מאת : עו"ד אירית רייכמן
לעיתים קרובות אנחנו שומעים על מצבים בהם אדם מוטרד ע"י אחר באמצעות איומים, הטרדות טלפוניות, מכתבי נאצה, מעקבים, פגיעה מכוונת ברכושו או בשמו הטוב וכפי המצטייר- השתלטות מוחלטת על חייו. התנהגות שכזו גורמת לאדם הנפגע לחוש פחד שמלווה אותו בחיי היומיום, מפריעה בפעולות שגרתיות בסיסיות וגורמת לנפגע לשיתוק ולתחושה ממשית שחייו נתונים בסכנה מתמדת.
אם כן -מהי הטרדה מאיימת, כיצד יש לפעול כאשר סובלים מהטרדה מכל סוג שהוא ומהי סמכותו של בית המשפט בעניין?
הטרדה מאיימת לפי קביעתו של החוק, היא הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא , או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות שנותנות בסיס סביר להניח שהמטריד או המאיים עשוי לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בגופו, בפרטיותו או בחירותו של האדם החש מאוים.
הטרדה מאיימת תופסת מקום נכבד גם בתחום האלימות בתוך המשפחה, כשאישה מוטרדת ע"י בעלה באופן בו היא נתונה לשליטה מלאה שלו, למעקביו ולהטרדותיו.
בד"ר אנו מתוודעים לתופעה כאשר אישה וגבר נקלעים לסכסוך משפטי ביניהם, בו אחד הצדדים מאבד שליטה ומטריד באופן יומיומי שיטתי את הצד האחר.
הסיבות להטרדה מאיימת יכולות להיות בעיות נפשיות, קליניות, רצון לנקמה בבן הזוג המבקש להתגרש, אובססיית התאהבות או אובססיה אחרת.
הטרדה מאיימת - החוק שבא למנוע אותה
ב 2001 חוקקה הכנסת את החוק למניעת הטרדה מאיימת, שמטרתו להגן על אדם מהטרדתו ע"י כל אדם אחר ובכלל זה בן משפחה. הכלי העיקרי לביצוע חוק זה הוא צו מניעת הטרדה מאיימת, שאותו רשאי להוציא ביהמ"ש על מנת למנוע מאדם להטריד את הנפגע בכל דרך ומקום, לאיים עליו, לבלוש אחריו, לארוב לו וליצור עימו קשר.
חשיבות הגשת בקשה לצו מניעת הטרדה מאיימת, היא הפסקת ההטרדה והשבת השלווה לחיי המוטרד, ויש ביכולתה למנוע מצב בו קיימת סכנה ממשית לחיי הנפגע. הגשת הבקשה נעשית בבית המשפט לענייני משפחה אם מדובר בבן משפחה , בבית משפט השלום אם מדובר באדם אחר, או בבית המשפט לנוער באם מדובר בקטין.
עפ"י חוק, רשאים לבקש צו מניעת הטרדה מאיימת - הנפגע או אדם אחר מטעמו, התובע המשטרתי; היועץ המשפטי לממשלה או נציגו; פקיד סעד שהתמנה לפי חוק הנוער.
במקרה בו מתחרשת הטרדה מאיימת, מאפשר החוק לתת צו "במעמד צד אחד" ללא נוכחות המטריד בביהמ"ש כמו גם ללא ידיעתו. ההחלטה על מתן צו הטרדה מאיימת תעשה בו במקום על ידי ביהמ"ש. משניתן צו כזה, בית המשפט מחויב לקיים דיון בנוכחות 2 הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים מיום מתן הצו.
איך יש לפעול בעת הטרדה מאיימת?
יש להגיע לתחנת המשטרה הקרובה לביתך ולהגיש תלונה. אם ההטרדה נמשכת, יש להמשיך ולהתלונן במשטרה, להתרחק מהגורם המטריד ולהיות בחברת אנשים שקרובים לך. יש אף לגשת לביהמ"ש הרלוונטי ולהגיש בקשה למתן צו הטרדה מאיימת במעמד צד אחד, יצוין כי הבקשה אינה עולה כסף. ההחלטה כתביעה לצו הטרדה מאיימת תנתן עוד באותו היום. יש לצרף לתביעה העתק תלונה מהמשטרה, תמונות ותצהיר עדים אם יש כאלו. תוקף הצו יינתן עד 6 חודשים וביהמ"ש יכול להאריך את תוקפו לתקופה כוללת של עד שנה. יודגש כי אם בית המשפט ימצא כי הבקשה להטרדה מאיימת ככזו שהיא לא כנה או קנטרנית, הוא רשאי להטיל על מי שביקש את הצו הוצאות לטובת המדינה ולטובת הצד שנפגע, וכמו כן גם פיצוי נאות למי שנפגע מהגשת הבקשה.
הכותבת עו"ד אירית רייכמן מתמתחה בדיני משפחה וגישור
למאמרים נוספים מאת עו"ד אירית רייכמן