|
לפני מספר ימים, בעודי יורד מהבניין בו אני גר בדרכי לפגישה, התחלתי לשמוע צעקות במורד הרחוב. אישה אחת צרחה על איש אחד שחנה את רכבו באחת החניות הקרובות לבניין שלה. היא השליכה עליו את כל הקללות האפשריות ואפילו בשלב מסוים היא אמרה לו שאם הוא לא מפנה את האוטו שלו מיד, היא תבעט לו בביצים. מהיכרות שטחית ביותר של האישה הזו, לדעתי אין לה אפילו רכב. מה גם שהחניה בה האיש חנה, אינה חניה שמורה של אף אחד!
למאמר המלא...
|
|
בסוף המאמר הקודם ("מתי בפעם האחרונה בכית מהתרגשות חיובית?") הבטחתי לתת לכם תהליך פשוט שיסייע לכם לגלות מהן 5 התשוקות הגדולות ביותר שלכם. אז הנה אני עומד בהבטחה שלי...אני רוצה לחשוף בפניכם 3 שלבים פשוטים שיאפשרו לכם לצלול פנימה אל תוך הלב ולהבין מה אתם באמת רוצים מהחיים.
למאמר המלא...
|
|
צפייה בטלוויזיה נחשבת לפעילות די נדירה בחיי, אלא אם כן מדובר בסרטים מעוררי השראה או בתוכניות ערכיות שניתן ללמוד מהן דבר או שניים. לאחרונה, מצאתי את עצמי עומד ומזיל דמעות בעודי צופה בילדים קטנים שמוציאים מעצמם קולות גדולים בבית הספר למוסיקה. איך אפשר שלא? אני לא יודע מה איתכם, אבל הלב שלי לא יכול לעמוד בפני כישרון טהור ותמימות של ילד שמבחינתו "הכל אפשרי" זה לא רק סיסמא או קלישאה.
למאמר המלא...
|
|
בטח כבר שמעתם אותי יותר מפעם אחת מדבר על החשיבות של השראה בחיינו. היום בחרתי לכתוב לכם על אחד ההרגלים האהובים עליי, הרגל שזיהיתי אותו אצל הרבה אנשים מצליחים. הרגל חשוב שיכול להצית את ליבנו בכל פעם מחדש ולעורר בנו את ההשראה לה אנחנו זקוקים בעקביות. ההרגל הזה נקרא "שיחות משמעותיות" והוא התבהר לי מאוד כאשר יום אחד נתקלתי במשפט הבא: "מוחות קטנים מדברים על אנשים, מוחות ממוצעים מדברים על אירועים, מוחות גדולים משוחחים על רעיונות".
למאמר המלא...
|
|
אתגרי החיים לא פוסחים על אף אחד. זאת למרות שאנחנו מאוד אוהבים להפוך אותם לבעיות אישיות ומיוחדות שיש רק לנו (זה עושה טוב לאגו שלנו). אבל המציאות היא שבמוקדם או במאוחר, כל אחד מאיתנו נאלץ להתמודד עם אתגרים מסוימים: אתגרים פיננסיים, אתגרים בריאותיים, אתגרים במערכות יחסים ועוד. אחת השאלות הפופולאריות ביותר של כל אותם אנשים יקרים שעולים על המסלול של צמיחה רוחנית, היא: "איך אפשר למצוא שלווה פנימית ולהישאר עם שלווה, תוך כדי התמודדות עם אתגרי החיים?"
למאמר המלא...
|
|
לפני מספר חודשים צפיתי בסרטון קצרצר של אחד המורים הרוחניים שהשפעתם עליי הייתה הגדולה והמשמעותית ביותר – אקהרט טול. בסרטון הזה רואים את אקהרט מקבל שאלה בכתב ממישהו שנחשף לתכנים שלו. השאלה הייתה: "איך זה מרגיש להיות אקהרט טול?" (במילים אחרות: כאדם מואר, כיצד אתה חווה את עצמך?). תשובתו החלה בכך שזה מאוד קשה לתאר מכיוון שאין יותר מדי מה לתאר. "יש פשוט תחושה של הכרה חובקת כל, איזשהו מרחב של מודעות, חלל...ישנה זהות חיצונית (צורה), אבל היא בפריפריה". ואז הוא סיים עם משפט שלדעתי ממחיש יותר מהכל את הת...
למאמר המלא...
|
|
אני בוהה בקיר הלבן שמעל למסך המחשב שלי ושואל את עצמי: "איך להתחיל את המאמר הזה?". מיד לאחר מכן אני נופל לתוך תהום... תודעה דוממת, ריקה, ללא צבעים, פתוחה, ללא כל ציפיות, ללא מחשבות, ללא עצמי. כמו אדם שלכמה רגעים שכח את "עצמו" וכל מה שהוא ידע וזכר, לפתע נשתכח ממנו. ואז מתוך הדממה עולה הפתעה בלתי צפויה. השיר של ניסים סרוסי: "אשליות" כאילו מתנגן בתוכי. "מעולה!" אני אומר לעצמי ומחייך, "כנראה שככה עלי להתחיל את המאמר הזה".
למאמר המלא...
|
|
החיים בתוך צורה אנושית וזמנית, הם הרבה יותר שבירים ונזילים ממה שאנחנו חושבים. בחיי היומיום רובנו לא מכירים בעובדה זו, אנחנו שוכחים את זה. השכחה או חוסר המודעות לגבי הארעיות והנזילות של הצורה האנושית (כמו גם של כל צורה אחרת), מביאים תחושה של כבדות וצובעים את חיינו בצבעים מאוד קודרים.
למאמר המלא...
|
|
רגע לפני שאני יוצא לסוף שבוע ארוך של ויפאסנה בצפון, החלטתי להקדיש את הבוקר הזה כדי לשתף אתכם בתובנות שלי לגבי אחד ההרגלים ההרסניים ביותר שלנו. אני מדבר על ההרגל המוזר שלנו להעריך באופן מוגזם את העתיד. הערכה מוגזמת שמצמצמת את הרגע הזה וגורמת לנו להאמין שהחיים האמיתיים (או כל דבר טוב אחר) נמצאים בעתיד.
למאמר המלא...
|
|
הנה זה שוב, כמו בכל שבוע, רק אני וקובץ WORD פתוח שבתוכו דף לבן וחלק ומצד שמאל למעלה אני מיד רושם את התאריך. עם התאריך הכי קל להתחיל, כי התאריך ידוע. עם כל השאר לא תמיד זה קל. כל השאר לא ידוע, הסוף לא ידוע, אפילו השורה הבאה עוד לא ידועה...עד שהיא ידועה. ישנה רק כוונה, כוונה חופשייה ומנותקת מכל תוצאה. במקרה הזה, הכוונה היא לכתוב לכם משהו על הכוח העצום שטמון בתוך אי הודאות.
למאמר המלא...
|