בעידן בו הבל החן והבל היופי מהווים פרמטרים דומיננטיים בכרטיס הביקור הראשוני של האדם, הופכים הניתוחים הפלסטיים והטיפולים הקוסמטיים לפרוצדורות שכיחות ונדרשות על ידי האוכלוסייה, בין אם על ידי נשים או גברים כאחת. תחום ניתוחים וטיפולים אלה הינו תחום רחב ונפוץ הטומן בחובו סיכונים רבים כשפרוצדורות אלה הוגדרו, אף על ידי הפסיקה, כפרוצדורות אלקטיביות שאינן מחייבות ואינן חיוניות כלל מהבחינה הרפואית. תחום הכירורגיה הקוסמטית - פלסטית הינו תחום רחב במיוחד הכולל בתוכו מגוון של טיפולים וניתוחים שתוצאתם מסתכמת בשינוי חזותו של אדם. כיום, קיימים מגוון של טיפולים קוסמטיים וניתוחים פלסטיים המוצעים למטופל: החל משאיבת שומן, מתיחת בטן, השתלת שיער, ניתוחי אף וכלה בהקטנת או הגדלת שדיים, ניתוחי לייזר להסרת משקפיים ועיבוי שפתיים.
יודגש שלא כל טיפול או ניתוח שכשל מהווה בהכרח עילה בנזיקין לתביעת רשלנות רפואית כנגד אותו גורם רפואי מטפל. למעשה, ניתן לבסס תביעה משפטית בגין עוולת רשלנות רפואית בשני מקרים עיקריים: המקרה האחד, רשלנות רפואית שגרמה לנזק ממשי והמקרה השני, אי קבלת הסכמה מדעת לביצוע הפרוצדורה.
רשלנות רפואית שגרמה לנזק ממשי - על מנת לקבוע אם הניתוח הפלסטי-קוסמטי שבוצע מהווה רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים יבחן בית המשפט, בהתבסס על חוות דעת מומחים רפואיים, האם התנהלותו של הרופא הפלסטי חרגה או סטתה מהתנהגות שיש לצפות ממנתח פלסטי סביר, לאורו של מבחן "הרופא הסביר". התנהלותו והתנהגותו של הרופא תיבחן בכל שלבי הטיפול משמע, טרום ביצוע הפרוצדורה, במהלכה ולאחריה ובהתאם לכך יקבע בית המשפט האם אכן הייתה רשלנות רפואית ומהו גובה הפיצוי הכספי בהתאמה לנזק שנגרם ולגילו של הניזוק.
אי קבלת הסכמה מדעת לביצוע הפרוצדורה - לצורך בצוע טיפול רפואי וטרם ביצועו על הרופא לדאוג ולקבל מהמטופל הסכמה מדעת. הדברים הם בבחינת מושכלות יסוד. בצוע טיפול רפואי בהעדר הסכמה מדעת הוא התרשלות אשר עשויה לבסס עוולות נזיקיות של רשלנות ותקיפה וכן עילות תביעה חוזיות כמו ניהול משא ומתן בחוסר תום לב, הטעייה והפרת חוזה. חוק זכויות החולה מחייב את הרופא למסור למטופל את כל המידע הדרוש לו, באורח סביר, כשאין הרופא יוצא ידי חובתו בעצם החתמת המטופל על טופס הסכמה מדעת לביצוע הפרוצדורה הניתוחית הפלסטית. באשר לניתוחים שאינם ניתוחים חיוניים נפסק, כמצוטט "ככל שהטיפול אינו חיוני, כך כוללת חובת הגילוי מתן מידע מפורט יותר...ההסבר הנדרש לקבלת הסכמה מדעת לניתוח אלקטיבי - שאף בלעדיו ניתן לנהל אורח חיים רגיל - נכלל ברף העליון של חובת הגילוי, והוא כולל, נוסף על ההתייחסות לסיכויי ההצלחה, גם מתן אזהרה מפני הסיבוכים האפשריים, גם אם סיבוכים אלו נדירים. דרישה נרחבת זאת מתחייבת בייחוד בתקופתנו, בה מתפתחת רפואה פרטית המציעה לציבור הרחב, אם בדרך ישירה באמצעות פרסומים, ואף בעקיפין, בהסתמך על המוניטין של הרופא המקיים מרפאה פרטית, ניתוחים אלקטיביים למיניהם." וכן נפסק: " ככל שהניתוח דחוף פחות כך נקפיד יותר עם הרופא ונדרוש ממנו מתן מלוא המידע...כן נדרוש ממנו להציע למטופל אלטרנטיבות לניתוח- ככל שהן קיימות, ונאפשר למטופל לשקול את האלטרנטיבות בשובה ובנחת. הקפדה יתרה נקפיד גם עם הרפואה הפרטית. ברפואה הפרטית קיים לעיתים ניגוד עניינים מובנה בין השאיפה המסחרית להרבות בניתוחים לבין האינטרס של המטופל..." . משמע, כאשר עסקינן בטיפולים וניתוחים אלקטיביים שאינם חיוניים מההיבט הרפואי, מוטלת חובה על כתפי הרופא המטפל לספק למטופל את המידע הרפואי באופן רחב ביותר, על מנת שזה יקבל את ההחלטה באופן מושכל, כשכלל הנתונים ומערכת השיקולים נמצאת לנגד עיניו. עוד הודגש כי מקרים אלה נכללים ברף העליון של חובת הגילוי והם כוללים, בנוסף להתייחסות לסיכויי ההצלחה, גם מתן אזהרה מפני הסיבוכים האפשריים במהלך הטיפול ולאחריו. הקפדה יתירה תחול ברפואה הפרטית, במיוחד נוכח ניגוד העניינים המובנה בין השאיפה להרבות בניתוחים ולהגדיל רווחיות עסקית לבין אינטרס המטופל והשמירה על בריאותו.
לסיכום, במקרים של ניתוחים פלסטיים-קוסמטיים שכשלו ושגרמו למנותח נזק כמו צלקות מכוערות, אי סימטריה, כוויות, קרחות וכו', מומלץ להיוועץ בעורך דין המתמחה בתביעות רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים-קוסמטיים, באמצעותו ניתן יהיה להעריך את סיכויי הגשת התביעה, והצלחתה בערכאה המשפטית הרלוונטית.