שיחות על סאטי – תשומת לב או קשב
1. אימון בסאטי – קשב – בשביל מה? ולמה בכלל 'כאן ועכשיו'?
תרגול תשומת לב הוא לא דרך לשבת בהווה כדי שהדברים ישתפרו בעתיד,
או שיהפכו לצלולים יותר או מאושרים יותר.
תשומת לב איננה אמצעי ליותר יופי, יותר שלווה, יותר חדווה, או יותר משהו.
תשומת לב זוהי המודעות לכך שתשומת הלב עצמה, כמו החיים בכלל, היא סדרה של רגעי תודעה,
אחד אחרי השני.
אחד אחרי השני.
אלו הן פיסות ככות, אירועים כפי שהם, לא יפים ולא מכוערים.
על ידי שכינה בהווה, אני חופשי. חופשי מן המצוקה שבאה כתוצאה מן ההיאחזות בתחושות.
חופשי שמתשוקה, כלומר – חופשי ממחולל הסבל.
חופשי מן התשוקה שיהיה אחרת עכשיו.
חופשי מן התשוקה להיות במקום אחר. לא להיות כאן. לא להיות עכשיו.
בהבנה שההווה הוא ארעי, ובחירות הגדולה שיש לי עכשיו להניח לו להיות ארעי, יש אושר.
הכאב, לפעמים, כלול.
אבל אושר איננו המטרה של תשומת הלב.
ככל שאנחנו מתרגלים תשומת לב, כך פחות חשוב לנו למצוא איזושהי אמת נסתרת, משמעות,יופי, או חוויות מנטליות מופלאות.
אין זו אדישות, זהו שחרור.
אי – היאחזות היא שחרור מוחלט, חופשי מכל חבלי אחיזה.
אין שום תנאים מוקדמים לשחרור. שום מוזיקה שמיימית או חוויות מיסטיות
או המפגש המובטח עם הבריאה,
משום שהבריאה כבר כאן.
אז העונג והכאב מפסיקים להיות תנאים או מכשולים לשמחה.
פרופ' יעקב רז ממייסדי פסיכודהרמה בית ספר לאימון ברוח הבודהיזם פרטים נוספים ניתן למצוא באתר