החלומות של האגו לרוב אינם מתגשמים וטוב שכך

‏יום שלישי, 30 באוקטובר 2012התפתחות אישית החלומות של האגו לרוב אינם מתגשמים וטוב שכך אני בוהה בקיר הלבן שמעל למסך המחשב שלי ושואל את עצמי: "איך להתחיל את המאמר הזה?". מיד לאחר מכן אני נופל לתוך תהום... תודעה דוממת, ריקה, ללא צבעים, פתוחה, ללא כל ציפיות, ללא מחשבות, ללא עצמי. כמו אדם שלכמה רגעים שכח את "עצמו" וכל מה שהוא ידע וזכר, לפתע נשתכח ממנו. ואז מתוך הדממה עולה הפתעה בלתי צפויה. השיר של ניסים סרוסי: "אשליות" כאילו מתנגן בתוכי. "מעולה!" אני אומר לעצמי ומחייך, "כנראה שככה עלי להתחיל את המאמר הזה". אני נכנס ליוטיוב ובודק האם אני זוכר את המילים נכון. למי שלא זוכר, השיר מתחיל ככה: "לגור בדירת פאר, לחשוב שאתה מיליונר, להתעורר אחר הצהריים ליד נערה או שתיים...מכונית בצבע אדום, לשיר שירי אהבה ושלום. לטייל בחוץ ובעיר, להכריז: 'אני ראש העיר'. לא לעבוד לעולם, לא לשרת שום אדם, רק הראש בעננים, מטפס שם במרומים...אשליות!" לאחר מכן זה ממשיך עם המשפט הבא: "...אשליות, אשליות רבות, אך רובן אינן מתקיימות. שם אולי בחלומות, האשליות היפות מתגשמות". ובסופו של דבר גם מסתיים עם המילה: "אשליות" שחותמת את השיר. למה אני חושב שהשיר הזה מהווה דרך מצוינת לפתוח את המאמר הזה? האמת היא שאני לא חושב, אני יודע. אינטואיציה היא היכולת לדעת לפני שאתה חושב. זהו קולה של הרוח שדופק בדלת של מי שמוכן להקשיב. אז בואו נמשיך מכאן ונראה מה הקשר בין השיר הזה לבין הכותרת של המאמר...(החלומות של האגו לרוב אינם מתגשמים וטוב שכך). מסתבר שיש קשר הדוק. כל כך הדוק שאם לאגו היה שיר, ייתכן מאוד שזה היה השיר הזה. למה? שימו לב למילים, למאפיינים, לדימויים, לחלומות של האגו. הנחות היסוד של האגו אומרות: "אם אצליח להשיג את X, אהיה Y" או: "אני צריך להיות הבעלים של משהו (to have) כדי שאוכל להיות (to be)". ובמרבית המקרים, X מהווה דבר חומרי כזה או אחר. לדוגמא: דירת פאר, כסף, מכונית בצבע אדום. הנחות היסוד האלה מרמזות לנו בבירור על אחת האמונות הבסיסיות שעליהן בנוי האגו: "אני לא מספיק" או "אני לא שלם כרגע". אגב, X לא חייב להוות תמיד דבר חומרי. X יכול להוות גם תפקיד מסוים (לדוגמא: "להכריז אני ראש העיר") שנותן לאגו תחושת עליונות כלשהי. מה שכן, X תמיד יהיה צורה כלשהי שאנחנו נוטים להזדהות איתה ולשאוב את תחושת העצמי שלנו ממנה.צורה זו לא חייבת להיות גשמית, היא יכולה גם להיות מחשבה. כן כן, גם מחשבה היא צורה, תוכן. ניתן גם את זה לראות בשיר: "לחשוב שאתה מיליונר", "הראש בעננים מטפס שם במרומים". האגו מקבל סיפוק רב רק מלחשוב שהוא מיליונר, רק מלהזדהות עם המחשבה הזו ולהתענג עליה, להשתוקק לה, להיקשר אליה. שימו לב בעיקר לאנוכיות שבחלומות של האגו: "לא לעבוד לעולם, לא לשרת שום אדם". האגו לא יודע ששירות זו אחת מהמטרות הנעלות ביותר של המין האנושי. אחד השיעורים הגדולים ביותר במסע הצמיחה הרוחני והאישי שלנו הוא ללמוד איך לתת שירות טהור לאדם האחר. שירות שמועיל לטובת הכלל ולא רק לטובתנו האישית. שירות שאין בו אינטרסים נסתרים או אג'נדה סמויה. שימו לב גם כמה ריקים ועקרים הם החלומות של האגו, ריקים ממשמעות, ריקים מתכלית אמיתית. שימו לב גם לחוסר הסיפוק התמידי: "להתעורר ליד נערה או שתיים". לא מספיק נערה אחת??? במובן מסוים ניתן לומר שהשיר הזה אפילו מקצין ומדגיש את החלומות של האגו, אבל אל תתפלאו אם תגלו שהרבה מאוד אנשים חולמים חלומות כאלה. או ליתר דיוק, האגו שלהם חולם חלומות כאלה. אולי אפילו לכם יש חלומות דומים ואין בכך שום דבר רע. זה לא טוב ולא רע, וזה גם לא אתם, זה רק האגו (סוג של הפרעה או "פגם" במוח האנושי). פשוט חשוב להכיר ולזהות כי מדובר בחלומות של האגו. החלומות של האגו לרוב אינם מתגשמים וטוב שכך. למה אני אומר את זה? מכמה סיבות: ראשית, כי הם לא משרתים אף אחד ושום דבר מלבד את האגו. החלומות של האגו הם אנוכיים מטבעם וכל מטרתם היא לחזק את האגו (העצמי הכוזב שהמוח יצר כתחליף לטבעה האמיתי של התודעה שנשכח מאיתנו ואותו אנחנו לא מסוגלים לחוש). למעשה אחת המטרות העיקריות של "החלומות האגואיים" היא פשוט להמשיך את ההרגל של להשתוקק. התוכן או הצורה שאליה האגו משתוקק יכולים להשתנות אלפי פעמים, אבל מנגנון ההשתוקקות הוא הדבר שהאגו מעוניין לשמר, כי הוא תלוי בו כדי לשרוד. זוהי השתוקקות שלא יודעת שובע והיא גם אחת הסיבות העיקריות לחוסר האושר וחוסר הסיפוק שרוב האנשים חשים. זהו רצון עז שתמיד יהיה רעב. סיבה נוספת היא הצמיחה הרוחנית שלנו. למה הכוונה? העובדה שהחלומות של האגו לרוב אינם מתגשמים היא חלק מהתוכנית הכללית של ההתפתחות האישית שלנו. זה קורה בכוונה וזה ימשיך לקרות שוב ושוב עד שנתעורר ויופיעו בנו כוונות טהורות יותר. האם אי פעם התאכזבתם מהעובדה שדבר שכל כך רציתם לא הושג, אבל בדיעבד הבנתם שלא באמת רציתם את זה כפי שחשבתם? האם אי פעם הגיחה בכם התובנה שלפעמים החיים (או המציאות או אלוהים) יודעים יותר טוב מאיתנו מה טוב עבורנו (או מהו הטוב העליון עבורנו)? זה כאילו שהמציאות באה ואומרת: "הלו, תתעורר, אלו אינם חלומות אמיתיים, אלו רק אשליות של האגו" ורובן אינן מתקיימות. והיא מוסיפה ואומרת: "זה לא באמת מה שטוב לך ולסובבים אותך, זה לא באמת מה שאתה צריך, כי זה לא יעשה אותך מאושר או מוגשם או טוב יותר ממה שאתה כבר". ומה קורה באותם מקרים שהחלומות של האגו כן מתגשמים? אז האגו מתחזק, אבל זה לא מחזיק מעמד הרבה זמן. ההצלחה הופכת לעתים בין לילה לכישלון. החיים הנוצצים והתהילה הופכים לעתים קרובות לתחושה של ריקנות וחוסר משמעות. יש בכך סבל מאוד גדול. אבל כאן טמון אחד הפרדוקסים הגדולים ביותר במסע הרוחני שלנו. אם באמת תבינו את הפרדוקס הזה, זה יאיץ את ההתעוררות שלכם במידה ניכרת. הפרדוקס הזה אומר שהסבל נוצר על ידי הזדהות עם צורה והיקשרות עם צורה, אבל הסבל גם הורס את ההזדהות עם צורה. במילים אחרות: הסבל נוצר על ידי האגו, אבל התפקיד האמיתי שלו הוא להרוס את האגו. הסבל נוצר על ידי האשליה על מנת למחוק את האשליה. בשורה התחתונה, גם במקרים שחלומות האגו שלנו מתגשמים וגם במקרים שחלומות האגו שלנו לא מתגשמים, זה מוביל בסופו של דבר לאותה מטרה: התעוררות רוחנית. למה? כי זו התכלית של הקיום האנושי- להתעורר לטבע האמיתי שלנו. נכון שזה מדהים? כמו שני נהרות שונים ששניהם מובילים בסופו של דבר לאוקיינוס. יש משהו בתוכנו שיודע יותר טוב מ"איתנו", מהו הטוב העליון עבורנו. והדבר הזה הוא אנחנו, החלק האמיתי שבנו. והוא יכוון את חיינו בצורה כזו שזה תמיד ישרת את טובתנו ואת טובת הכלל. במסגרת הדרך הזו, נאלץ ללמוד להבחין באשליות ולזהות אותן כאשליות. נאלץ ללמוד לזהות את האגו בתוכנו (ובאחרים) בזמן שהוא בא לידי ביטוי. לזהות אך לא להזדהות. לצפות באגו ובחלומות שלו, לצפות באשליה. כשאנחנו לומדים לצפות באשליה ולראות בבירור: "זוהי אשליה", אנחנו חופשיים ממנה. עכשיו אנחנו האמת שמביטה באשליה. איך מזהים את החלומות של האגו? ישנם מוטיבים או מאפיינים שחוזרים על עצמם: אנוכיות, עליונות, תחרותיות, רצון להוכיח משהו למישהו או לעצמנו, תשוקה לכוח, תשוקה להיות יחיד, מיוחד או בולט מן השאר, רצון להגדיל את הדימוי שלנו בעיני אחרים, תשוקה לתהילה או להכרה חברתית, ועוד. לפעמים ניתן להבחין תוך שניות ספורות בחלום של אגו, בעזרת השאלה הבאה: "מה יקרה אם דג זהב יגשים את החלום שלי בזה הרגע, אבל באותו רגע ממש, הוא גם יגשים לכל האנשים בעולם את אותו החלום בדיוק?" אם אכן מדובר בחלום של אגו, אתם תחושו אכזבה כשתהרהרו בשאלה הזו. אתם מוזמנים לנסות... מי ייתן ויתגשמו החלומות שלכם ולא של האגו, יואב זילכה

אהבתם את המאמר? שתפו את האנשים היקרים לכם.