עו"ד נועם קוריס – על בג"צ, חברון ותפיסת שטחים

עו"ד נועם קוריס –  על בג"צ, חברון ותפיסת שטחים

פסיקת בג"צ האחרונה הכשירה צווי תפיסת קרקע שנחתמו על ידי המפקד הצבאי באיזור חברון, וקבעה כי צווי תפיסת המקרקעין לצרכים ביטחוניים, נעשתה כדין.

בפסק הדין שניתן לאחרונה על ידי בית המשפט העליון בשבתו כבית הדין הגבוה לצדק, נקבע במסגרת תיק בג"ץ 4330/17 שחתימתו של המפקד הצבאי על צווים שמכוחם נתפסו 1047 מטרים רבועים במקרקעין המצויים במרחב H2 בחברון, אשר נתון לאחריות ביטחונית ישראלית, ולשם הקמת עמדות בידוק 'תמר' ו'שפלה' (להלן: עמדות הבידוק). נעשה כדין, ואין להעתק לעתירת עיריית חברון ואחרים, שטענו כי צווי התפיסה אינם עולים בקנה אחד עם כללי המשפט הבינלאומי וכללי המשפט המנהלי הישראלי. לטענתם, תכלית הצווים אינה מצדיקה את הרחבת שטח המקרקעין התפוסים, מ-106 מטרים רבועים טרם שדרוג עמדות הבידוק ל-1047 מטרים רבועים לאחר הוצאת הצווים. זאת, בייחוד נוכח העובדה שעמדות הבידוק הישנות נתנו מענה לצרכי הביטחון גם בימי האינתיפאדה השנייה, שבה הסיכונים הביטחוניים היו גבוהים במידה משמעותית מאלו שהיום. עוד נטען כי שדרוג עמדות הבידוק יפגע בצורה לא מידתית במרקם החיים של תושבי המרחב, לרבות: בחופש התנועה והדת שלהם, בקניינם, במסחר באזורי העיר העתיקה והשוק, וכן ביכולת ההגעה למוסדות החינוך במרחב. לדידם של העותרים, הפגיעה בזכויותיהם היא כה משמעותית, עד שיש בה כדי להתגבר על הצורך הביטחוני בשדרוג עמדות הבידוק. עוד נטען כי ההליך המנהלי להוצאת הצווים לקה בפגמים, מכיוון שלא כלל איסוף נתונים כנדרש, לא הושתת על תשתית עובדתית ראויה, והתבסס על שיקולים פוליטיים וזרים.

בתגובת המדינה לעתירה נאמר, כי קיים צורך ביטחוני מובהק לשדרג את עמדות הבידוק לעמדות 'חכמות', וזאת נוכח כמות והיקף האירועים החבלניים שארעו בשנים האחרונות במרחב. לטענתם, האמצעים הביטחוניים הקיימים כיום אינם מגינים על כוחות הביטחון מפני תקיפה מטווח קרוב, ואינם נותנים מענה לזריקות אבנים, בקבוקי תבערה ומטענים, ואף להפרות הסדר המתרחשות במרחב. לדבריהם, עמדות הבידוק החדשות תוכננו על סמך ניסיון רב שנים והן נועדו ליתן מענה לסיכונים המתוארים. אשר להיקף השטח שנתפס, טוענים המשיבים כי הוא דומה להיקפם של שטחים שנדרשו להקמת עמדות בידוק משודרגות באזורים אחרים בחברון, שנדונו ואושרו בהליכים שהתקיימו לפני בית משפט זה בשנים האחרונות. אשר לטענות העותרים בנוגע לפגמים שנפלו לכאורה בהליך הוצאת הצווים, טוענים המשיבים כי ההחלטה התקבלה לאחר עבודת מטה מעמיקה, סדוּרה, ועל בסיס שיקולים ענייניים בלבד.

בג"צ כאמור הכריע, כי לצד התכלית הביטחונית הציגה המדינה נתונים המלמדים כי שדרוג עמדות הבידוק יועיל לרווחת האוכלוסיה המקומית, בכך שיפחית את מספר החסמים במרחב, יקטין את החיכוך בין גורמי הביטחון לתושבים הפלסטיניים, וישפר את השמירה על הפרטיות של העוברים במעברים. השדרוג יביא גם לפתיחת מספר בתי מסחר שהיו סגורים, ואף יאפשר לתושבים במרחב להגיע עם מכוניותיהם עד לבתיהם. נראה אפוא כי לצד התכלית הביטחונית שביסוד הוצאת צווי התפיסה, אכן הצפי הוא לשיפור במרקם החיים של תושבי המרחב, כמתוכנן. בעניין דומה - שדרוג 'עיקול 160 - קבע לאחרונה השופט י' דנציגר כי "אף אם אין מדובר בתכלית העיקרית לשדרוג העמדה, אין לבטל כליל תכלית זו של טובת האוכלוסייה" (פסקה 10). אין לכחד, בצווי התפיסה יש משום פגיעה בזכות הקניין, ברם, מכלול העובדות מלמד אותנו כי המשיבים ערכו איזון ראוי בין כלל השיקולים והאינטרסים הרלבנטיים, ובכלל זה פעלו לכך שהפגיעה בעותרים תהיה מינימלית, ובעיקר – עשו להקלה במרקם החיים של האוכלוסיה המקומית. אשר על כן, דחה כאמור בג"צ את עתירתה של עיריית חברון וטענתה על פגיעה לא מידתית בזכויות תושביה.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס כותב על פרטיות ותביעות ייצוגיות בנושא ספאם (חוק התקשורת)