השבועיים בין פסח ליום העצמאות משרטטים במדויק את הפרופיל האנושי הישראלי לפי זיפי הזקן: מגולח, בלתי מגולח, קוצני. אלישיב רייכנר מציין ימים נוראים ומועדים משמחים.
למאמר המלא...
|
ח"כ אורי אורבך לא מתלהב מהחינוך המשותף לתלמידים דתיים וחילונים: "איזה בוגר בדיוק רוצים בתי הספר המשותפים לייצר? לבתי הספר הללו יש תמיד לוק יותר חילוני".
למאמר המלא...
|
יש מקומות שלא ניתן להימלט מהם. ללא הבדל גזע, דת או מין. כולם שם. ערבים כיהודים, חילונים כחרדים. מדובר על בית חולים. בסערות החיים, יושבים בירכתי המיטה של הילדים ההורים מכל החתכים בציבור הישראלי.
למאמר המלא...
|
מוחמד מגיע אלי בכל שבוע לעזור לי לנקות את הבית. לפעמים הוא מביא שמן זית מהמסיק שהוא והמשפחה שלו עשו. לפעמים הוא מביא זעתר טרי. הוא הראשון שהיה לו האומץ לאכול את הדברים החדשים שהעזתי לבשל. הוא אוהב את הקובה ואת הבורקסם עם בשר שאני מכינה לבוד שבת. מאז שהתחיל לעבוד בביתי מעולם לא יצא בידיים ריקות. בכל שבוע הוא יוצא עם בגדים לילדים. כלים. משחקים. אני מכבדת אותו ומתייחסת אליו כאחד האדם. אנחנו צוחקים הרבה. אפילו על הכאסח בין ערבים ליהודים. הערבית שלי מקרטעת והעברית שלו שבורה .כמו תהליך השלום בערך.
למאמר המלא...
|
דוד חטואל, ששכל את אשתו ובנותיו בפיגוע, הצליח למלא מחדש את ביתו באור: שלושה ילדים נולדו לו מנישואיו השניים. אמילי עמרוסי שואבת השראה ומתפללת עבור כל המשפחות שעדיין מייחלות לילדים.
למאמר המלא...
|
מדוע יש נשים שמניחות את בשרן תחת איזמל המנתח, מבלי שיהיה בכך כורח רפואי אמיתי? הדעת נותנת שאותן אומללות אכן משפצות את גופן ופניהן, כדי להימנע מהשיפוץ האמיתי והמר שדרוש להן: של חייהן ונפשן. יונתן יבין מזכיר שהחיוך הבריא הוא זה הרפוי, מלא ההשלמה.
למאמר המלא...
|
פתיחת השנה העברית החדשה עמוסה, ככל קודמותיה, בציפיותינו הבלתי נלאות ל"שלום ובטחון".
ואכן, מי לא רוצה שלום? המתנחל הכי משיחי רוצה בשלום, אין ספק והפוסט ציוני הכי רחוק מהמרכז רוצה בביטחון, בוודאי.
למאמר המלא...
|
מהם הצרכים האנושיים ומה הקשר שלהם לרווחתנו, לשמחה ולתחושת הנינוחות שלנו? ל- "וול ביאינג" שלנו?
למאמר המלא...
|
אתמול בצהרים, אני לא יודעת אם שמתם לב, אבל היה ממש ממש חם.
מה עושה אמא שיש לה שני ילדים להעביר איתם אחר צהריים, מזגן אין לה, אוטו אין לה (כלומר יש, אבל הרֱעַ זקוק לו לעבודתו) גינת משחקים מוצלת (לא שזה היה עוזר אתמול) במרחק הליכה נסבל מהבית אין לה גם כן?
למאמר המלא...
|
בדיונים רבים על החברה הישראלית, מרבים חוקרים ואנשי רוח ומדע להשתמש בביטוי זהות ישראלית על מנת להמחיש מהי כוונתם. המושג זהות ישראלית מאגד תחת כנפיו דעות פוליטיות שונות, תפישות חברתיות מגוונות, עדות ולאומים שונים וזיקות שונות למוצא אתני ולמעמד סוציו-אקונומי. האם ניתן אפוא לדבר כיום על זהות ישראלית, או שמא ראוי לדבר על זהויות ישראליות ולא על אותה זהות ישראלית שרבים מנסים לתת לה גוון, צבע ותוכן משלהם?
למאמר המלא...
|