|
|
|
|
|
|
|
|
מחובתה של המדינה לעמוד בהוראות חוק חופש המידע
|
|
|
|
|
פתח דבר:
בעתירה לקבלת מידע נגד המדינה, אשר הוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים, על ידי חטיבת תוספי תזונה בלשכת המסחר תל אביב והמרכז (להלן: "החטיבה") אשר יוצגה על ידנו, בית המשפט פסק כי המדינה תישא בהוצאות העתירה.
רקע:
בשלהי שנת 2018, פנתה החטיבה לראשונה למשיבה למדינה, באמצעותנו, בבקשה לקבלת מידע בהתאם להוראות חוק חופש המידע, תשנ"ח –1998 (להלן: "חוק חופש המידע").
פנייתה של החטיבה לקבלת מידע מכוח חוק חופש המידע, נתקלה בהתעלמות המדינה. בעקבות כך, פנתה החטיבה למדינה מספר פעמים נוספות בבקשה לקבלת מידע, אך נותרה ללא כל מענה מצד המדינה.
משהמידע המבוקש לא התקבל אצל החטיבה על אף חלוף לוחות הזמנים הקבועים בחוק חופש המידע, ולאחר שהחטיבה ניסתה פעם אחר פעם ללכת לקראת המדינה והמתינה פרקי זמן ארוכים עד מאוד, לא נותרה בידי החטיבה ברירה אלא לבוא בפני שערי בית המשפט המחוזי בירושלים בעתירה אשר הוגשה ביום 7 באפריל 2019.
רק בשלהי שנת 2019, למעלה משנה לאחר שפנתה החטיבה לראשונה למדינה, ורק לאחר שנאלצה החטיבה להגיש עתירה לבית המשפט, ביצעה המדינה את מסירת המידע לפי חוק חופש המידע.
בקשתה של החטיבה לפסיקת הוצאות לטובתה:
נוכח מצב הדברים שפורט לעיל, הגישה החטיבה באמצעותנו בקשה לפסיקת הוצאות לטובתה, במסגרתה טענה היא כי מקום בו הרשות המנהלית היא שגרמה לכך שהוגשה העתירה המנהלית, מפאת שלא השיבה לבקשה לקבלת מידע לפי לוחות הזמנים הקבועים בחוק חופש המידע, יש להשית עליה את הוצאות העתירה.
טענתה זו של החטיבה נסמכה על פסיקת בית המשפט בעת"מ (מחוזי-נצרת) 51410-06-13 שמואל אהרונסון עו"ד נ' עיריית נצרת (פורסם בנבו 29.10.2013), בו דן בית המשפט בשאלת פסיקת הוצאות לעותר בעתירה מינהלית שהוגשה לפי חוק חופש המידע. בית המשפט קבע כדלהלן:
"...כאשר היה בידי הרשות המינהלית לתת לעותר את הסעד המבוקש בלא שתוגש עתירה, ולא היה טעם ממשי שלא להיענות לבקשה, אין סיבה כי העותר יהיה זה שיישא בהוצאות העתירה".
בנסיבות אלה, טענה החטיבה כי משהמידע המבוקש נמסר לידיה אך ורק לאחר ובשל הגשת העתירה, ראוי וצודק להשית את ההוצאות הכרוכות בהגשת העתירה וניהולה לחובת המדינה.
החלטת בית המשפט:
החלטתו של בית המשפט התבססה על מחדלה של המדינה מלהשיב לפניותיה הרבות של החטיבה, על פניותיה החוזרות של החטיבה ועל כך המידע שהתבקש נמסר רק לאחר הגשת העתירה לבית המשפט.
בית המשפט שקל בעת בחינת בקשתה של החטיבה לחיוב המדינה בהוצאותיה האם היה צידוק בהגשת העתירה מלכתחילה, האם החטיבה אכן מיצתה את ההליכים טרם הגשת העתירה, האם העתירה הוגשה בשיהוי והאם הגשת העתירה הניעה את המשיב להעניק לעותר את הסעד שביקש בעתירה.
בית המשפט קבעכי הייתה אפוא הצדקה להגשת העתירה על ידי החטיבה וכי המדינה לא מילאה אחר חובתה הקבועה בסעיף סעיף 7(ב) לחוק חופש המידע, המורה כי על הרשות הציבורית לקבל החלטה בבקשה לקבלת מידע ולהודיעה עליה למבקש ללא שיהוי, ולא יאוחר מ-30 ימים מקבלת הבקשה.
על כן, בית המשפט פסק כי על המדינה לשאת בהוצאותיה של החטיבה בסך של כ- 3,000 ₪.
נציין כי אין זו הפעם הראשונה בה ייצגנו את החטיבה בעתירה לבית המשפט לפי חוק חופש המידע בשל אי מתן מענה מצד המשיבה לפי חוק חופש המידע (עת"מ 50865-03-18 חטיבת תוספי תזונה בלשכת המסחר תל אביב והמרכז, איגוד לשכות המסחר נגד הממונה על חוק חופש המידע במשרד הבריאות)
גם עתירה זו נסובה על בקשת החטיבה שלא נענתה ורק לאחר הגשת עתירה על ידי החטיבה התקבל המידע המבוקש.
בית המשפט קבע כי המענה שקיבלה החטיבה לפנייתה למדינה לקבל מידע, לא היה מענה שלם וענייני וכי רק בעקבות הגשת התירה התקבל מענה מפורט של המדינה.
במסגרת עתירה זו, בית המשפט פסק כי על המדינה לשאת בהוצאותיה של החטיבה בסך של כ- 6,500 ₪ בצירוף סכום האגרה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אודות כותב המאמר:
עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט: www.nadel-law.co.il
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מאמרים נוספים מאת עו"ד גיל נדל
|
יבואנית נייר, חברה בע"מ, הגישה תביעה נגד רשות המסים, להשבת תשלומי מכס ששילמה בגין שינוי סיווג נייר מיובא, אשר אותו סיווגה התובעת בעת הייבוא כפטור מתשלום מכס.
|
|
בית משפט השלום באשקלון קיבל תביעה של יבואן, שהוכיח כי חברות השילוח ועמילות מכס שאיתן התקשר אחראיות מכוח פעולותיהן ורשלנותן לנזקים שנגרמו לו עקב אי התאמה בין תכולת המכולה שייבא לבין המסמכים שהוגשו למכס שהביאה להחרמת המשלוח.
|
|
יבואן זעיר הגיש עתירה, להורות למשרד התחבורה לחדש רישיון רכב זמני שפקע, וזאת בחלוף המועד שניתן היה לחדש את רישיון הרכב בהתאם לדרישת תקנה 282(א)(3) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 ("תקנות התעבורה") . בית המשפט קבע כי משרד התחבורה התרשל בכך שלא עדכן את היבואן כי רישיון הרכב שקיבל הוא זמני ולכן יש לראות את הרישיון הזמני כקבוע.
|
|
תובעת הגישה תביעה נגד חברת שילוח ובלדרות ישראלית וכנגד חברה המנהלת את מסוף המטענים בנמל התעופה בן גוריון, בטענה כי משלוחים שהזמינה התובעת מסין לישראל, בעיצומה של מגיפת הקורונה, התעכבו בהגעה לישראל.
|
|
בסקירה זו נסקור את פסק דינו של בית המשפט השלום בפתח תקווה שדן בבקשה להחזרת התפוס, במסגרתה נדרש בית המשפט לשאלה האם התפוס, מוצר עשוי פלסטיק בדמות חזיר בר ועטוף בשיער אמיתי של בעל חיים, הינו חפץ נוי המותר בייבוא או שמא פוחלץ בעל חיים, האסור ביבוא וכיוצא מכך, נתפס על ידי רשות המכס כדין.
|
|
לאחרונה במסגרת בקשה שהגישה חברת ספנות לעיכוב הליכים בתיק תביעה שנפתח נגדה בגין נזקים למטען, קבע בית המשפט כי אין לקבל טענה של צד להסכם הטוען שלא ראה את התנאים הכלליים של ההסכם אפילו אם תנאים אלו הופיעו רק במסמך חיצוני או באתר האינטרנט של הצד השני, ובלבד שההסכם שבידיהם הפנה למקום בו מופיעים התנאים הנוספים.
|
|
במאמר זה נסקור את פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בכפר סבא, שקיבל את עמדת התובע, אדם פרטי שביצע ייבוא אישי, לפיה התנהלות הרשות בעניינו גרמה לו לנזק כספי ולעוגמת נפש.
|
מאמרים נוספים בנושא מכס
|
יבואנית נייר, חברה בע"מ, הגישה תביעה נגד רשות המסים, להשבת תשלומי מכס ששילמה בגין שינוי סיווג נייר מיובא, אשר אותו סיווגה התובעת בעת הייבוא כפטור מתשלום מכס.
|
|
בית משפט השלום באשקלון קיבל תביעה של יבואן, שהוכיח כי חברות השילוח ועמילות מכס שאיתן התקשר אחראיות מכוח פעולותיהן ורשלנותן לנזקים שנגרמו לו עקב אי התאמה בין תכולת המכולה שייבא לבין המסמכים שהוגשו למכס שהביאה להחרמת המשלוח.
|
|
יבואן זעיר הגיש עתירה, להורות למשרד התחבורה לחדש רישיון רכב זמני שפקע, וזאת בחלוף המועד שניתן היה לחדש את רישיון הרכב בהתאם לדרישת תקנה 282(א)(3) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 ("תקנות התעבורה") . בית המשפט קבע כי משרד התחבורה התרשל בכך שלא עדכן את היבואן כי רישיון הרכב שקיבל הוא זמני ולכן יש לראות את הרישיון הזמני כקבוע.
|
|
תובעת הגישה תביעה נגד חברת שילוח ובלדרות ישראלית וכנגד חברה המנהלת את מסוף המטענים בנמל התעופה בן גוריון, בטענה כי משלוחים שהזמינה התובעת מסין לישראל, בעיצומה של מגיפת הקורונה, התעכבו בהגעה לישראל.
|
|
בסקירה זו נסקור את פסק דינו של בית המשפט השלום בפתח תקווה שדן בבקשה להחזרת התפוס, במסגרתה נדרש בית המשפט לשאלה האם התפוס, מוצר עשוי פלסטיק בדמות חזיר בר ועטוף בשיער אמיתי של בעל חיים, הינו חפץ נוי המותר בייבוא או שמא פוחלץ בעל חיים, האסור ביבוא וכיוצא מכך, נתפס על ידי רשות המכס כדין.
|
|
לאחרונה במסגרת בקשה שהגישה חברת ספנות לעיכוב הליכים בתיק תביעה שנפתח נגדה בגין נזקים למטען, קבע בית המשפט כי אין לקבל טענה של צד להסכם הטוען שלא ראה את התנאים הכלליים של ההסכם אפילו אם תנאים אלו הופיעו רק במסמך חיצוני או באתר האינטרנט של הצד השני, ובלבד שההסכם שבידיהם הפנה למקום בו מופיעים התנאים הנוספים.
|
|
במאמר זה נסקור את פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בכפר סבא, שקיבל את עמדת התובע, אדם פרטי שביצע ייבוא אישי, לפיה התנהלות הרשות בעניינו גרמה לו לנזק כספי ולעוגמת נפש.
|
|
|
|
|