מורה הדהרמה הראשון שלי היה קיודו רושי – מורה זן יפני עליז, מוזר, וחכם מאוד ששהה יותר מעשר שנים בישראל והקים מרכז מדיטציה קטן על הר הזיתים החל בשנת 1968. אחרי כן שהה כעשר שנים בניו יורק, ולבסוף היה לאב המנזר של אחד המנזרים החשובים ביותר של הזן ביפן. שם, במולדתו, מת.
את קיודו רושי פגשתי לראשונה בדירה בשדרות רוטשילד פינת שיינקין, אצל אישה בשם היינקה פיאטלי.
היינקה פיאטלי חייתה מספר שנים לפני כן ביפן, לימדה מוסיקה ולמדה מוסיקה יפנית. שם הכירה את קיודו רושי.
פידיה פיאטלי
היינקה פיאטלי החלה ללמוד בודהיזם שנים רבות לפני כן, זמן מה אחרי שבעלה, פידיה יעקב פיאטלי, נרצח על ידי טומי בליץ, כשזה ניסה לשדוד את הקופה בקולנוע "צפון" בתל אביב, ברח משם וירה כל עבר. יעקב פיאטלי היה שם ונפצע. יומיים אחרי כן מת.
טומי בליץ: הילד טומי נרדף באנטוורפן של ילדותו בשל יהדותו. אביו מת במחנה מעצר של הגרמנים אחרי כיבוש בלגיה. אימו, הלנה, הסתירה את יהדותה ושלחה את טומי למנזר כדי להצילו.
הילד, לפי דבריו, למד לשנוא אנשים, והתגעגע לאימו ללא הרף.
אימו רצתה לשרוד, והתחברה לחיילי הוורמאכט. לאחד מהם הרתה וילדה בן. את שני ילדיה שלחה לפנימיה של אגודת ישראל באמסטרדם, ואחרי כן הוברחו לישראל. הלנה נידונה למאסר על שיתוף פעולה עם הנאצים. היא לא שמרה על קשר עם ילדיה.
טומי המשיך להתגעגע.
טומי בישראל היה ילד פנימיות. בגיל 16 נאלץ להתחיל לעבוד לפרנסתו. הוא הסתבך בפריצות, והיה לאדם מטיל אימה.
ב21 באוגוסט 1957 ניסה לשדוד את קופת קולנוע "צפון" ובדרך המילוט שלו הרג את יעקב פיאטלי. פסיכולוג בית הסוהר אבחן שהוא מלא זעם. פעם נמלט מבית הסוהר ואף הצליח לחצות את הגבול לסוריה.
אוטו אוברהוף: אביה של היינקה פיאטלי. תיאולוג קתולי שעבד ברומא. בתו, היינקה, היתה כנרת מחוננת. ב שנות השלושים, בקונצרט ברומא פגשה את פידיה יעקב פיאטלי, מהנדס אוירונאוטיקה, שעבד בתעשיית המטוסים באיטליה הפאשיסטית. כשחוקקו חוקי הגזע, פוטר פידיה יעקב מעבודתו בשל יהדותו ונאסר. אוטו אוברהוף התערב בשגרירות הנאצית ברומא והציל את יעקב פיאטלי ממחנות המוות.
היינקה אוברהוף פיאטלי: כנרת מחוננת מילדותה. בת יחידה לאוטו. אהבה מוסיקה יותר מכל. שכנעה את בעלה לעלות לישראל. הם עלו לישראל בשנת 1945, בשנה בה ילדה הלנה, אימו של טומי בליץ, את ילדה השני, לחייל הוורמאכט. היינקה אהבה מאוד את ישראל, אך מעולם לא השתלבה בה. כך אמרה לי אינספור פעמים, לא משתלבת ואוהבת. זרה ואוהבת. בישראל לימדה כינור, מוסיקה. אותי לימדה מוסיקה יפנית. פידיה יעקה פיאטלי היה ממקימי התעשייה האווירית בארץ. ב 1957 הוא מת מכדורי האקדח של טומי בליץ. בביתה פגשתי את מורה הזן הראשון שלי, קיודו רושי, בשנת 1968. היא נעשתה למורה שלי, לצידו של קיודו רושי. היא לימדה אותי דברים שונים על תרבות יפן, בעיקר מוסיקה, ספרות, שפה, אבל בעיקר לימדה אותי משהו אחר. היו לה כעשרים חתולים בביתה, לצד פסנתר כנף, כינורות, וכלי נגינה יפנים ואחרים. בעיקר היא לימדה אותי משהו אחר. היינו נפגשים פעמיים בשבוע. השיעור נקבע לשעה אחת. אבל נמשך כשלוש שעות. ושם למדתי את המשהו האחר, שאינני יכול לומר במלים מהו.
אחרי מות בעלה החלה להתעניין בבודהיזם. שלוש שנים אחרי המאסר כתב לה בליץ מכתב חרטה על מעשיו. היא החלה לבקר אותו בבית הסוהר. היא שמעה אותו מנגן בגיטרה. היא החלה ללמד אותו מוסיקה. הוא אף ניצח על תזמורת בית הסוהר. בזכות התערבותה זכה חנינה אחרי 15 שנות מאסר. לימים, כשהשתחרר, התפרנס מהוראת מוסיקה. מאוחר יותר הואשם בביצוע מעשים מגונים בתלמידותיו, ונאסר שוב.
היינקה פיאטלי נסעה ליפן, למדה סנסקריט ויפנית, למדה מוסיקה יפנית, לימדה מוסיקה מערבית, ובעיקר למדה זן בודהיזם. היתה, אולי אחת המתרגלות הראשונות בארץ של מדיטצית זן. בביתה התארח קיודו רושי בראשית ימיו בישראל.
במשך כמה שנים הייתי מבקר בביתה, לימים ברחוב פינסקר. הייתי כבן לה.
אינני יודע באמת מי היה המורה הראשון שלי – קיודו רושי או היינקה פיאטלי. או אולי מישהו אחר?
כמעט אף פעם לא דיברה על פרשת טומי בליץ. היא דיברה על שבועת הבודהיסאטווה – השבועה לעזור לכל הברואים – לא על בעלה ולא על בליץ.
רק פעם אחת אמרה משפט אחד בלבד:
זו היתה עבודת הריקות [שוניאטא היא אמרה בסנסקריט, ואחר כך, קו ביפנית]. האיש רצח אבל לא היה רוצח. אני כאבתי אבל לא הייתי קורבן. לא היה בי רצון לנקום. או כעס. הייתי צריכה לעזור לו.
זאת היתה שיחת הדהרמה הקצרה של האישה היינקה פיאטלי, הבודהיסטית, בת התיאולוג הקתולי הגרמני, אלמנת המהנדס היהודי-איטלקי, תלמידת מורה הזן היפני.
ביום השנה העשרים לרצח בעלה, התאבדה היינקה פיאטלי באגם בגרמניה.
מאיפה מתחיל הסיפור הזה?
בבלגיה? במינכן? בהמבורג? באיטליה? ביפן? בירושליים? בהודו?
איפה מתחילה שרשרת הכאב? מתי תיגמר?
איפה מתחיל סיפור החמלה? לאן הוא נמשך?
פרופסור יעקב רז הוא אחד ממורי בית ספר פסיכודהרמה - בית ספר לאימון ברוח הבודהיזם