רקע
בסקירה זו נתאר מקרה בו הוגשה על ידי חברת "בלוגה" (להלן: "בלוגה") בקשה למתן סעדים זמניים, שהעיקרי שבהם הינו צו מניעה שיאסור על יבואניות וודקה אחרות (להלן: "יבואניות וודקה"), למכור בקבוקי וודקה בתחומי ישראל.
עובדות המקרה וטענות הצדדים
בין בלוגה ליבואניות וודקה התקיימו יחסי הפצה המושתתים בעיקר על אמון ולא על הסכם מסודר בכתב. גדר המחלוקת שבין הצדדים הינה הפרה של יחסי ההפצה וההשפעה על המשך שיווק ומכירה של בקבוקי הוודקה שנקנו על ידי יבואניות וודקה.
לטענת בלוגה, היבואניות וודקה מורשות לשווק את בקבוקי הוודקה (להלן: "הטובין") אך ורק בתחומי הדיוטי פרי, אולם הן הפרו את ההסכמות בין הצדדים כאשר החלו לשווק את הטובין בתוך תחומי ישראל. בלוגה פועלת בתחומי ישראל באמצעות המפיצה הבלעדית, חברת טמפו, לכן ההפצה האסורה עשויה לפגוע ביחסיהם המסחריים. כמו כן, בלוגה העלתה חשש לפגיעה במוניטין המותג, מאחר שההפצה האסורה נעשית ללא כל בקרה או דיווח לגבי עמידה בסטנדרטים הנדרשים לטיפול בטובין.
לאור זאת, הגישה בלוגה בקשה לסעד זמני שיאסור על יבואניות הוודקה למכור את הטובין בתוך תחומי ישראל. יודגש, כי מטרתו של סעד זמני (כלי משפטי בתביעה אזרחית) היא לשמור על המצב הקיים בעת הגשת הבקשה לבית המשפט ועד אשר תתברר התביעה ויינתן פסק דין.
מנגד, טוענות יבואניות הוודקה כי יחסי ההפצה בין הצדדים לא אוסרים על מכירת הטובין בתחומי ישראל. כמו כן, המכירה בתחומי ישראל נעשתה בלית ברירה, לאחר שבלוגה סיכלה את אפשרותם להמשיך למכור אך ורק בדיוטי פרי, כתוצאה מהורדת המחירים בשוק המקומי.
דיון והכרעה
בטרם הכריע בית המשפט בעניין קבלת הבקשה או בדחייתה, בית המשפט בחן את נסיבות המקרה על פי שלושת המבחנים העיקריים והמצטברים עבור הסעדים הזמניים.
בבחינת המבחן הראשון, במישור סיכויי ההליך, בית המשפט קבע כי בלוגה עמדה בנטל הראשוני והצביעה על כך שאין מדובר בתביעה טורדנית. אולם, על מנת לזכות בצו המניעה שהתבקש, היה על בלוגה להוכיח שאסור על יבואניות הוודקה למכור את מלאי הבקבוקים שנותר ברשותה בתחומי ישראל. בעניין זה, בית המשפט קבע כי במדובר בשלב מוקדם מדי כדי להעריך את סיכויי התביעה ביחס להפרת איסור המכירה בשוק המקומי.
בבחינת המבחן השני, במישור מאזן הנוחות, עלה נתון שלפיו נותרו בידי יבואניות הוודקה כמות זניחה של בקבוקים, שהמשך מכירתם בשוק המקומי לא תפגע בהמשך יחסיהם המסחריים של בלוגה עם טמפו. כמו כן, לא הוצג בפני בית המשפט הסכם ההפצה של בלוגה עם טמפו המצביע על סיכון מערכת יחסים עסקית ביניהם.
בית המשפט בחן את טענת בלוגה בדבר החשש לפגיעה במוניטין החברה, וקבע כי כפי שטענת דילול מוניטין אינה חלה במצב דברים של ייבוא מקביל, כך שספק אם חלה במקרה של הפצה בשוק מקומי על ידי מפיץ שנותר עם מלאי שרכש ישירות מהיצרן. יתרה מזאת, יבואניות הוודקה כפופות לכללי הרגולציה בתחום בריאות המזון, כך שאין בכך כדי למנוע מכירה לשוק המקומי.
יצוין, כי בית המשפט העיר כי גם יבואניות הוודקה לא ייפגעו יתר על המידה בעקבות מתן הסעד הזמני, אולם אין בכך כדי לשכנע שלבלוגה ייגרם נזק מאי מתן הסעד וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתה.
לסיכום, לאחר שקלול הנתונים, בית המשפט קבע כי בלוגה לא עמדה בנטל הנדרש מצד מבקש הסעד הזמני. בנסיבות אלו, בית המשפט דחה את הבקשה למתן סעדים זמניים למעט הסעד שעניינו שמירה על מסמכים לעניין מכירת הטובין, שכן ממילא מדובר בחובה מן הדין לשמור על מסמכים.
ת"א 25606-09-17 [החלטה מיום 3.10.2017 בפני כב' השופט לוקשינסקי-גל]
* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.