|
|
|
|
|
|
|
|
איך נקרא הנתיב שמוביל אותנו אל ההארה והעושר כאחד?
|
|
|
|
|
יום חמישי 15 בדצמבר 2011
אימון עסקי
איך נקרא הנתיב שמוביל אותנו אל ההארה והעושר כאחד?
כשהייתי בן 16 גיליתי תופעה מדהימה בעת שביליתי שעות רבות בעבודתי כאורז בסופרמרקט. כן כן, זו הייתה אחת העבודות הראשונות שלי. 3 פעמים בשבוע, לאחר שהלימודים הסתיימו, הייתי נוסע לסופרמרקט (שעד היום נמצא ברחוב ארלוזורוב בתל אביב), עומד ליד הקופאית ואורז לאנשים את המצרכים שלהם בשקיות. בהתחלה שנאתי את העבודה הזו, הגעתי מהר מאוד למסקנה שלאנשים יש הרבה הערות וזה כלל לא משנה על מה. אבל זו לא הייתה התופעה המדהימה שגיליתי...
יום אחד, בעודי עומד לי הקופה ומתמקד בפיצוח הטכניקה היעילה ביותר לאריזה, אני שומע קול מוכר אך מופתע אומר: "יואב, מה אתה עושה כאן?" הרמתי את ראשי וראיתי את המחנך שלי לכיתה שהיה גם המורה שלנו להיסטוריה וכלכלה. אמרתי לו שאני עובד שם והוא סיפר לי שהוא גר לא רחוק. הוא היה כל כך מופתע מעצם העובדה שאני עובד, שגם אני התחלתי לחשוב אולי הדבר מוזר.
הוא אמר: "מה פתאום אתה עובד? זוהי תקופת בגרויות. עדיף שתשקיע את זמנך הפנוי בלימודים". בתמימותו הוא לא ידע שבזמן שעבדתי שם למדתי הרבה דברים שלא מצאתי בספרי ההיסטוריה והכלכלה. לא היה לי האומץ אז להגיד לו את מה שחשבתי, אז פשוט התחמקתי מלענות לשאלתו.
יום אחר, סיימתי לארוז את כל מצרכיה של אישה זקנה. ליבי התעצב כשראה את כמות השקיות הכבדות שעליה לסחוב עד ביתה. בחצי חיוך ממזרי שכזה היא אמרה לי: "בחורצ'יק, אולי תעזור לי קצת עם השקיות, זה ממש פה 2 מטר...?" בתמימות הסכמתי. 2 מטר זה בטח לא היה וגם לא 20, אבל ליבי רצה לעזור לזקנה הזו. כשהנחתי את השקיות על מפתן דלתה, היא הוציאה שטר של 20 שקלים ונתנה לי. בשפתי של אז, הייתי מאושר.
באותו רגע למדתי 2 שיעורים חשובים מאוד שלימים התפתחו, השתרשו והפכו להיות חלק בלתי נפרד מנתיב חיי. לשיעורים האלה קוראים: חמלה ושירות.
על חמלה נדבר בהזדמנות אחרת. היום ברצוני לדבר אתכם על שירות. כשירדתי מביתה של האישה ליבי התמלא אושר. חשבתי לעצמי: "אני מרוויח גם משכורת וגם טיפים ותוך כדי, גם עזרתי לאישה הזקנה ושיפרתי את מצבה". בדרכי חזרה אל הסופר עלו במחשבותיי שתי שאלות:
הראשונה הייתה: "האם האושר שאותו אני מרגיש עכשיו נובע מהעובדה שהרווחתי כסף או שמא מהעובדה שעזרתי לאישה זקנה?"
השנייה הייתה: "מה יעלה בגורלי אם בעל הסופר יגלה ש"ברחתי" מהעבודה כדי לעשות כסף מהצד?"
...וכך מדי פעם, הייתי "מתגנב" מעבודת האריזה כדי לסייע לאנשים מבוגרים לסחוב את השקיות לביתם בתמורה לטיפים לא רעים בכלל. יום אחד חזרתי הביתה באוטובוס מהעבודה וספרתי את הכסף שהצלחתי לצבור מהטיפים של אותו יום. להפתעתי גיליתי שהוא גבוה פי 3 מהשכר היומי שלי.
שש או שבע שנים לאחר מכן התחלתי להיחשף לתכנים של ג'ים רון. אחד השיעורים הראשונים שנתקלתי בהם היה שיעור מרתק שתומצת במשפט הפשוט הבא:
"Profits are better than wages!"
כמה נכון, חשבתי. זה החזיר אותי לאותם ימים בסופרמרקט בארלוזורוב. שם למדתי לראשונה לא רק את השיעור הזה, אלא גם את השיעור שמשקף את הנתיב שמוביל אותנו אל ההארה והעושר כאחד- שירות!
החכמים תמיד ידעו את הסוד. זה בלט בדפיהם של כל הטקסטים הרוחניים: "תמצא דרך לתת שירות להמונים, כי שירות להמונים מוביל לגדולה". נדמה לי כי באותם המקורות נאמר גם: "הגדול מביניכם יהיה המשרת של כולכם".
היכולת להעניק שירות טוב ממעמקי הנשמה, תשא אותנו גבוה למעלה גם בחומר גם ברוח. ובסוף נבין כי אחד הם. שירות, במובן העמוק והמעשי שלו, הוא הנתיב שמוביל אותנו אל ההארה והעושר כאחד.
השירות הוא לא רק הנתיב, הוא גם התוצאה הסופית או התוצר של המסע שלנו. כי מה נותר לו לאדם לעשות לאחר שצמח וגדל ויצא אל מחוץ לתודעת היחיד, התודעה האנוכית? מה נשאר לו לעשות, אם לא להעניק שירות לאחרים? מה נותר לו לאדם לעשות לאחר שסיים לשלם את כל חשבונותיו ואכל ושתה ונח? מה נשאר אז, אם לא לעזור לאחרים לשלם את חשבונותיהם?
מה נותר לו לאדם שהגיע להארה, אם לו לעזור לאנשים אחרים להגיע להארה? אין לו יותר מה להתעסק עם עצמו...נגמרו לו הימים שהיה יושב מתוסכל, כלוא בתוך כלוב מחשבותיו הבלתי פוסקות. מה נשאר לו לאדם המואר אם לא להאיר את דרכם של אחרים עם תמרור, עם סימן קטן, עם להבה של נר, עם פיסת מידע, עם המילה הנכונה ברגע הנכון או עם רק הקשבה והתבוננות?
שנים עשר שנים עוברות מאז גילוי נפלאות השירות על מפתן דלתה של האישה הזקנה ברחובות תל אביב (או כמו ששלמה ארצי כתב בזמנו: "...עיר בלי שמיים") והנה אני במסגרת מסעי הבלתי פוסק נתקל בתרשים הבא: (שימו לב לתמונה המתארת את השלב האחרון בצד ימין למטה)
 אשמח לקבל את תגובותיכם בתחתית העמוד. ניתן לשלוח אליי שאלות למייל: yoav@mentorme.co.il (אני חוזר מחו"ל ב-20 בדצמבר, אז תשובתי תתעכב מעט)
באהבה והערכה,
יואב זילכה
אהבתם את המאמר? שתפו את האנשים היקרים לכם.רוצים ליהנות ממאמרים, טיפים, סרטונים ותכנים מעוררי השראה וגם לקבל במתנה את ה"פורמולה" שתגלה לכם מהם 6 המרכיבים הקריטיים להצלחה שלכם בחיים? לחצו כאן עכשיו!
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אודות כותב המאמר:
לחיי ההצלחה שלך! יואב זילכה
יואב זילכה הוא מייסד Mentor Me ומדריך אנשים לצמיחה רוחנית כבסיס להצלחה בחיים ובעסקים ולחיים עשירים בכל המובנים!
אהבתם את המאמר? שתפו את האנשים היקרים לכם.
רוצים ליהנות מתכנים, מכלים ומסרטונים מעוררי השראה וגם לקבל במתנה את "המדריך לטרנספורמציה" שיאפשר לכם לגלות מה באמת עוצר אתכם ולהמריא לדרך חדשה בחייכם? לחצו כאן עכשיו
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מאמרים נוספים מאת יואב זילכה
|
לפני מספר ימים, בעודי יורד מהבניין בו אני גר בדרכי לפגישה, התחלתי לשמוע צעקות במורד הרחוב. אישה אחת צרחה על איש אחד שחנה את רכבו באחת החניות הקרובות לבניין שלה. היא השליכה עליו את כל הקללות האפשריות ואפילו בשלב מסוים היא אמרה לו שאם הוא לא מפנה את האוטו שלו מיד, היא תבעט לו בביצים. מהיכרות שטחית ביותר של האישה הזו, לדעתי אין לה אפילו רכב. מה גם שהחניה בה האיש חנה, אינה חניה שמורה של אף אחד!
|
|
בסוף המאמר הקודם ("מתי בפעם האחרונה בכית מהתרגשות חיובית?") הבטחתי לתת לכם תהליך פשוט שיסייע לכם לגלות מהן 5 התשוקות הגדולות ביותר שלכם. אז הנה אני עומד בהבטחה שלי...אני רוצה לחשוף בפניכם 3 שלבים פשוטים שיאפשרו לכם לצלול פנימה אל תוך הלב ולהבין מה אתם באמת רוצים מהחיים.
|
|
צפייה בטלוויזיה נחשבת לפעילות די נדירה בחיי, אלא אם כן מדובר בסרטים מעוררי השראה או בתוכניות ערכיות שניתן ללמוד מהן דבר או שניים. לאחרונה, מצאתי את עצמי עומד ומזיל דמעות בעודי צופה בילדים קטנים שמוציאים מעצמם קולות גדולים בבית הספר למוסיקה. איך אפשר שלא? אני לא יודע מה איתכם, אבל הלב שלי לא יכול לעמוד בפני כישרון טהור ותמימות של ילד שמבחינתו "הכל אפשרי" זה לא רק סיסמא או קלישאה.
|
|
בטח כבר שמעתם אותי יותר מפעם אחת מדבר על החשיבות של השראה בחיינו. היום בחרתי לכתוב לכם על אחד ההרגלים האהובים עליי, הרגל שזיהיתי אותו אצל הרבה אנשים מצליחים. הרגל חשוב שיכול להצית את ליבנו בכל פעם מחדש ולעורר בנו את ההשראה לה אנחנו זקוקים בעקביות. ההרגל הזה נקרא "שיחות משמעותיות" והוא התבהר לי מאוד כאשר יום אחד נתקלתי במשפט הבא: "מוחות קטנים מדברים על אנשים, מוחות ממוצעים מדברים על אירועים, מוחות גדולים משוחחים על רעיונות".
|
|
אתגרי החיים לא פוסחים על אף אחד. זאת למרות שאנחנו מאוד אוהבים להפוך אותם לבעיות אישיות ומיוחדות שיש רק לנו (זה עושה טוב לאגו שלנו). אבל המציאות היא שבמוקדם או במאוחר, כל אחד מאיתנו נאלץ להתמודד עם אתגרים מסוימים: אתגרים פיננסיים, אתגרים בריאותיים, אתגרים במערכות יחסים ועוד. אחת השאלות הפופולאריות ביותר של כל אותם אנשים יקרים שעולים על המסלול של צמיחה רוחנית, היא: "איך אפשר למצוא שלווה פנימית ולהישאר עם שלווה, תוך כדי התמודדות עם אתגרי החיים?"
|
|
לפני מספר חודשים צפיתי בסרטון קצרצר של אחד המורים הרוחניים שהשפעתם עליי הייתה הגדולה והמשמעותית ביותר – אקהרט טול. בסרטון הזה רואים את אקהרט מקבל שאלה בכתב ממישהו שנחשף לתכנים שלו. השאלה הייתה: "איך זה מרגיש להיות אקהרט טול?" (במילים אחרות: כאדם מואר, כיצד אתה חווה את עצמך?). תשובתו החלה בכך שזה מאוד קשה לתאר מכיוון שאין יותר מדי מה לתאר. "יש פשוט תחושה של הכרה חובקת כל, איזשהו מרחב של מודעות, חלל...ישנה זהות חיצונית (צורה), אבל היא בפריפריה". ואז הוא סיים עם משפט שלדעתי ממחיש יותר מהכל את הת...
|
|
טיפות הגשם זולגות על החלון כמו דמעות, רוחות נושבות, רעמים וברקים, העצים זזים, העלים נושרים ואני מתבונן בכל זה ופתאום נזכר שגם לנו יש מזג אויר- מזג אויר פנימי. מחשבות, רגשות, תחושות, מצבי רוח – כל אלה הם ביטויים של אותו מזג אויר פנימי. ובדיוק כמו טבעו של מזג האוויר שבחוץ, כך טבעו של מזג האוויר שבפנים: ארעי, חולף, משתנה כל הזמן.
|
מאמרים נוספים בנושא הארה
|
כל כך הרבה פעמים אנו מרגישים מבואסים וחסרי מוטיבציה, אנו מרגישים כי אין יותר כח לעשות שום דבר, אפילו לשינה.
וזה מכיוון שאנו בחיים אך איננו חיים את חיינו במלואם אלא בין עבודה לעבודה וגם אז בקושי.
|
|
כמו שאדם אשר עומד לטבוע זקוק לאוויר, ככה אנחנו זקוקים להתעוררות. היום, עכשיו, בתקופה הזו, התודעה האנושית בשלה לכך יותר מתמיד. נדרשת מידה בסיסית של מודעות בשביל להבחין בסבל האנושי בכל מקום. כל עוד האגו מנהל את חיינו, ישנן שתי אפשרויות לסבול: האחת, כשאנחנו לא משיגים את מה שאנחנו רוצים. והשנייה, כשאנחנו משיגים את מה שאנחנו רוצים.
|
|
הסבל קיים. זוהי עובדה שככל שהיא לא נעימה, אי אפשר להתעלם ממנה או לברוח ממנה. הסבל מתחיל כבר עם לידתנו אל העולם. אנחנו מגיחים מתוך רחם אמנו לאחר שמופעל עלינו לחץ אדיר שהוא בטוח לא נעים ומה הדבר הראשון שאנחנו עושים כשאנחנו יוצאים? בוכים! ואם אנחנו לא בוכים (זה מה שקרה איתי אגב, על פי הסיפורים של הוריי), אז מישהו צובט אותנו כדי שנבכה. הבכי הוא אחד הסימנים לכך שאנחנו בחיים. הלידה היא טראומה קשה.
|
|
הפעם נתחיל בסיפור...לפני כ-2,600 שנה, במקום בו ניצבת היום העיר מומבאי (לשעבר "בומביי", העיר הגדולה ביותר בהודו והשנייה בגודלה בעולם) חי זקן מתבודד, אדם רב-קדושה. כל מי שפגש אותו העריץ אותו בשל טוהר נפשו ורבים סברו כי הוא הגיע לשחרור מלא.
|
|
רטריט בשתיקה ומפגש יוצא דופן, עם מנחי "הסנגהה מהתעוררות להארה", דיה והרידס, המנחים תהליך עומק חוויתי, המוביל להתעוררות, לחופש מהסבל ואשליית המיינד ולהכרה בטבע ההארה.
|
|
שאלה: אם התורה אמת מדוע יש הרבה יהודים שלא מקיימים אותה? ביניהם דוקטורים ופרופסורים ואנשים חכמים ואקדמאים?
תשובה:
תמצית תשובה: אם התזונה הטבעית היא הכי בריאה מדוע יש הרבה שנוהגים בניגוד להדרכותיה? אם העישון מסוכן (עד כדי כך שכתוב על כל חפיסה "העישון הורג" או "העישון מסרטן" וכו') אם כן מדוע כל כך הרבה מעשנים?
|
|
גם אדם שינסה ללמוד במשך שנים רבות את הידע האנושי המצוי כיום בעולם, עדיין לא יוכל לדעת מהי הדרך הנכונה לחיות. כמות הידע בעולם היא כמעט אינסופית וגם אם אדם יחיה וילמד במשך אלף שנה עדיין לא יגיע לפסיק מהידע שיש על העולם, רק בורא עולם אינסופי י
|
|
|
|
|