מלחמת הסחר בין סין לארה"ב

מלחמת הסחר בין סין לארה"ב

עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון, עו"ד עומר וגנר

רקע

על פי פרסומים מן התקופה האחרונה, ארצות הברית בעידן דונלד טראמפ פתחה במלחמת סחר רחבת היקף כנגד סין.

כך, צוין כי בכוונת ארצות הברית להגיש תביעה נגד סין בארגון הסחר העולמי (WTO) בגין גניבת קניין רוחני, וכן, כי בכוונתה להטיל מכסים בהיקף של 50 מיליארד דולר, כנגד יבוא סחורות טכנולוגיות, שמקורן בסין, בטענה כי אלו יוצרו תוך גניבת קניין רוחני מארה"ב.

מהלך זה מגיע כהמשך למהלך קודם של ארה"ב, אשר בתחילת חודש מרץ 2018 הטילה מכס של 25% על יבוא פלדה ומכס של 10% על יבוא אלומיניום, מתוך מטרה לעודד ייצור מקומי אמריקאי, אך מסרה כי תהא מוכנה להחריג ממס זה מדינות ידידותיות, כמו מכסיקו וקנדה. בשלב מאוחר יותר, הודיעה ארה"ב כי תחריג מצו זה את האיחוד האירופי, אוסטרליה, ארגנטינה, ברזיל ודרום קוריאה, באופן זמני.

עוד פורסם, כי יבוא מכוניות מתוצרת ארה"ב לסין, כפוף למכס של 25%, בעוד יבוא מכוניות סיניות לארה"ב, כפוף למכס של 2.5%, בלבד.

עמדת ארה"ב הינה כי סין מנהלת כנגדה סחר בלתי הוגן, ובגין כך, היא טוענת כי בסמכותה על פי הדין, לנקוט באמצעים כאלו נגד היבוא מסין.

מנגד, סין הודיעה כי תנקוט בצעדי נגד ותטיל מכסים על סחורה חקלאית מתוצרת ארה"ב.

על פי פרסום מן הימים האחרונים, בכוונת סין לתקוף עמדה זו של ארה"ב בארגון הסחר העולמי (WTO), בטענה כי צעדים אלה סותרים את הדין הבינלאומי.

מהו הליך של יישוב סכסוכים בארגון הסחר העולמי?

סכסוכי סחר בינלאומיים רבים בין מדינות מגיעים לגוף יישוב הסכסוכים של ארגון הסחר העולמי WTO.

במצב כזה, מתקיימות שיחות בין שתי המדינות בניסיון ליישב את המחלוקת, ואם לא נמצא פתרון בתוך 60 יום, המדינה הנפגעת זכאית לבקש מארגון הסחר העולמי להקים פנל ליישוב הסכסוך, אשר יקבל החלטה מסודרת.

פנל כזה מורכב משלושה מומחים בסחר בינלאומי שאינם קשורים למי מן המדינות, ועל החלטתו ניתן לערער לגוף הערעורים של ארגון הסחר העולמי.

סכסוכים כאלה עוסקים ברוב המקרים, במכסי מגן/היטלי סחר/מגבלות על היבוא, שמטילה מדינה כנגד מוצרים של מדינה אחרת.

כיצד נדרשות המדינות החברות בארגון לנהוג האחת כלפי השנייה?

כל החברות בארגון הסחר העולמי מחויבות מכח אמנות בינלאומיות לנהוג באופן שוויוני בסחר בין מדינה אחת לרעותה.

הסכמי ה- WTO השונים ובראשם הסכם ה-GATT קובע עיקרון של איסור אפליה, המכונה "יחס האומה המועדפת ביותר" (most favored nation) .

על פי עיקרון זה, כל אחת מהמדינות החברות ב-WTO מתחייבת להעניק יחס שווה לסחורה ממקור של מדינה אחרת החברה ב-WTO מבלי להפלות אותה.

לכן, כאשר מדינה מסוימת נוקטת באמצעי הגנה כנגד מדינה אחרת, עלולה המדינה הנפגעת להעלות טענה כי אמצעים אלה סותרים את הדינים הבינלאומיים, ולהגיש תלונה לארגון הסחר העולמי.

ארה"ב וסין- יחסי "אהבה/שנאה"

על פי המידע שבאתר ארגון המכס העולמי, סין השתתפה עד היום בכ-200 סכסוכי סחר, וארה"ב ב-כמעט 400 תיקים.

לסין ולארה"ב היסטוריה ענפה של התדיינות בארגון, גם האחת נגד השנייה.

ב-22 מקרים, ארה"ב תבעה את סין בגין הפרה של הדין הבינלאומי, וב-10 מקרים, סין תבעה את ארה"ב, כך שאם גם מקרה זה יגיע אל ארגון הסחר העולמי, לא תהא זו הפעם הראשונה.

אילו מקרים לדוגמא הוכרעו בארגון הסחר העולמי?

בשנת 2011 פסק פנל ארגון הסחר העולמי כי ארה"ב הפרה את הדין הבינלאומי בכך שמוצרי טונה מתוצרת מכסיקו, לא היו יכולים, בשל שיטת הדיג, להיות מסומנים כ"נידוגו ללא גרימת נזק לדולפינים", בעוד דגי טונה מארה"ב, היו יכולים להיות מסומנים כך. ארגון הסחר העולמי פסק כי מדובר בהגבלה על היבוא שמעניקה יתרון מסחרי לדגים מתוצרת ארה"ב בעיני הצרכנים, וחייב את ארה"ב לתקן התנהלות זו.

במקרה נוסף שנפסק באמצע שנות ה-90, ארה"ב טענה כי יפן הפרה את דיני ארגון הסחר העולמי כאשר הטילה מס קניה מופחת על משקה אלכוהולי יפני בשם Shochu המיוצר משעורה, תפוחי אדמה, קנה סוכר ואורז, לעומת מס קניה גבוה על משקאות מיובאים אחרים כגון וודקה, ויסקי וכו'. יפן טענה כי מותר לה לנהוג במדיניות כזו שכן מדובר בטובין שונים, אך ארגון הסחר העולמי דח ה את הטענה וקבע כי מדובר במוצרים מתחרים שמיוצרים מחומרי גלם דומים, ואין בסיס להפלות ביניהם במס מקומי.

מהי מעורבותה של ישראל בארגון הסחר העולמי?

מדינת ישראל חברה בארגון הסחר העולמי WTO למעלה מ-15 שנים (הצטרפה ב-1995), ועד היום, העדיפה המדינה "לשבת על הגדר" ולא להשתתף באופן פעיל בסכסוכי סחר בינלאומיים שהגיעו להכרעת לארגון, לא כתובעת ולא כנתבעת.

מבדיקה באתר ה-WTO עולה שעד היום, מדינת ישראל הייתה שותפה כ"צד שלישי" לשמונה סכסוכי סחר, אך באף אחד מהם היא לא הייתה היוזמת או ה"נאשמת".

כך, לדוגמא, ישראל הייתה צד שלישי לסכסוך בין ארה"ב כתובעת לסין כנתבעת, בעניין תמיכה שעל פי הטענה, העניקה סין לחקלאות המקומית. מקרה זה הגיע לארגון הסחר העולמי בשנת 2016, וצפוי להיות מוכרע ברבעון השלישי של 2018.

כמו כן, ישראל הייתה צד שלישי לסכסוך בין האיחוד האירופי כתובע, לבין ארגנטינה כנתבעת, בעניין אמצעים שנקטה ארגנטינה ואשר הגבילו, על פי הטענה, את היבוא לארגנטינה. מקרה זה הגיע לארגון הסחר העולמי בשנת 2012, והוכרע בשנת 2014 בפנל, ובשנת 2015 בגוף הערעורים, והוכרע כי הייתה הפרה של הדין הבינלאומי.