|
|
|
|
|
|
|
|
אַל תְּקַנֵּא בְּאַנְשֵׁי רָעָה
|
|
|
|
|
משלי שלמה:מתוך עלון "חוויית השבוע" של "החוויה היהודית""אַל תְּקַנֵּא בְּאַנְשֵׁי רָעָה, וְאַל תִּתְאָו לִהְיוֹת אִתָּם. כִּי שֹׁד יֶהְגֶּה לִבָּם, וְעָמָל שִׂפְתֵיהֶם תְּדַבֵּרְנָה. בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת, וּבִתְבוּנָה יִתְכּוֹנָן. וּבְדַעַת חֲדָרִים יִמָּלְאוּ, כָּל הוֹן יָקָר וְנָעִים. גֶּבֶר חָכָם בַּעוֹז, וְאִישׁ דַּעַת מְאַמֶּץ כֹּחַ. כִּי בְתַחְבֻּלוֹת תַּעֲשֶׂה לְּךָ מִלְחָמָה, וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ. רָאמוֹת לֶאֱוִיל חָכְמוֹת, בַּשַּׁעַר לֹא יִפְתַּח פִּיהוּ. מְחַשֵּׁב לְהָרֵעַ, לוֹ בַּעַל מְזִמּוֹת יִקְרָאוּ. זִמַּת אִוֶּלֶת חַטָּאת, וְתוֹעֲבַת לְאָדָם לֵץ". (אבות כ"ד/א'-ט') "אַל תְּקַנֵּא בְּאַנְשֵׁי רָעָה, וְאַל תִּתְאָו לִהְיוֹת אִתָּם" - החכם מזהיר את האדם: אל תקנא בהצלחת הרשעים העושים מעשים רעים וכן, אל תתאווה כלל וּכלל להיות במחיצתם ולהתחבר איתם.
"כִּי שֹׁד יֶהְגֶּה לִבָּם, וְעָמָל שִׂפְתֵיהֶם תְּדַבֵּרְנָה" - כי בליבם, הם מהרהרים תמיד במעשי שוד כוחניים וכפייתיים, של רֶשַׁע וּרמיה, כאשר משיפתותיהם בוקעים דיבורים של רוע ושקר.
"בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת, וּבִתְבוּנָה יִתְכּוֹנָן" - רק בחכמה ובתבונה, בעזרת יישום נאות של בינה ודעת, ניתן לבנות בית יציב וחזק. לא בשוד ולא בשקר - לא בכוח, אלא במוח - בחכמה ובתבונה יבנה בית איתן וחזק.
"וּבְדַעַת חֲדָרִים יִמָּלְאוּ, כָּל הוֹן יָקָר וְנָעִים" - רק בדעת, בשכל ובהיגיון בריא, ימלאו חדרי הבית בריהוט יקר-ערך, נאה ונעים לבעליו. יישום נכון, ישר ויעיל, מסודר ומאורגן של חכמה, בינה ודעת בתיכנון ובבניית בית בכלל ובהכנת כל דבר בפרט, מביא לברכה והצלחה בהשתדלות וּבעשייה.
"גֶּבֶר חָכָם בַּעוֹז, וְאִישׁ דַּעַת מְאַמֶּץ כֹּחַ" - התנהלות בחכמה, יעילה היא מכוחניות ומביאה להישגים. אדם חכם ונבון, המכלכל מעשיו בחכמה ובתבונה, מגיע להישגים ולעוצמה בעוז, באופן חזק, כשהוא מבוסס היטב. שהרי, איש הדעת, שיש לו חכמה אותה הוא מיישם בבינה ובתבונה מתוך שאפתנות, הוא יותר גיבור ואמיץ מהאדם הכוחני. יש לחשוב היטב, בתבונה וביעילות, ולפעול כראוי.
"כִּי בְתַחְבֻּלוֹת תַּעֲשֶׂה לְּךָ מִלְחָמָה, וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ" - רק במחשבות ותכסיסים רעיוניים מתוחכמים, תעשה לך מלחמה, פיזית או רוחנית מילולית. כאשר, תשועת הניצחון, היא "ברוב יועץ" - עצה מרובה של חבר יועצים, מביני עניין.
" רָאמוֹת לֶאֱוִיל חָכְמוֹת, בַּשַּׁעַר לֹא יִפְתַּח פִּיהוּ" - תכונות האדם האויל, חסר התבונה - החכמה במיטבה היא לאויל נחות הדרגה, כמו "ראמות", כמו מיני אבנים יקרות, וּבהשאלה, מקום רם וגבוה, שלא ניתן לעלות אליו. לכן, בהיות האויל בשער, מקום מושב הזקנים והחכמים, הוא לא יפתח את פיו מרוב בושה.
"מְחַשֵּׁב לְהָרֵעַ, לוֹ בַּעַל מְזִמּוֹת יִקְרָאוּ" - מיהו האויל? חסר מצפוּן, אדם המתכנן כל הזמן לעשות רעה לזולתו והוא נקרא "בעל מזימות" ע"י הבריות.
"זִמַּת אִוֶּלֶת חַטָּאת, וְתוֹעֲבַת לְאָדָם לֵץ" - מזימה, שהיא עיצה הנרקמת ע"י איש איוולת, היא חטא ומעשה רע. מזימות רעות אלה, שהאויל גורם בחוסר תבונתו, גורמות שמעשיו יהיו תועבה בעיני אלוקים ואדם. האויל נקרא "לץ", במשמעות של אדם מרושע המתייחס באירוניה סדיסטית לזולתו והוא מתלוצץ על חשבון חסרונו של השני, במקום להסתכל על עצמו. מסקנה:
הרוע והשקר בעולם, הם דברים מושרשים. על כן, עלינו להיזהר ולהתרחק מאנשים רעים שאינם דוברים אמת, על אף שהם נראים בעינינו מצליחים בחיים. זאת, כדי שלא נחשף ונינזק מכוחם השלילי והאדיר של הרוע והשקר. עדיף ורצוי, לפעול בכל עניין, במוח ובהגיון, מאשר בכוח ובאלימות. כך מגיעים, בהגינות ובדרך הישר והטוב להישגים מרשימים רבים. יש לחשוב היטב , ביישוב הדעת, בחכמה ובתבונה, כדי שהעשייה תהיה חיובית והוגנת כלפי הזולת.
אתר: www.h-y1.fav.co.il
ד"ר אברהם גוטליב
|
|
|
תגיות המאמר: מלחמה, יועץ, דעת, חדרים, חכמה, מזימות, תועבה, אויל, עוז, אנשי רעה, תחבולות
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אודות כותב המאמר:
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מאמרים נוספים מאת דר' אברהם גוטליב
|
"אַל תְּהִי עֵד חִנָּם בְּרֵעֶךָ, וַהֲפִתִּיתָ בִּשְׂפָתֶיךָ. אַל תֹּאמַר כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לִי כֵּן אֶעֱשֶׂה לּוֹ, אָשִׁיב לָאִישׁ כְּפָעֳלוֹ. עַל שְׂדֵה אִישׁ עָצֵל עָבַרְתִּי, וְעַל כֶּרֶם אָדָם חֲסַר לֵב. וְהִנֵּה עָלָה כֻלּוֹ קִמְּשֹׂנִים, כָּסּוּ פָנָיו חֲרֻלִּים, וְגֶדֶר אֲבָנָיו נֶהֱרָסָה.
|
|
"כִּי תֵשֵׁב לִלְחוֹם אֶת מוֹשֵׁל, בִּין תָּבִין אֶת אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ. וְשַׂמְתָּ שַׂכִּין בְּלֹעֶךָ, אִם בַּעַל נֶפֶשׁ אָתָּה. אַל תִּתְאָו לְמַטְעַמּוֹתָיו, וְהוּא לֶחֶם כְּזָבִים. אַל תִּיגַע לְהַעֲשִׁיר, מִבִּינָתְךָ חֲדָל. התעוף (הֲתָעִיף) עֵינֶיךָ בּוֹ וְאֵינֶנּוּ, כִּי עָשֹׂה יַעֲשֶׂה לּוֹ כְנָפַיִם, כְּנֶשֶׁר ועיף (יָעוּף) הַשָּׁמָיִם.
|
|
"לְמִי אוֹי לְמִי אֲבוֹי, לְמִי מדונים (מִדְיָנִים) לְמִי שִׂיחַ, לְמִי פְּצָעִים חִנָּם, לְמִי חַכְלִלוּת עֵינָיִם. לַמְאַחֲרִים עַל הַיָּיִן, לַבָּאִים לַחְקֹר מִמְסָךְ. לא, אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם, כִּי יִתֵּן בכיס (בַּכּוֹס) עֵינוֹ, יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים. אַחֲרִיתוֹ כְּנָחָשׁ יִשָּׁךְ, וּכְצִפְעֹנִי יַפְרִשׁ.
|
|
"שְׁמַע לְאָבִיךָ זֶה יְלָדֶךָ, וְאַל תָּבוּז כִּי זָקְנָה אִמֶּךָ. אֱמֶת קְנֵה וְאַל תִּמְכֹּר, חָכְמָה וּמוּסָר וּבִינָה. גול (גִּיל) יָגִיל אֲבִי צַדִּיק, יולד (וְיוֹלֵד) חָכָם וישמח (יִשְׂמַח) בּוֹ. יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶּךָ, וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ.
|
|
"בְּנִי אִם חָכַם לִבֶּךָ, יִשְׂמַח לִבִּי גַם אָנִי. וְתַעְלֹזְנָה כִלְיוֹתָי, בְּדַבֵּר שְׂפָתֶיךָ מֵישָׁרִים. אַל יְקַנֵּא לִבְּךָ בַּחַטָּאִים, כִּי אִם בְּיִרְאַת ה' כָּל הַיּוֹם. כִּי אִם יֵשׁ אַחֲרִית, וְתִקְוָתְךָ לֹא תִכָּרֵת. שְׁמַע אַתָּה בְנִי וַחֲכָם, וְאַשֵּׁר בַּדֶּרֶךְ לִבֶּךָ. אַל תְּהִי בְסֹבְאֵי-יָיִן, בְּזֹלְלֵי בָשָׂר לָמוֹ. כִּי סֹבֵא וְזוֹלֵל יִוָּרֵשׁ, וּקְרָעִים תַּלְבִּישׁ נוּמָה". (משלי כ"ג/טו'-כא')
|
|
"בְּאָזְנֵי כְסִיל אַל תְּדַבֵּר, כִּי יָבוּז לְשֵׂכֶל מִלֶּיךָ. אַל תַּסֵּג גְּבוּל עוֹלָם, וּבִשְׂדֵי יְתוֹמִים אַל תָּבֹא. כִּי גֹאֲלָם חָזָק, הוּא יָרִיב אֶת רִיבָם אִתָּךְ. הָבִיאָה לַמּוּסָר לִבֶּךָ, וְאָזְנֶךָ לְאִמְרֵי דָעַת. אַל תִּמְנַע מִנַּעַר מוּסָר, כִּי תַכֶּנּוּ בַשֵּׁבֶט לֹא יָמוּת. אַתָּה בַּשֵּׁבֶט תַּכֶּנּוּ, וְנַפְשׁוֹ מִשְּׁאוֹל תַּצִּיל". (משלי כ"ג ט'-יד')
|
|
"אָמַר עָצֵל אֲרִי בַחוּץ, בְּתוֹךְ רְחֹבוֹת אֵרָצֵחַ. שׁוּחָה עֲמֻקָּה פִּי זָרוֹת, זְעוּם ה' יפול (יִפָּל) שָׁם. אִוֶּלֶת קְשׁוּרָה בְלֶב נָעַר, שֵׁבֶט מוּסָר יַרְחִיקֶנָּה מִמֶּנּוּ. עֹשֵׁק דָּל לְהַרְבּוֹת לוֹ, נֹתֵן לְעָשִׁיר אַךְ לְמַחְסוֹר. הַט אָזְנְךָ וּשְׁמַע דִּבְרֵי חֲכָמִים, וְלִבְּךָ תָּשִׁית לְדַעְתִּי. כִּי נָעִים כִּי תִשְׁמְרֵם בְּבִטְנֶךָ, יִכֹּנוּ יַחְדָּו עַל שְׂפָתֶיךָ.
|
מאמרים נוספים בנושא פרשת השבוע
|
תחילת הנאום בפרשתנו, פרשת "דברים", והוא פותח בתוכחות משה לעם רק שאלה תוכחות שנאמרות ברמז וכפי שמפרש רש"י במקום, זה מפני כבודם של ישראל,
|
|
בשבת נקרא בפרשת השבוע, פרשת "שלח לך", על אחד החטאים הגדולים שחטאו בני ישראל בזמן הליכתם במדבר.
|
|
פרשת השבוע שלנו, פרשת "בהעלותך", פותחת בנושא הדלקת המנורה במקדש ומתוכה ניתן ללמוד עניין חשוב ומהותי בעולם החינוך.
|
|
השבוע חגגנו וציינו את חג שבועות הוא חג מתן תורה.
|
|
בשעה טובה אנו מתחילים השבת את החומש הרביעי, חומש "במדבר".
|
|
הנה אנו שוב מגיעים לסיומו של חומש "ויקרא". חומש שבחלקו הראשון עסקנו רבות בענייני קדושה כמו קורבנות ועבודת הכוהנים בבית המקדש ובחלקו השני נגעה התורה בפרטי הפרטים של חיי היום יום הלאומיים והחברתיים שלנו כאומה וכבני אנוש.
|
|
רוצים תמיד להגיע לתוצאות. להצלחות. לכבוש יעדים ולהגיע אליהם הכי מהר שאפשר.
|
|
|
|
|