|
|
|
|
|
|
|
|
נדחתה תביעת רשלנות כנגד עמיל מכס
|
|
|
|
|
לאחרונה דחה בית המשפט השלום בתל אביב תביעת רשלנות שהוגשה נגד עמיל המכס, בגין שחרור טובין מהנמל באיחור של מספר ימים, וזאת למרות שמשלוח דומה שהגיע יחד באותה הספינה, שוחרר 9 ימים קודם. נקבע כי התובעת לא הרימה את נטל הראיה להוכחת טענותיה, ועל כך נרחיב להלן.רקע:
חברת שילוח שכרה את שירותיה של חברת שילוח ועמילות מכס אחרת לצורך מתן שירותי עמילות מכס (להלן: "עמיל המכס") ללקוחה של החברה (להלן: "היבואנית").
היבואנית ייבאה פיצות קפואות, בשני משלוחים, כאשר בשניהם שכרה את שירותיו של עמיל המכס. המשלוח הראשון שוחרר כעבור 10 ימים ממועד עגינת האונייה שנשאה את הסחורה, ואילו המשלוח השני (המשלוח נשוא ההליך) עוכב, ושוחרר רק כעבור19 ימים ממועד עגינת האונייה.טענות הצדדים:
החברה הציגה את טבלת הזמנים מרגע הגעת הסחורה לנמל ועד שחרורה, כאשר לטענתה, עיקר העיכוב נבע מדרישות משרד הבריאות, כתוצאה מהתרשלות עמיל המכס, אשר לא דיווח על הסיווג של הסחורה כמיועדת לשיווק מוסדי, דבר שהביא לצורך במסמכים ובבדיקות נוספות שגרמו לעיכוב בשחרור הסחורה.
עיכוב נוסף נגרם בשל דיווח על אנליזות לא מקוריות למרות שהיו מקוריות ואיבוד מסמכים מקוריים שסופקו מטעם הלקוחה, וכן בשל דרישה מיותרת (בשל ייעודה של הסחורה לשיווק מוסדי) לדגימה נוספת של הסחורה.
העיכוב בשחרור הסחורה גרר עלויות מיותרות ללקוחה, וכתוצאה מכך הביא גם לפגיעה במוניטין ובשמה הטוב של החברה, שכן כתוצאה מהעיכוב הפסיקה הלקוחה לעבוד עם החברה ונגרם לה נזק תדמיתי ואובדן הכנסה עתידית.
עמיל המכס טען, כי העיכוב בשחרור הסחורה נבע מעיכוב בקבלת אישור משרד הבריאות וכן מהתנהלותה של הלקוחה. בנוסף לדבריו ניתן היה לשחרר את הסחורה בטרם השלמת דרישות משרד הבריאות אם החברה הייתה מפקידה ערבות בנקאית.
הלקוחה קיבלה שירות מקצועי ואדיב והסחורה שוחררה בתוך זמן סביר בהתחשב בנסיבות, וסיבת הפסקת התקשרותה של הלקוחה עם החברה לא נבעה מאי שביעת רצון אלא בשל העובדה שהחלה להעניק בעצמה שירותי עמילות מכס.
הכרעת בית המשפט:
בית המשפט תחם את הפלוגתאות בין הצדדים, לשאלות העקרוניות: האם עיכוב של 19 ימים ממועד עגינת האונייה שנשאה את הסחורה ועד לשחרורה מהנמל בהשוואה לסחורה נוספת דומה ששוחררה כעבור 10 ימים בלבד, הינו זמן ממושך ובלתי סביר. וכן האם העיכוב נגרם כתוצאה מהתנהלות עמיל המכס.
בפסק הדין התייחס בית המשפט ללוחות הזמנים ולמסמכים שהציגו הצדדים, וקבע כי החל מהמועד בו החל משרד הבריאות לטפל לראשונה בתיק לא מדובר בעיכוב, כאשר לפי חישובי בית המשפט, היו קיימים בסה"כ 5 ימים שלגביהם סיבת העיכוב אינה ידועה, כאשר גם לגבי ימים אלו הבהיר בית המשפט כי לא ניתן לשלול את האפשרות שמשרד הבריאות הוא זה שהתעכב בתחילת הטיפול בסחורה.
בית המשפט הוסיף וקבע כי החברה לא הביאה ראיות או עדויות שמהן ניתן לקבוע מהו הזמן הממוצע שנדרש לשחרר את הסחורה שהינה מזון קפוא, המוגדר מעצם טיבו כמטען רגיש משום שלא ניתן לשחררו ללא אישור משרד הבריאות ומשום רגישותו לקלקול אפשרי. לא הוכח כי דווקא שחרור המכולה הראשונה של הסחורה תוך 10 ימים הוא הזמן הממוצע של משך שחרור סביר לעומת השחרור של המכולה השנייה כעבור 19 יום.
בנוסף קבע בית המשפט, כי לא הוכח שהעלויות הנוספות נגרמו דווקא כתוצאה מהעיכוב של חמשת הימים ולא מהעיכובים האחרים וכן לא הוכח כי הלקוחה הפסיקה לעבוד עם החברה בשל עיכוב זה. בסופו של יום דחה בית המשפט את התביעה, וקבע, כי התובעת לא הרימה את נטל הראיה להוכחת טענותיה.[תא"מ (שלום ת"א) 777-12-18(04.05.2022). ב"כ התובעת - עו"ד מיטל כהן ועו"ד דניאל בכר. ב"כ הנתבעת - עו"ד רפאל ארגז]
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אודות כותב המאמר:
עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט: www.nadel-law.co.il
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מאמרים נוספים מאת עו"ד גיל נדל
|
יבואנית נייר, חברה בע"מ, הגישה תביעה נגד רשות המסים, להשבת תשלומי מכס ששילמה בגין שינוי סיווג נייר מיובא, אשר אותו סיווגה התובעת בעת הייבוא כפטור מתשלום מכס.
|
|
בית משפט השלום באשקלון קיבל תביעה של יבואן, שהוכיח כי חברות השילוח ועמילות מכס שאיתן התקשר אחראיות מכוח פעולותיהן ורשלנותן לנזקים שנגרמו לו עקב אי התאמה בין תכולת המכולה שייבא לבין המסמכים שהוגשו למכס שהביאה להחרמת המשלוח.
|
|
יבואן זעיר הגיש עתירה, להורות למשרד התחבורה לחדש רישיון רכב זמני שפקע, וזאת בחלוף המועד שניתן היה לחדש את רישיון הרכב בהתאם לדרישת תקנה 282(א)(3) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 ("תקנות התעבורה") . בית המשפט קבע כי משרד התחבורה התרשל בכך שלא עדכן את היבואן כי רישיון הרכב שקיבל הוא זמני ולכן יש לראות את הרישיון הזמני כקבוע.
|
|
תובעת הגישה תביעה נגד חברת שילוח ובלדרות ישראלית וכנגד חברה המנהלת את מסוף המטענים בנמל התעופה בן גוריון, בטענה כי משלוחים שהזמינה התובעת מסין לישראל, בעיצומה של מגיפת הקורונה, התעכבו בהגעה לישראל.
|
|
בסקירה זו נסקור את פסק דינו של בית המשפט השלום בפתח תקווה שדן בבקשה להחזרת התפוס, במסגרתה נדרש בית המשפט לשאלה האם התפוס, מוצר עשוי פלסטיק בדמות חזיר בר ועטוף בשיער אמיתי של בעל חיים, הינו חפץ נוי המותר בייבוא או שמא פוחלץ בעל חיים, האסור ביבוא וכיוצא מכך, נתפס על ידי רשות המכס כדין.
|
|
לאחרונה במסגרת בקשה שהגישה חברת ספנות לעיכוב הליכים בתיק תביעה שנפתח נגדה בגין נזקים למטען, קבע בית המשפט כי אין לקבל טענה של צד להסכם הטוען שלא ראה את התנאים הכלליים של ההסכם אפילו אם תנאים אלו הופיעו רק במסמך חיצוני או באתר האינטרנט של הצד השני, ובלבד שההסכם שבידיהם הפנה למקום בו מופיעים התנאים הנוספים.
|
|
במאמר זה נסקור את פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בכפר סבא, שקיבל את עמדת התובע, אדם פרטי שביצע ייבוא אישי, לפיה התנהלות הרשות בעניינו גרמה לו לנזק כספי ולעוגמת נפש.
|
מאמרים נוספים בנושא מכס
|
יבואנית נייר, חברה בע"מ, הגישה תביעה נגד רשות המסים, להשבת תשלומי מכס ששילמה בגין שינוי סיווג נייר מיובא, אשר אותו סיווגה התובעת בעת הייבוא כפטור מתשלום מכס.
|
|
בית משפט השלום באשקלון קיבל תביעה של יבואן, שהוכיח כי חברות השילוח ועמילות מכס שאיתן התקשר אחראיות מכוח פעולותיהן ורשלנותן לנזקים שנגרמו לו עקב אי התאמה בין תכולת המכולה שייבא לבין המסמכים שהוגשו למכס שהביאה להחרמת המשלוח.
|
|
יבואן זעיר הגיש עתירה, להורות למשרד התחבורה לחדש רישיון רכב זמני שפקע, וזאת בחלוף המועד שניתן היה לחדש את רישיון הרכב בהתאם לדרישת תקנה 282(א)(3) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 ("תקנות התעבורה") . בית המשפט קבע כי משרד התחבורה התרשל בכך שלא עדכן את היבואן כי רישיון הרכב שקיבל הוא זמני ולכן יש לראות את הרישיון הזמני כקבוע.
|
|
תובעת הגישה תביעה נגד חברת שילוח ובלדרות ישראלית וכנגד חברה המנהלת את מסוף המטענים בנמל התעופה בן גוריון, בטענה כי משלוחים שהזמינה התובעת מסין לישראל, בעיצומה של מגיפת הקורונה, התעכבו בהגעה לישראל.
|
|
בסקירה זו נסקור את פסק דינו של בית המשפט השלום בפתח תקווה שדן בבקשה להחזרת התפוס, במסגרתה נדרש בית המשפט לשאלה האם התפוס, מוצר עשוי פלסטיק בדמות חזיר בר ועטוף בשיער אמיתי של בעל חיים, הינו חפץ נוי המותר בייבוא או שמא פוחלץ בעל חיים, האסור ביבוא וכיוצא מכך, נתפס על ידי רשות המכס כדין.
|
|
לאחרונה במסגרת בקשה שהגישה חברת ספנות לעיכוב הליכים בתיק תביעה שנפתח נגדה בגין נזקים למטען, קבע בית המשפט כי אין לקבל טענה של צד להסכם הטוען שלא ראה את התנאים הכלליים של ההסכם אפילו אם תנאים אלו הופיעו רק במסמך חיצוני או באתר האינטרנט של הצד השני, ובלבד שההסכם שבידיהם הפנה למקום בו מופיעים התנאים הנוספים.
|
|
במאמר זה נסקור את פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בכפר סבא, שקיבל את עמדת התובע, אדם פרטי שביצע ייבוא אישי, לפיה התנהלות הרשות בעניינו גרמה לו לנזק כספי ולעוגמת נפש.
|
|
|
|
|