|
|
|
|
|
|
|
|
מתווכים בייבוא אישי של רכבי יוקרה סיכויים וסיכונים
|
|
|
|
|
מתווכים בייבוא אישי של רכבי יוקרה: סיכויים וסיכונים
עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון, ארי סטבסקי
תקציר:
במאמר זה נסקור את החלטת בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת רויטל באום), במקרה בו ייבוא אישי של רכב יוקרה מגרמניה באמצעות מתווך הסתבך והתברר כעוקץ אדיר ממדים אליו נקלעו כל הצדדים שלא בטובתם. היבואן קיווה להשיב את כספו האבוד מכיסו של המתווך בטענה שהאחרון התרשל בתפקידו, אך תביעתו של היבואן נדחתה.עובדות המקרה:
אביו של התובע היה מצוי בקשרים עסקיים עם אחיו של הנתבע, על כן ביקש להיעזר בשירותיו של הנתבע עצמו כמתווך, על מנת לייבא מגרמניה רכב מסוג מרצדס עבור התובע. אביו של התובע איתר את הרכב הנרכש באתר אינטרנט גרמני בשם 'מוביל-דה', והנתבע יצר קשר מול המוכרים בגרמניה. התובע ביצע את ההעברה הבנקאית של מלוא תמורת הרכב למוכר שבחו"ל, אך התהליך הסתבך כאשר המוכר הגרמני נעלם כלא היה מבלי לספק את הרכב.
בתגובה לדברים ניסה הנתבע להפעיל קשרים (לרבות בעולם התחתון של אירופה) כדי לברר פרטים אודות ה'מוכר' הנוכל, והתברר כי מדובר בהונאה רחבת היקף במסגרתה הרכב אשר 'נמכר' לתובע 'נמכר' עוד עשרות פעמים בהיקפים של מיליוני יורו, כאשר ה'מוכר' אינו הבעלים של הרכב אלא למעשה חבורת נוכלים חמקמקה שהעבירו לנתבע מסמכים מזויפים ושיקרו לו בשיחותיהם הטלפוניות.
כעבור כשנתיים, שלח התובע לנתבע מכתב התראה במסגרתו טען לראשונה כי הנתבע התרשל בתיווך בעסקה, ודרש ממנו תשלום בגובה הסכום שהועבר ל'מוכר' הנוכל בתוספת פיצוי בסך של 100,000 ₪ בגין עוגמת נפש, ובסך הכל 348,565 ₪. העניין התגלגל לפתחו של בית המשפט, ויחד עם כתב ההגנה הגיש הנתבע הודעה לצד ג' שהוא אביו של התובע.טענות הצדדים:
התובע ואביו טענו שהנתבע הציג את עצמו כעוסק בייבוא רכבים לישראל וכבעל הכישורים והקשרים הנדרשים לצורך זה, כך שהם סמכו על הנתבע לחלוטין ופעלו בהתאם להנחיותיו. מכאן, הנזק ועוגמת הנפש שנגרמו להם משהבינו שהנתבע התרשל במילוי תפקידו כמתווך בעסקה.
הנתבע טען מנגד כי איננו יבואן רכב, איננו בעל ידע או ניסיון בתחום ולא הציג עצמו מעולם באופן זה. יחד עם זאת, הנתבע אישר כי עבד שנים רבות בחברת מרצדס-בנץ בגרמניה כמהנדס רכב, והוא בעל קשרים עם עובדי החברה והיכרות לאופן בו מבוצעות מכירות רכבי יוקרה של בכירים בחברה הואיל והיה בכיר בעצמו. בנוסף, סייע הנתבע פעמים ספורות ביותר (לחברים קרובים או בני משפחה בלבד) לרכוש רכבים מסוכן גרמני שרוכש רכבי יוקרה מתוצרת מרצדס-בנץ.הדיון המשפטי והכרעת בית המשפט:
בית המשפט דן ראשית בשאלה האם נוצר הסכם מחייב בין הצדדים. בהקשר זה עומד בית המשפט על כך שהתקשורת בין הצדדים לא התגבשה לכדי הסכם מחייב משום שלא הייתה ספציפית ומוגדרת כנדרש. לאחר מכן, עובר בית המשפט לדון באמינות גרסאותיהם של התובע ואביו ומסקנתו בהקשר זה היא שעדותם משקפת "גרסה מתפתחת" שאינה עולה בקנה אחד עם העובדות ועם גרסתו הסדורה של הנתבע. כך למשל קובעת השופטת כי הנתבע לא הוצג כמי שעוסק בייבוא רכבים אלא לכל היותר כחבר שמתגייס לעזור לתובע ולאביו. בהמשך כותב בית המשפט כי אינדיקציה נוספת להיעדר התחייבות חוזית במקרה שלפנינו היא שלא הובטחו לנתבע שכר או עמלה כלשהם בעד סיועו.
ביחס לטענת הרשלנות, פוסק בית המשפט כי בסופו של דבר, מי שנטל על עצמו את הסיכון היה התובע שהעביר את מלוא סכום התמורה ל'מוכר' שהתברר כנוכל שהונה אותו ואת אביו. זאת, במיוחד כשאביו של התובע היה להוט ביותר לרכוש את הרכב הנדון והתעלם מנורות האזהרה שהבהבו (כגון מסמכים מזויפים מהם עולים פערים בין רישומי הרכב לבין מצגים מטעם ה'מוכר'), ובמיוחד כאשר בוצעה כלפי הצדדים כולם וכלפי אנשים רבים נוספים הונאה מתוחכמת ביותר, שהסיכוי לגלותה קלוש.
הכרעתו הסופית של בית המשפט היא לדחות הן את התביעה כנגד הנתבע והן את ההודעה לצד ג' כנגד אביו של התובע, מפני שאיש מהצדדים אינו אשם בהעברת הכספים לנוכלים ומפני שהצדדים כולם הם קורבנות של מעשה נוכלות אשר בוצע כלפיהם בתחכום רב שלא היה ניתן לצפותו מראש.
באופן כללי יש לציין כי עסקאות ייבוא אישי באמצעות מתווכים מאופיינות אמנם בסיכוי כלשהו לחיסכון בעלויות, אך הסיכון הפוטנציאלי הנשקף מהן משמעותי. כך למשל, במקרה דומה שהגיע לפתחו של בית המשפט נדחתה ברובה תביעת יבואן כנגד החברה שבאמצעותה ייבא את הרכב ונקבע כי החברה אינה אחראית לתשלום תוספת מיסי ייבוא שנדרשו ע"י רשות המכס [ת"א (שלום אשדוד) 64712-06-15 דגמי נ' סי קלאס מוטורס יבוא ושיווק רכבי יוקרה בע"מ (פורסם בנבו, 29.7.2018)]. להשלמת התמונה יש לציין שהמחוקק נדרש לסוגייה במסגרת חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2016 בו נקבעו הוראות שונות כדוגמת חובתו של המתווך לפעול בנאמנות ובהגינות כלפי לקוחותיו או דרישה לכריתת חוזה מפורט בכתב בכדי למנוע אי הבנות בין הצדדים.ת"א (שלום חיפה) 31199-06-18 דוד נ' בחוס (פורסם בנבו, 5.10.2021)
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אודות כותב המאמר:
עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט: www.nadel-law.co.il
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מאמרים נוספים מאת עו"ד גיל נדל
|
יבואנית נייר, חברה בע"מ, הגישה תביעה נגד רשות המסים, להשבת תשלומי מכס ששילמה בגין שינוי סיווג נייר מיובא, אשר אותו סיווגה התובעת בעת הייבוא כפטור מתשלום מכס.
|
|
בית משפט השלום באשקלון קיבל תביעה של יבואן, שהוכיח כי חברות השילוח ועמילות מכס שאיתן התקשר אחראיות מכוח פעולותיהן ורשלנותן לנזקים שנגרמו לו עקב אי התאמה בין תכולת המכולה שייבא לבין המסמכים שהוגשו למכס שהביאה להחרמת המשלוח.
|
|
יבואן זעיר הגיש עתירה, להורות למשרד התחבורה לחדש רישיון רכב זמני שפקע, וזאת בחלוף המועד שניתן היה לחדש את רישיון הרכב בהתאם לדרישת תקנה 282(א)(3) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 ("תקנות התעבורה") . בית המשפט קבע כי משרד התחבורה התרשל בכך שלא עדכן את היבואן כי רישיון הרכב שקיבל הוא זמני ולכן יש לראות את הרישיון הזמני כקבוע.
|
|
תובעת הגישה תביעה נגד חברת שילוח ובלדרות ישראלית וכנגד חברה המנהלת את מסוף המטענים בנמל התעופה בן גוריון, בטענה כי משלוחים שהזמינה התובעת מסין לישראל, בעיצומה של מגיפת הקורונה, התעכבו בהגעה לישראל.
|
|
בסקירה זו נסקור את פסק דינו של בית המשפט השלום בפתח תקווה שדן בבקשה להחזרת התפוס, במסגרתה נדרש בית המשפט לשאלה האם התפוס, מוצר עשוי פלסטיק בדמות חזיר בר ועטוף בשיער אמיתי של בעל חיים, הינו חפץ נוי המותר בייבוא או שמא פוחלץ בעל חיים, האסור ביבוא וכיוצא מכך, נתפס על ידי רשות המכס כדין.
|
|
לאחרונה במסגרת בקשה שהגישה חברת ספנות לעיכוב הליכים בתיק תביעה שנפתח נגדה בגין נזקים למטען, קבע בית המשפט כי אין לקבל טענה של צד להסכם הטוען שלא ראה את התנאים הכלליים של ההסכם אפילו אם תנאים אלו הופיעו רק במסמך חיצוני או באתר האינטרנט של הצד השני, ובלבד שההסכם שבידיהם הפנה למקום בו מופיעים התנאים הנוספים.
|
|
במאמר זה נסקור את פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בכפר סבא, שקיבל את עמדת התובע, אדם פרטי שביצע ייבוא אישי, לפיה התנהלות הרשות בעניינו גרמה לו לנזק כספי ולעוגמת נפש.
|
מאמרים נוספים בנושא מכס
|
יבואנית נייר, חברה בע"מ, הגישה תביעה נגד רשות המסים, להשבת תשלומי מכס ששילמה בגין שינוי סיווג נייר מיובא, אשר אותו סיווגה התובעת בעת הייבוא כפטור מתשלום מכס.
|
|
בית משפט השלום באשקלון קיבל תביעה של יבואן, שהוכיח כי חברות השילוח ועמילות מכס שאיתן התקשר אחראיות מכוח פעולותיהן ורשלנותן לנזקים שנגרמו לו עקב אי התאמה בין תכולת המכולה שייבא לבין המסמכים שהוגשו למכס שהביאה להחרמת המשלוח.
|
|
יבואן זעיר הגיש עתירה, להורות למשרד התחבורה לחדש רישיון רכב זמני שפקע, וזאת בחלוף המועד שניתן היה לחדש את רישיון הרכב בהתאם לדרישת תקנה 282(א)(3) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 ("תקנות התעבורה") . בית המשפט קבע כי משרד התחבורה התרשל בכך שלא עדכן את היבואן כי רישיון הרכב שקיבל הוא זמני ולכן יש לראות את הרישיון הזמני כקבוע.
|
|
תובעת הגישה תביעה נגד חברת שילוח ובלדרות ישראלית וכנגד חברה המנהלת את מסוף המטענים בנמל התעופה בן גוריון, בטענה כי משלוחים שהזמינה התובעת מסין לישראל, בעיצומה של מגיפת הקורונה, התעכבו בהגעה לישראל.
|
|
בסקירה זו נסקור את פסק דינו של בית המשפט השלום בפתח תקווה שדן בבקשה להחזרת התפוס, במסגרתה נדרש בית המשפט לשאלה האם התפוס, מוצר עשוי פלסטיק בדמות חזיר בר ועטוף בשיער אמיתי של בעל חיים, הינו חפץ נוי המותר בייבוא או שמא פוחלץ בעל חיים, האסור ביבוא וכיוצא מכך, נתפס על ידי רשות המכס כדין.
|
|
לאחרונה במסגרת בקשה שהגישה חברת ספנות לעיכוב הליכים בתיק תביעה שנפתח נגדה בגין נזקים למטען, קבע בית המשפט כי אין לקבל טענה של צד להסכם הטוען שלא ראה את התנאים הכלליים של ההסכם אפילו אם תנאים אלו הופיעו רק במסמך חיצוני או באתר האינטרנט של הצד השני, ובלבד שההסכם שבידיהם הפנה למקום בו מופיעים התנאים הנוספים.
|
|
במאמר זה נסקור את פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בכפר סבא, שקיבל את עמדת התובע, אדם פרטי שביצע ייבוא אישי, לפיה התנהלות הרשות בעניינו גרמה לו לנזק כספי ולעוגמת נפש.
|
|
|
|
|