|
|
|
|
|
|
|
|
מחלוקת לעניין חיוב במס קניה של כלי שיט הוכרעה לטובת רשות המסים
|
|
|
|
|
רקע:
התובעת הגישה תביעה כנגד אגף המכס ברשות המסים, להשבת מס קניה בסך של 746,975 ₪, ששולם עבור ייבוא כלי שיט בשם MY LADY, בטענה כי כלי השיט משמש להשטת נוסעים ולפיכך מדובר בכלי שיט מסחרי, שאינו חייב במס.
עובדות המקרה:
התובעת הינה חברה זרה בבעלות תושב חו"ל, הרשומה באיי מרשל. בשנת 2014 רכשה התובעת את כלי השיט תוצרת איטליה, כאשר בשנת 2015 קיבלה התובעת ממשרד התחבורה היתר "לספנות חופית" עבור כלי השיט.
כלי השיט עוגן לרוב במרינה בעיר אילת, כאשר חברה מקומית מפעילה את כלי השיט ומשלמת עבורה את דמי העגינה.
בשנת 2017 חזר כלי השיט מטיפול תקופתי בקפריסין ועגן במרינה בעיר הרצליה. משביקשה החברה המקומית להשיט את כלי השיט לאילת, עיכבה הנתבעת - רשות המסים - את כלי השיט, בדרישה לתשלום מסי ייבוא בטענה כי כלי השיט הינו ספינת תענוגות, "יכטה"; והגם שנעשה בו שימוש מסחרי, הגדרת כלי השיט כספינת תענוגות גובר, ועל כן חייב במס.
טענות הצדדים:
לטענת התובעת, היה על הנתבעת לסווג את כלי השיט בפרט מכס שאינו חייב במס, וזאת מהטעמים הבאים: ראשית, כלי השיט הובא ארצה במטרה להשיא רווחים באמצעות השטת נוסעים בשכר במפרץ אילת, ולפיכך מדובר בכלי שיט מסחרי, כהגדרתו בדין הישראלי;
שנית, מההיבט הפיזי, כלי השיט יוצר ויועד להובלת נוסעים וטובין שונים - כלומר, השימוש בכלי השיט הינו לביצוע ספנות חופית, משמע פעילות מסחרית בלבד והיא כוללת שיט והובלת מאבטחים; שלישית, מכוח של קל וחומר, אזי אין מדובר בכלי שיט לצורך הנאה או ספורט (המחייב תשלום במס).
הנתבעת לעומת זאת, טענה כי כפי שעולה מראיות התובעת עצמה, עולה כי היא רואה בכלי השיט כיכטה. כך, הנתבעת מפנה לכך כי הוא יוצר על ידי חברה איטלקית בשם FERRETTI YACHTS, חברה העוסקת בייצור יכטות יוקרה, וכי כלי השיט עוגן באילת, שהינה עיר נופש.
כמו כן, הנתבעת הפנתה לפרסומים של התובעת ביחס למאפייני כלי השיט והשימוש בו, לפיהם אורכו כ- 25 מ', הוא כולל 4 חדרי שינה עם חדר אמבטיה, ג'קוזי ומרפסת ענקית למסיבות המיועד "לטיולים רומנטיים, זמן איכות משפחתי ואף לפגישות עסקיות וסודיות". דהיינו, השימוש בפועל שנעשה בכלי השיט הוא להפלגת תענוגות ולא להסעת נוסעים.
נוסף על כך, טוענת הנתבעת כי אין חובה שכלי השיט יהיה מיועד להנאה או ספורט בלבד, שכן צו תעריף המכס מתייחס מפורשות למילה 'יכטה', בפרט מכס החייב במס, ומשעה שהתובעת עצמה רואה את כלי השיט כיכטה, יש לחייבה במס. עצם העובדה כי ניתן להסיע אנשים בכלי השיט, ועל אף תעודת הרישום של כלי השיט, בה נרשם כי השימוש בו הינו מסחרי, אינה הופכת אותו לכלי שיט להובלת נוסעים.
הכרעת בית המשפט:
בית המשפט אימץ את טענות רשות המסים במלואן, תוך שהוא נשען את ראיות מפי התובעת דווקא. כך, בית המשפט ציין כי כלי השיט מיוצר על-ידי חברה איטלקית המתמחה בייצור יכטות.
כמו כן, בית המשפט הפנה לפרסומי התובעת בעניין כלי השיט, שם כונה כלי השיט יכטה, כאשר השירותים שהציע כלי השיט היו "טיולים, אירועים, מסיבות ופגישות עסקים", בעוד בכתב התביעה טענה התובעת כי כלי השיט מיועד להובלת נוסעים, מאבטחים וסחורה. התובעת לא הצליחה ליישב סתירה זו.
לבסוף, הפנה בית המשפט לעדותו של בעלי החברה המקומית אשר משכירה את היכטה, אשר לאורך כל עדותו מכנה את כלי השיט, איך לא, יכטה.
אכן, ממשיך בית המשפט, כלי השיט מיועד לשימוש מסחרי ולא פרטי אך הוא אינו סבור כי טיעון התובעת בנדון משנה מהתוצאה ביחס לסיווג כלי השיט, שכן השימוש שנעשה בפועל בכלי השיט הוא רק אחד הפרמטרים בקביעת הסיווג לצורכי מס, ואינו חזות הכל. ב. העובדה כי הנישום אינו עושה שימוש אישי בטובין ותחת זאת הוא מתיר לאחרים להשתמש בו כנגד תמורה כספית נאה שהוא משלשל לכיסו, אינה משנה כהוא זה את טיבו, מהותו וייעודו של כלי השיט, ואשר נותרו כפי שהיו: כלי שיט מפואר המיועד לשיט מהנה ויוקרתי.
לאור מסקנה זו, התקשה בית המשפט להלום כי התובעת עשתה בכלי השיט שימוש להובלת מאבטחים וסחורה, וממילא התובעת לא הגישה לבית המשפט ראיות להוכחת טענתה זו.
בהמשך התייחס בית המשפט לטענת התובעת לפיה אין בדין הישראלי הגדרה למושג 'יכטה', וקבע כי העדר הגדרה של המונח יכטה בדין אינו טעם מוצדק שלא לסווג את כלי השיט כחייב במס, כאשר המונח "יכטה" שגור בפי בני אדם וניתן גם ניתן לפרשו בהתאם למשמעות הרגילה של בני אדם: המשמעות הרגילה שמייחסים בני אדם למונח "אניית נוסעים" הוא כלי תעבורה המוני המוביל נוסעים ממקום אחד למשנהו כאשר עיקר היעוד שלו, אם לא כולו, הוא הסעת נוסעים למחוז חפצם. מנגד, יכטה מיועדת בעיקר, אם לא באופן מלא, לספק שיט תענוגות מפואר לקבוצה מצומצמת יותר של אנשים כאשר הובלתם ממקום למקום באמצעותה הוא יעד משני, אם בכלל.
לבסוף קובע בית המשפט כי משעה שהמחוקק ביקש למסות מוצרי מותרות, וביניהן יכטות, קבלת עמדת התובעת תרוקן את כוונת המחוקק מתוכן וזאת אין לקבל.
בנסיבות הללו, דחה בית המשפט את התביעה וחייב את התובעת בהוצאות משפט בסך 20,000 ₪. [ת"א (חיפה) 10808-03-18 Marina Yachting Ltd. נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 24.5.2022)]
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אודות כותב המאמר:
עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט: www.nadel-law.co.il
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מאמרים נוספים מאת עו"ד גיל נדל
|
יבואנית נייר, חברה בע"מ, הגישה תביעה נגד רשות המסים, להשבת תשלומי מכס ששילמה בגין שינוי סיווג נייר מיובא, אשר אותו סיווגה התובעת בעת הייבוא כפטור מתשלום מכס.
|
|
בית משפט השלום באשקלון קיבל תביעה של יבואן, שהוכיח כי חברות השילוח ועמילות מכס שאיתן התקשר אחראיות מכוח פעולותיהן ורשלנותן לנזקים שנגרמו לו עקב אי התאמה בין תכולת המכולה שייבא לבין המסמכים שהוגשו למכס שהביאה להחרמת המשלוח.
|
|
יבואן זעיר הגיש עתירה, להורות למשרד התחבורה לחדש רישיון רכב זמני שפקע, וזאת בחלוף המועד שניתן היה לחדש את רישיון הרכב בהתאם לדרישת תקנה 282(א)(3) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 ("תקנות התעבורה") . בית המשפט קבע כי משרד התחבורה התרשל בכך שלא עדכן את היבואן כי רישיון הרכב שקיבל הוא זמני ולכן יש לראות את הרישיון הזמני כקבוע.
|
|
תובעת הגישה תביעה נגד חברת שילוח ובלדרות ישראלית וכנגד חברה המנהלת את מסוף המטענים בנמל התעופה בן גוריון, בטענה כי משלוחים שהזמינה התובעת מסין לישראל, בעיצומה של מגיפת הקורונה, התעכבו בהגעה לישראל.
|
|
בסקירה זו נסקור את פסק דינו של בית המשפט השלום בפתח תקווה שדן בבקשה להחזרת התפוס, במסגרתה נדרש בית המשפט לשאלה האם התפוס, מוצר עשוי פלסטיק בדמות חזיר בר ועטוף בשיער אמיתי של בעל חיים, הינו חפץ נוי המותר בייבוא או שמא פוחלץ בעל חיים, האסור ביבוא וכיוצא מכך, נתפס על ידי רשות המכס כדין.
|
|
לאחרונה במסגרת בקשה שהגישה חברת ספנות לעיכוב הליכים בתיק תביעה שנפתח נגדה בגין נזקים למטען, קבע בית המשפט כי אין לקבל טענה של צד להסכם הטוען שלא ראה את התנאים הכלליים של ההסכם אפילו אם תנאים אלו הופיעו רק במסמך חיצוני או באתר האינטרנט של הצד השני, ובלבד שההסכם שבידיהם הפנה למקום בו מופיעים התנאים הנוספים.
|
|
במאמר זה נסקור את פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בכפר סבא, שקיבל את עמדת התובע, אדם פרטי שביצע ייבוא אישי, לפיה התנהלות הרשות בעניינו גרמה לו לנזק כספי ולעוגמת נפש.
|
מאמרים נוספים בנושא מכס
|
יבואנית נייר, חברה בע"מ, הגישה תביעה נגד רשות המסים, להשבת תשלומי מכס ששילמה בגין שינוי סיווג נייר מיובא, אשר אותו סיווגה התובעת בעת הייבוא כפטור מתשלום מכס.
|
|
בית משפט השלום באשקלון קיבל תביעה של יבואן, שהוכיח כי חברות השילוח ועמילות מכס שאיתן התקשר אחראיות מכוח פעולותיהן ורשלנותן לנזקים שנגרמו לו עקב אי התאמה בין תכולת המכולה שייבא לבין המסמכים שהוגשו למכס שהביאה להחרמת המשלוח.
|
|
יבואן זעיר הגיש עתירה, להורות למשרד התחבורה לחדש רישיון רכב זמני שפקע, וזאת בחלוף המועד שניתן היה לחדש את רישיון הרכב בהתאם לדרישת תקנה 282(א)(3) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 ("תקנות התעבורה") . בית המשפט קבע כי משרד התחבורה התרשל בכך שלא עדכן את היבואן כי רישיון הרכב שקיבל הוא זמני ולכן יש לראות את הרישיון הזמני כקבוע.
|
|
תובעת הגישה תביעה נגד חברת שילוח ובלדרות ישראלית וכנגד חברה המנהלת את מסוף המטענים בנמל התעופה בן גוריון, בטענה כי משלוחים שהזמינה התובעת מסין לישראל, בעיצומה של מגיפת הקורונה, התעכבו בהגעה לישראל.
|
|
בסקירה זו נסקור את פסק דינו של בית המשפט השלום בפתח תקווה שדן בבקשה להחזרת התפוס, במסגרתה נדרש בית המשפט לשאלה האם התפוס, מוצר עשוי פלסטיק בדמות חזיר בר ועטוף בשיער אמיתי של בעל חיים, הינו חפץ נוי המותר בייבוא או שמא פוחלץ בעל חיים, האסור ביבוא וכיוצא מכך, נתפס על ידי רשות המכס כדין.
|
|
לאחרונה במסגרת בקשה שהגישה חברת ספנות לעיכוב הליכים בתיק תביעה שנפתח נגדה בגין נזקים למטען, קבע בית המשפט כי אין לקבל טענה של צד להסכם הטוען שלא ראה את התנאים הכלליים של ההסכם אפילו אם תנאים אלו הופיעו רק במסמך חיצוני או באתר האינטרנט של הצד השני, ובלבד שההסכם שבידיהם הפנה למקום בו מופיעים התנאים הנוספים.
|
|
במאמר זה נסקור את פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בכפר סבא, שקיבל את עמדת התובע, אדם פרטי שביצע ייבוא אישי, לפיה התנהלות הרשות בעניינו גרמה לו לנזק כספי ולעוגמת נפש.
|
|
|
|
|