רשות ההגבלים העסקיים פרסמה ב- 8.11.2017 להערות הציבור טיוטת דו"ח בנושא יבוא אישי ככלי לקידום תחרות.
בשנים האחרונות ניכרת מגמת עלייה במסחר המקוון בישראל באופן כללי, ובפרט ביבוא אישי, דהיינו, רכישה ישירה של הצרכן הישראלי מקמעונאים מקוונים בחו"ל. ליבוא האישי פוטנציאל להוות גורם מקדם תחרות לערוץ היבוא המסחרי, כמו כן, ליצרנים מקומיים הענפי צריכה רבים. בנוסף, יבוא אישי מאפשר לצרכנים בישראל גישה למגוון רחב של מוצרים מרחבי העולם, פעמים רבות במחירים זולים יחסית. על מנת לממש פוטנציאל זה , יש צורך במסגרת אסדרתית ובירוקרטית שתומכת שבהתפתחות היבוא האישי ומקלה עליו.
בדו"ח הוצגו חסמים אסדרתיים ושאינם אסדרתיים הקיימים כיום בישראל אשר גורמים לכך שהעלות הכוללת של תהליך היבוא האישי גבוהה באופן ניכר ממחיר הרכישה של המוצר. המשמעותיים ביניהם הינם הרגולציה על היבוא האישי ובעיקר משטר חוקיות היבוא ומידת תחולתו על היבוא האישי, משטר המיסוי על יבוא אישי, בהירותם של שני אלו לצרכים וכן מנגנוני שילוח בינלאומי ומקומי תחרותיים ויעילים.
לדוגמה, הוצג בדו"ח כי בפן המיסוי, תקרת הפטור ממס בישראל עומדת על לסכום של 75 דולר לחבילה מכל מס שהוא לרבות מע"מ ומס קניה. חבילה שעלותה בין 75-500 ₪ מחויבת במע"מ ומס קניה וחבילה ששווייה גבוה מ- 500 דולר, מחויבת במע"מ, מס קניה וכן במכס בהתאם לדין. בהשוואה לעולם, תקרת הפטור ממס בישראל נמוכה כך שלדוגמה בארצות הברית תקרת הפטור עומדת על 800 דולר לחבילה. ממסקנות הדו"ח אנו למדים כי העלאת תקרת הפטור תסייע לצמיחת היבוא האישי וכן אחידות שיעורי המיסוי בין קטגוריות מוצרים שונות תשפיע על נגישות וכדאיות היבוא האישי לצרכנים.
בדו"ח נטען כי החסמים האסדרתיים והבירוקראטיים הם המרכזיים ביותר וכאמור השפעתם רחבה כיוון שהם משפיעים ישירות על כדאיות וזמינות היבוא האישי עבור הצרכן ובעקיפין על דרך השפעתם על יעילות של מנגנוני שילוח.
כמו כן, כפי שנאמר בדו"ח, רובה המכריע של פעילות היבוא האישי מתבצע באמצעות חברת הדואר, כך שבפועל רק 1% מסך חבילות היבוא האישי מטופלות על ידי חברות הבלדרות ואילו חברת הדואר אחראית לשאר ה-99%, וכלל, השירות הניתן על ידיה לצרכן הוא נחות יחסית בצד היותו זול יותר. מהדו"ח אנו למדים כי קיים קושי אינהרנטי בפיקוח על הטובין המיובאים באמצעות החברה על ידי מינהל המכס והמאסדרים השונים. מנגד, מתבצעת אכיפה מלאה והדוקה כלפי חברות הבלדרות, אשר חלקן בפעילות היבוא האישי כמעט זניח ולכן הרשות סבורה כי אי האכיפה נגד חברת הדואר יוצר עבור חברות הבלדרות חסרון תחרותי המונע מהן התייעלות והפיכתן למתחרה ראוי לחברת הדואר.
בהתאם, פורטו שש המלצות ליישום, שמטרתן להסיר חסמים אלה, ארבע מתוכן ראתה לנכון הרשות לפנות אל המאסדרים הרלוונטיים ועיקרם:
(1) יצירת הגדרה ברורה למונח "יבוא אישי"
(2) הקלה בדרישות חוקיות היבוא על ידי המאסדרים
(3) הנגשת מידע לציבור ביתר קלות
(4) שיפור דרכי ההתקשרות עם המאסדרים השונים ובפרט מעבר להגשת בקשות לרשויות המוסמכות למינהל המכס באופן מקוון.שתי ההמלצות הנוספות מופנות אל המשרדים הכלכליים ושחקנים קיימים ופוטנציאלים במקטע השילוח ועיקרן
(5) הקמת מרכז לוגיסטי אשר יתמוך גם בפעילות יבוא אישי על ידי סיוע ממשלתי
(6) עידוד שיתופי פעולה במערכי לוגיסטיקה מקומיים לשם פיתוח השילוח המקטע המייל האחרון ויישום יתרונות לגודל.
* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.