הרבה מאיתנו נמנים על אלה אשר קוראים ידיעות כאלה ואחרות ברחבי העיתונים האלקטרוניים ברשת האינטרנט.
אלה אשר עוברים גם על התגובות הידועות בשמם מלעז "טוקבקים" עדים לתופעה בה ישנן תגובות המשמיצות אנשים אליהן קשורה הידיעה או שמנצלים במה זו על מנת להעלות דברים שליליים לגבי איש מסויים.
השימוש הקל באינטרנט ובבמות השונות הקיימות בו כמו פורומים, אתרים, בלוגים ומסרים מידיים תוך שמירה על אלמוניות מלאה, יוצר מקום בו אנשים מסוימים "סוגרים חשבון" עם אחרים.
מעשים יומיומיים אלה גובלים בהוצאת דיבה והריסת שם טוב של אדם או חברה ולעיתים עוברים את הגבול הזה.
נתחיל בכך שלכל אדם קיימת הזכות לשם טוב דבר שקורה כי נתקל במקרים של זכות חופש הביטוי מצד שני.
מקומו של בית המשפט להחליט בין שני אלה.
בישראל כבר היו פסקי דין אשר קבעו אחריות ללשון הרע בשל הפצתו דרך דואר אלקטרוני דבר שהגיע לפיצוי כספי משמעותי של האדם אשר שמו הטוב נפגע.
האחריות על לשון הרע היא על כותב הדברים/מפרסמם כמו גם על האדם אשר אחראי לתכנים המופיעים באתרו/אמצעי תקשורת, כמו העורך של האתר אשר סייע למעשה לדברים אלה להגיע לידיעת הציבור הרחב.
תחת ההגדרה של אמצעי תקשורת נכללים עיתון, רדיו וטלביזיה.
לפי לשון החוק אתר אינטרנט אינו נחשב בהגדרה זו, אולם במקרים מסוימים אתר אינטרנט כן נחשב כאמצעי תקשורת, כמו אתר של עיתון מסויים.
העיקרי הוא מידת ההקפדה של בעל האתר על מנת להקטין ככל הניתן את החלת האחריות לדברי הגולשים על בעל האתר ובסופו של דבר שאלת האחריות תיקבע רק על בסיס הראיות והעובדות אשר יוצגו בפני בית המשפט.
רצוי לקבל ייעוץ מעורך דין המתמחה בנושאי לשון הרע במידה וחשתם כי ישנה פגיעה בשמכם הטוב.