כל חייל בהווה ובעבר מכיר וזוכר את אחת הבעיות הנפוצות והמציקות ממנה סובלים חיילים רבים במהלך השירות: שפשפות, פטריות ברגליים ואף החמרה של פצעי בגרות. הבעיה גוברת בעיקר במהלך הקיץ הצה"לי החם והלח- זאת מכיוון שהחום והלחות הינם גורמים עיקריים להתפתחות והתרבות הפטריות, ואילו הזיעה עלולה לגרום להחמרת פצעי בגרות ולשפשפות. חיילים רבים סובלים מגרד מעיק ותחושת אי נוחות במקומות המועדים להתפתחות הפטריות והשפשפות: בין אצבעות הרגליים, כפות הרגליים, מפשעה, מתחת לבית השחי ובקפלים. גם חוסר הנוחות הפיזית והאסתטית שמתלווה לפצעי בגרות מטרידה חיילות וחיילים רבים.
ד"ר זהבה לבר, מומחית ברפואת העור ודרמטולוגיה קוסמטית, מסבירה:
פטרת הרגל
פטרת הרגל היא מחלה שכיחה מאוד. לרוב היא פוגעת בעור שבין אצבעות הרגליים, אך יכולה להתפשט אל כף הרגל (החלק עליו דורכים) ולפעמים אף עוברת אל הציפורניים. סכנת ההדבקות בצבא היא גבוהה בשל השימוש במקלחות המשותפות. שלוש צורות שכיחות של הפטרת ברגל הן:
1. הצורה הקלה ביותר באה לידי ביטוי בקילוף וקשקשת, המתחילים בד"כ בין אצבעות הרגליים ומתפשטים אל כף הרגל ולצידי הרגל.
2. צורה נוספת ודלקתית יותר מתבטאת בשכבה אדומה ומגורה של עור כף הרגל שבשוליה לעיתים מתפתחות שלפוחיות קטנות.
3. הצורה השלישית היא של עור יבש, גס וסדוק, בו לעיתים קרובות מתפתח זיהום פטרייתי בסדקי העור.
המלצות למניעה ולטיפול בפטרת ברגל:
- כדאי להקפיד על אוורור הרגליים, כל אימת שאתם יכולים להוציאן מתוך הנעליים הסגורות.
- מומלץ להקפיד לגרוב גרבי כותנה. כיום ניתן לרכוש גרביים צבאיות מכותנה ולא מצמר.
- מומלץ להחליף גרביים בכל הזדמנות, הצטיידו בזוג גרביים נוסף בימים חמים במיוחד.
- יש לרחוץ מידי יום את האזורים "המועדים לפורענות" עם סבון מחטא ויבשו אותם היטב בעזרת מגבת – במיוחד את העור בין אצבעות הרגליים ובאזור המפשעה.
- כאשר מתפתחת פטרת, יש לטפל בה במשחה אנטי פטרייתית שתטפל בפטריה ותרגיע את הגירוד, לדוגמא בתכשירים ללא מרשם רופא כמו אגיסטן אלוורה או תכשירי מרשם כמו אגיספור או ציקלודרם.
- במקלחות הצבאיות מומלץ לנעול כפכפים על מנת למנוע הידבקות בפטריות.
- מומלץ להתנגב במגבת רחצה נקייה ויבשה, ולא להשתמש במגבת שבה השתמש אדם אחר.
שפשפות
השפשפת מתפתחת בד"כ באזור המפשעות ובית השחי ואצל הבנות מתחת לחזה (קו החזייה), עקב חיכוך מכני (שפשוף), לחות וחום. עיסוק בפעילות גופנית שעות רבות ללא רחצה ובתנאי לחות וחום מהווים את אחד הגורמים המרכזיים להתפתחותה. הסימפטומים המאפיינים שפשפת הם שכבה אדומה ומגורה המלווה בתחושת עקצוץ וגירוד.
המלצות למניעה ולטיפול בשפשפות:
- מומלץ ללבוש תחתונים מכותנה שאינם צמודים. רצוי ללבוש תחתוני בוקסר ולא תחתונים הדוקים.
- בזמן פעילות ספורטיבית מחוץ למדים (מד"סים וכו') עדיף ללבוש מכנס טייטס מכותנה,
על מנת להימנע מחיכוך הירכיים זו בזו.
- אין להרבות ברחצת האזורים הנגועים, זאת משום שרחצה מוגברת עלולה לעודד התפתחות הפטרייה באזורים אלו. עדיף להתרחץ במים פושרים ולא חמים, ולא לשפשף את המקום חזק עם סבון.
- אין להשפריץ בושם, אפטר-שייב או דאודורנט על אזור השפשפת, עקב סכנת כוויה.
- במקרה של התפתחות שפשפת ו/ או פטרייה באזור, רצוי להשתמש בקרם אנטי-פטרייתי, כגון אגיסטן אלוורה או אגיספור, כבר משלב התחלתי וראשוני של הבעיה כדי למנוע החמרה.
פצעי בגרות (אקנה)
חיילים רבים סובלים מפצעי בגרות, אשר מחמירים עם גיוסם משום שתנאים של חום והזעה עשויים להחמיר את האקנה. הפצעונים עשויים להופיע באזור הירכיים, הגב והפנים. האקנה (פצעי בגרות) היא בעיית עור המתפתחת כאשר בלוטות החלב שבעור מפרישות שומנים בכמויות מוגברות, ולכלוך וזיעה גורמים לכך שתאי העור המתים אינם נושרים בצורה תקינה. התוצאה היא חסימת נקבוביות העור וכתוצאה מכך- פצעים דלקתיים ומוגלתיים, פצעי האקנה.
המלצות לשמירה על עור הפנים
· מומלץ לנקות את עור הפנים פעמיים ביום לפחות. יש להימנע מפעולת ניקוי אגרסיבית (שפשוף העור) משום שהיא עלולה לגרום להחרפה של הבעיה.
· רצוי לשטוף במים פושרים ולא חמים מידי עם תרחיץ מיוחד המכיל חומרים אנטי בקטריאליים, כגון אקניל או תרחיצים אחרים המיועדים לעור שומני.
· יש לייבש את הפנים במגבת בטפיחות קלות, ללא שפשוף.
· מומלץ לא לגרד את הפצעים כדי לא להחמירם.