נדחתה בקשת מנהל מע"מ לחיוב מערער בהפקדת ערובה

נדחתה בקשת מנהל מע"מ לחיוב מערער בהפקדת ערובה

עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון , עו"ד (רו"ח) ויקטור טרנר

רקע:

בסקירה זו נתאר את החלטת בית משפט המחוזי ירושלים, בבקשתו של מנהל מס ערך מוסף לחייב את חברת אוריינט אקספרס בילדינג בע"מ להפקיד ערבות, וזאת לצורך הבטחת תשלום הוצאותיו של מנהל מס ערך מוסך, במסגרת הליך ערעור המס, אשר הוגש על ידי אוריינט אקספרס.

המחלוקת וטענות הצדדים

חברת אוריינט אקספרס הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי בעקבות שומת מע"מ שהוציא לה מנהל מע"מ. מנהל מע"מ ביקש מבית המשפט להורות על כך שהחברה תפקיד ערבויות לכיסוי הוצאותיו של מנהל מע"מ במידה והערעור שהגישה החברה יידחה, כי יש בסמכותו של בית המשפט להטיל על המערער להפקיד ערבות, וזאת מכוח תקנות סדר דין אזרחי, התשמ"ד – 1981 ("תקנות סד"א"), תקנות מס ערך מוסף ומס קניה (סדרי הדין בערעור) התשל"ו – 1976 ("תקנות מע"מ") וחוק החברות, התשנ"ט – 1999 ("חוק החברות").

מנהל מע"מ טען כי על בית המשפט תחילה לבחון האם החברה הוכיחה, כי יש באפשרותה לשלם את הוצאותיו של מנהל מע"מ, מקום בו הערעור יידחה. לעניין זה הוסיף, כי התיק של החברה סגור וכי אין בידי החברה אי אילו נכסים או אישורים על ניכוי במקור. מכאן הסיק מנהל מע"מ, כי אם יידחה הערעור, אין באפשרותו להבטיח כי ישולמו לו הוצאותיו.

עוד טען המנהל כי מקום בו המערער הינו חברה, בשונה ממערער אישי, הרי שהטלת ערבות הינה הכלל ולא החריג.

החברה לא חלקה על מצבה הכלכלי הקשה, אך יחד עם זאת טענה, כי מנהל מע"מ, הוא שהביא לקריסתה הכלכלית והוא שמונע ממנה להמשיך בפעילותה. כמו כן טענה, כי הוצאות המשפט מהוות סכום זניח, יחסית לגובה שומת המס.

הדיון המשפטי

בית המשפט ציין כי קיימות שתי גישות שונות בקשר עם הפקדת ערבות בהליך משפטי. בהתאם לגישה הראשונה, אין הבדל בין תביעה אזרחית רגילה לבין ערעור מס. ומכאן, שיש ליישם את ההוראות שנקבעו בפסיקה לעניין הפקדת ערבות על ידי תובע.

מנגד, בהתאם לגישה השנייה, יש לעשות הבחנה בין תביעה אזרחית לבין ערעור מס, שכן ערעור מס שונה בתכלית מערעור אזרחי רגיל, היות וערעור מס הינו הערכאה השיפוטית הראשונה, וזאת בשונה מערעור רגיל, שהינו מטבע הדברים, אינו ערכאה שיפוטית ראשונה, ואין להחיל עליה את אותם כללים של ערעור המס.

בהחלטתו במקרה דנן, נקט השופט בגישה השנייה.

עוד נאמר, כי היות והחוק הכיר בזכותו של הנישום, שלא לשלם את המס השנוי במחלוקת, וזאת עד לקבלת החלטה, הרי שראוי כי יידחה תשלום הוצאות המשפט, במקרה של הפסד.

השופט אזכר את החלטת בית המשפט בעניין אחר (כוסמין), שם נקבע, כי אין מקום לחייב את הנישום בהפקדת ערבות שכן, הדבר יהווה מכשול בלתי עביר לערעור על שומות מס. כמו כן, נקבע כי ערבות תופקד רק במקום בו ישנו חשש כי הוגש ערעור סרק.

בהתאם לכך דחה בית המשפט את בקשת מנהל מע"מ לחייב את החברה בהפקדת ערובה.

במקרה הנדון, סכום השומה היה למעלה מ- 6 מיליון ₪, והוצאות הערעור היוו פחות מאחוז אחד מסכום זה.

הוחלט, כי בבחינת האיזון שבין זכותו של מנהל מע"מ להבטיח את תשלום ההוצאות לבין זכותה של החברה לערער, יש להעדיף את זכותה של החברה לערער, ולא לחסום את דרכה לבית המשפט, הכל בתנאי שלא מדובר בערעור סרק.

ע״מ 26279-04-17 אוריינט אקספרס בילדינג בע״מ נ' מס ערך מוסף ירושלים. ניתן ביום 7.12.2012.