סוכריות השגחה פרטית
אמצו לעצמכם מנהג חדש בשולחן השבת: ספרו סיפורים של השגחה פרטית, והפכו זאת
למבצע
סופר על הגאון הצדיק ר' יחזקאל לוינשטיין זצ"ל, שהיה חפץ מאד להרגיל את ילדיו להתבונן
בהשגחת ה' הפרטית, ומשום כך הכריז ואמר להם: "מי מהילדים שיבוא ויספר לי סיפור השגחה
פרטית שארע עמו, יקבל ממני מטבע".
וכך היה. הם היו מספרים לו סיפורי השגחה, והוא העניק להם את המטבע המובטחת. אך שכרם
האמתי היה ההרגל להתבונן ולשים לב להשגחה פרטית.
מיד בשמעי סיפור זה, גמלה החלטה בליבי לעשות כן אף אני, ולאמץ מנהג יקר ערך זה בשולחן
השבת שלנו, בשינוי פעוט.
קמתי והכרזתי קבל עם ועדה (בני משפחתי שיחיו) ש"כל ילד שיספר לנו בשולחן השבת סיפור
השגחה שארע עמו 'והוא עד או ראה או ידע...' או היה שותף לו, יקבל ממני ממתק קטן".
"ויקרא האדם שמות" – אף שם כיניתי וקראתי לאותו ממתק מובטח, ויקרא שמו בישראל "סוכריות
השגחה פרטית".
כפתיח לעניין ועל מנת לעודד את הילדים ולהמריצם לספר, פתחתי בסיפור השגחה מופלא שאירע
עמי ממש באותה עת. כאשר סיימתי, מה מאד התפעלתי לשמוע את בתי הקטנה מבקשת לספר
אף היא סיפור של השגחה.
והרי המעשה, אשר נמצא טרף בפיה:
חברתה לכתה שאלה אותה "האם יש לך עיפרון להשאלה?".
"לא", השיבה.
לשם חיזוק הדברים וראיה לדבר, פתחה את רוכסן קלמרה לרווחה והציגה את תוכנו בפניה.
למרבה הפלא גילתה בו עיפרון נוסף שהיא עצמה הכניסה, ערב קודם, מבלי משים, לקלמרה.
"אתה רואה, אבא, זה היה בהשגחה, כדי שלחברתי יהיה עיפרון!".
אחריה הגיע, כצפוי, ההמשך. אחד האחים ביקש לספר סיפור השגחה נוסף, ומיד אחריו אח נוסף.
לכל אחד היה סיפור מעניין ומרתק משלו.
הדבר גרם להם לשינוי בצורת ההסתכלות. במשך ימי השבוע הם שמו לב לפרטים קטנים ושוליים,
והבחינו כיצד יש בכל פרט חשבון צדק והשגחה מכוונת מלמעלה.
המבצע, שהביא להרגל זה, שינה את תפיסתם יותר מאשר העתרת שיחות והכברת נאומים בעניין.
יהודי מאמין מסתכל על העולם בעיניים אחרות לחלוטין. הוא רואה בבירור בכל עניין את השגחתו
ואת חכמתו של הבורא. למאמין יש עיניים אחרות – עיניים של אמונה.
אמנם, חשוב מאד להדגיש ואף להעביר זאת לילדים, כי פעמים רבות נסתרת ההשגחה, בבחינת
"ואנכי הסתר אסתיר פני", ולא תמיד יכולים להבחין ולראות את ההשגחה דרך העיניים וצורת
ההסתכלות שלנו. גם במקומות בהם נגלית ההשגחה, רב ההסתר על הנגלה לאין ערוך, כמובן
למשכיל, ויש להתחזק באמונה שבכל דבר הויה יד ה'.
נסו נא לאמץ נוהג זה של "סיפורי השגחה" אצלכם בבית ובשולחן השבת, ועיניכם תחזינה
מישרים כמה עניין הוא מעורר וכמה שינויים הוא מחולל.
הרב דוד פיירמן הוא מרצה בנושאי חינוך ילדים
המאמר פורסם בחסות תיק לספר תורה