תקציר
לאחרונה אישר בית המשפט השלום בחיפה הסדר אליו הגיעו הצדדים בתובענה ייצוגית, שתוצאתו היא הסתלקות של מגיש התביעה ודחיית תביעתו האישית של המגיש התביעה, דבר המבטל את המשך ניהול ההליך בכתליי בית המשפט לתובענות ייצוגיות.
עובדות המקרה
בקשה לאישור תובענה כייצוגית, הוגשה בטענה כי שתי חברות מזון הטעו את ציבור הצרכנים עת פרסמו פרסומים המייחסים לסוגי לחמים שונים סגולות מרפא, וזאת באופן המפר את האיסור על ייחוס סגולות ריפוי למצרכי מזון הקבוע בתקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור ייחוס סגולות ריפוי למצרך מזון), התשל"ח-1978 ותקן ישראל 1145.
חברות המזון שיווקו מספר סוגים של לחמים באתרי האינטרנט שלהם, ותוך כדי תיאור המוצרים, פירטו את מעלותיהן וסגולותיהן הבריאותיות של המוצרים.
התובע טען כי לא היה רוכש את המוצרים כלל, לולא השתכנע מפרסומי החברות באינטרנט, כי יש בהם כדי לחזק את בריאותו, לשמור עליה ולמנוע מחלות.
תוך התדיינות, הצדדים הגיעו להסדר לפיו החברות מתחייבות, תוך 90 ימים מיום מתן פסק דינו של בית המשפט, לערוך שינויים באתר האינטרנט ולתקן כל פרסום הנוגד את הוראות הדין. בנוסף, החברות יפעלו תוך תקופת זמן זו, לתקן את הפרסום על גבי אריזת אחד המוצרים, אשר יכול להטעות את ציבור הצרכנים.
הסתלקות המבקש מהתובענה הייצוגית
מטרת חוק התובענות הייצוגיות היא לשים את הקבוצה, המיוצגת על ידי מגיש התביעה, במרכז. לפיכך, בטרם יקבע בית המשפט על הסתלקותו של מגיש התביעה בתובענה הייצוגית, דבר שעשוי לגרום לביטול ההליך בבית המשפט, עליו לבחון את ההסדר אליו הגיעו הצדדים, ולמנוע פשרות שבהן המבקש ירוויח על חשבון הקבוצה.
לצורך כך, על מגיש התובענה הייצוגית לשכנע את בית המשפט כי אין בסיס לתובענה הייצוגית ואין בסיס להמשך ניהולה, כי מדובר בשלב מקדמי בו מצוי ההליך וכי אין בבקשת ההסתלקות כדי ליצור דין חלוט כלפי כלל לחברי הקבוצה.
הדיון המשפטי
במקרה זה קבע בית המשפט, כי בשים לב לטיעוני הצדדים והשלב המקדמי בו מצוי ההליך, ולכך באין בבקשת ההסתלקות כדי ליצור מעשה בית דין כלפי כלל הקבוצה, למעט מגיש הבקשה, אין להמשיך את ניהול ההליך בבית המשפט.
קביעת בית משפט זו, מבטלת את המשך ניהול ההליך אך מותירה למי מחברי הקבוצה, למעט מגיש בבקשה, להגיש מחדש את התביעה הייצוגית ולפתוח הליך זה שוב.
לעניין ייחוס סגולות ריפוי, בית המשפט לא התייחס לשאלה האם היה בפרסומיהן של החברות משום ייחוס כאמור. יחד עם זאת, מנימוקי פסק הדין עולה כי בית המשפט סבר שהתובענה מגלה עילת תביעה לכאורה, אך התחייבותה של אחת החברות לשנות את הפרסום שלה באתרי האינטרנט, מסבה תועלת לחברי הקבוצה ולציבור הצרכנים בכללו.
[ת"צ (חי') 40410-02-19 (ניתן ביום 21.1.2020- פורסם בנבו) ע"י כב' השופט א. סלאמה, נשיא בית המשפט השלום חי').