת, בעלת הספק איכותי נמוך.
מסקנה:
טוב לב נמדד בתבונה ובמעש ובהכרת הטוב על מה שיש מתוך שמחה. העושר האמיתי בחיים מושג ביושר ובתבונה, באהבה ובאמונה. בעולמנו הגשמי והחומרי הנאה אמיתית אינה תלויה בחומר אלא ברוח ובאווירה החיובית. שקט ושלווה מתוך תבונה וחוכמה, משככים מריבה ושנאה. אורח ישרים הוא דרך חיים של עשייה נבונה ויעילה, מתוך חריצות, נאמנות ודבקות במטרה.
ד"ר אברהם גוטליב
www.h-y1.fav.co.il