חפש מאמרים:
שלום אורח
22.11.2024
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

בית המשפט המחוזי מרכז לא אישר ניהול תובענה כייצוגית בגין עילת ייחוס סגולות ריפוי למצרך מזון

מאת: עו"ד גיל נדלמכס09/08/20171441 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק

בית המשפט המחוזי דן באישור תובענה כייצוגית, בעניין תובענה שהוגשה נגד חברת סודות המזרח בע"מ, שייבאה, ייצרה ושיווקה את המוצר "תה טיבטי". לטענת התובעות, "סודות המזרח" הפרה את איסור ההטעיה הקבוע בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן"), בפרסומיה המטעים לכאורה אודות התועלת שבמוצר, וכן הפרה את האיסור על ייחוס סגולות מרפא, הקבוע בתקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור ייחוס סגולות ריפוי למצרך מזון), תשל"ח-1978 (להלן: "תקנות בריאות הציבור").

עובדות המקרה:

"סודות המזרח" פרסמה את התה הטיבטי, בין היתר, ככזה המסייע לעיכול, מאיץ את חילוף החומרים בגוף, מרגיע את מערכת העצבים ואת שחרור הנוזלים. לצד הכיתוב, בחלק מהפרסומים הופיעה תמונת בטן חשופה של אישה וסביבה כרוך סרט מדידה. כמו כן, החברה ציינה בפרסומיה כי המוצר הוא "באישור משרד הבריאות".

טענות הצדדים:

החברה טענה כי כל מי שרכש את המוצר בזמן אמת, ידע והבין כי מדובר בחליטת צמחים הגורמת ליציאות מוגברות וכך מושגת ההרזיה. כמו כן, נטען על ידי החברה כי לא הייתה הפרה מצדה של האיסור לייחס סגולות מרפא למצרך מזון, שכן השמנה "רגילה" איננה מחלה, להבדיל מ"השמנת יתר חולנית" (Obesity), ועל כן אין בפרסום המוצר ככזה המסייע להרזיה, בכדי לייחס לו סגולות מרפא, כיוון שכאמור לא מדובר במחלה שיש להירפא ממנה.

התובעות טוענות כי פרסומי החברה מנוגדים לתקנות בריאות הציבור העוסקות באיסור ייחוס סגולות מרפא, לכל הפחות בשל החזקה שבסעיף 2א, לפיה אין לאזכר איברי גוף בפרסומים, ותולות את טענותיהן במכתב ממשרד הבריאות, בו נאמר כי החברה מפרה את תקנות בריאות הציבור. כמו כן, טוענות התובעות, כי הפרסום מופנה גם לסובלים מהשמנת יתר חולנית. כמו כן, טוענות התובעות כי החברה הטעתה את לקוחותיה בעניין התועלת שניתן להפיק מהמוצר, וזאת בניגוד להוראות החוק להגנת הצרכן. לטענת התובעות ה"תועלת" מהמוצר נובעת מכך שהוא כולל חומרים משתנים ומשלשלים, והחברה הציגה זאת בפרסומיה רק כתופעות לוואי ולא כמנגנון באמצעותו מביא התה הטיבטי להרזיה.

דיון משפטי:

אשר לטענה בדבר אזכור איברי גוף, בית המשפט קובע כי החזקה אינה יכולה להיות חזקה חלוטה, אלא לכל היותר ניתן לראות בה כאמצעי להעברת נטל ההוכחה לעוסק, לשכנע כי אזכור חלקי הגוף לא נעשה בהקשר של ייחוס סגולות ריפוי. בית המשפט קבע כי במקרה דנן, אזכור איברי הגוף נעשה על מנת להמחיש באופן ויזואלי את התועלת הדיאטטית שבמוצרי המשיבה, ולא על מנת לרמוז שהם מרפאים מחלה, שהרי לא שומן, לא השמנה ואף לא עצבים הם מחלה לעניין תקנות בריאות הציבור.

אשר למכתב משרד הבריאות, בית המשפט קבע כי אין ודאות כי המכתב מתייחס דווקא למוצרי החברה בהם עסקינן, ומכל מקום אין בו הבהרה לגבי הפסול שנמצא בפרסומי החברה, אם בכלל, ובפרסומי התה הטיבטי בפרט.

אשר לטענה כי פרסום החברה מופנה גם לחולים בהשמנת יתר חולנית, ולא רק לסובלים מהשמנה "רגילה", קבע בית המשפט כי "העובדה שמוצר משווק לאוכלוסייה בריאה בעיקרה, עלול לשמש גם חולים, אינה הופכת את פרסומו, מניה וביה, להפרה של תקנה 2 לתקנות בריאות הציבור. טלו, למשל, מוצרים המיועדים להרגעה ולהפחתת חרדה או לשינה רגועה. מוצרים אלו אינם מהווים תרופה לטיפול בהפרעות חרדה או בהפרעות שינה המסווגות כמחלה, והעובדה כי אנשים הסובלים ממחלות אלו עלולים לפנות לתכשירים האמורים, אינה הופכת את שיווקם לכלל הציבור להפרה של תקנה 2 לתקנות בריאות הציבור".

בהתאם לכך, קבע בית המשפט כי אין מקום לאשר את ניהול התובענה כייצוגית בטענה להפרת תקנה 2 לתקנות בריאות הציבור.

ואולם, אף שנמצא כי אין אפשרות סבירה שפרסומי החברה הפרו את האיסור העל יחוס סגולות מרפא שבתקנות בריאות הציבור, בית המשפט קבע כי יש אפשרות סבירה כי פרסומי החברה עולים כדי הטעיה צרכנית, בניגוד לחוק הגנת הצרכן. ההבדל בין האיסור על הטעיה צרכנית לבין האיסור על ייחוס סגולות מרפא טמון בכך שבעוד שעל פי תקנות בריאות הציבור אסור לייחס סגולות מרפא, בלי תלות בשאלה אם הן נכונות או בדויות, על פי חוק הגנת הצרכן, אסור לייחס תועלת בריאותית, רק אם, יש בכך משום הולכת שולל.

בית המשפט קבע כי על אף שבפרסומיה טענה החברה כי התה הטיבטי מאפשר הרזיה קלה ומסייע לעיכול באמצעות הגברת חילוף חומרים, ניקוי הגוף וכד' - הרי שמעדויות המומחים ומהחקירות עולה חשש כי מדובר בטענות בעלמא, שכן האפקט היחיד של התה הטיבטי על מערכת העיכול הוא בהיותו כולל חומרים משתנים ומשלשלים. כמו כן, קיימת אפשרות סבירה כי החברה הטעתה את לקוחותיה כאשר ציינה כי המוצר באישור משרד הבריאות שכן הרישיון שניתן לחברה למוצר היה למטרת רישוי בלבד ולא לצורכי פרסום.

לאור זאת, קבע בית המשפט כי יש מקום לאשר את ניהול התובענה כייצוגית, כאשר עילת התביעה בגינה מאושרת התובענה כייצוגית הינה הטעיה צרכנית.

תצ (מרכז) 13190-03-13  אילנית סבח נ' סודות המזרח בע"מ. החלטה מיום 9.3.17. בפני  כב' השופט עופר גרוסקופף. [ב"כ הצדדים: לתובעות - עו"ד יצחק חשן, עו"ד אריאל מירון, עו"ד ישראל וולנרמן ועו"ד יחל בקר; לחברת סודות המזרח - עו"ד יצחק אבירם].

 

 

*           *           *

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט: www.nadel-law.co.il

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת עו"ד גיל נדל

מאת: עו"ד גיל נדלמכס02/08/232661 צפיות
יבואנית נייר, חברה בע"מ, הגישה תביעה נגד רשות המסים, להשבת תשלומי מכס ששילמה בגין שינוי סיווג נייר מיובא, אשר אותו סיווגה התובעת בעת הייבוא כפטור מתשלום מכס.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס19/07/232588 צפיות
בית משפט השלום באשקלון קיבל תביעה של יבואן, שהוכיח כי חברות השילוח ועמילות מכס שאיתן התקשר אחראיות מכוח פעולותיהן ורשלנותן לנזקים שנגרמו לו עקב אי התאמה בין תכולת המכולה שייבא לבין המסמכים שהוגשו למכס שהביאה להחרמת המשלוח.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס17/07/235710 צפיות
יבואן זעיר הגיש עתירה, להורות למשרד התחבורה לחדש רישיון רכב זמני שפקע, וזאת בחלוף המועד שניתן היה לחדש את רישיון הרכב בהתאם לדרישת תקנה 282(א)(3) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 ("תקנות התעבורה") . בית המשפט קבע כי משרד התחבורה התרשל בכך שלא עדכן את היבואן כי רישיון הרכב שקיבל הוא זמני ולכן יש לראות את הרישיון הזמני כקבוע.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס24/11/222470 צפיות
תובעת הגישה תביעה נגד חברת שילוח ובלדרות ישראלית וכנגד חברה המנהלת את מסוף המטענים בנמל התעופה בן גוריון, בטענה כי משלוחים שהזמינה התובעת מסין לישראל, בעיצומה של מגיפת הקורונה, התעכבו בהגעה לישראל.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס20/11/222588 צפיות
בסקירה זו נסקור את פסק דינו של בית המשפט השלום בפתח תקווה שדן בבקשה להחזרת התפוס, במסגרתה נדרש בית המשפט לשאלה האם התפוס, מוצר עשוי פלסטיק בדמות חזיר בר ועטוף בשיער אמיתי של בעל חיים, הינו חפץ נוי המותר בייבוא או שמא פוחלץ בעל חיים, האסור ביבוא וכיוצא מכך, נתפס על ידי רשות המכס כדין.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס17/11/222467 צפיות
לאחרונה במסגרת בקשה שהגישה חברת ספנות לעיכוב הליכים בתיק תביעה שנפתח נגדה בגין נזקים למטען, קבע בית המשפט כי אין לקבל טענה של צד להסכם הטוען שלא ראה את התנאים הכלליים של ההסכם אפילו אם תנאים אלו הופיעו רק במסמך חיצוני או באתר האינטרנט של הצד השני, ובלבד שההסכם שבידיהם הפנה למקום בו מופיעים התנאים הנוספים.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס06/11/222437 צפיות
במאמר זה נסקור את פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בכפר סבא, שקיבל את עמדת התובע, אדם פרטי שביצע ייבוא אישי, לפיה התנהלות הרשות בעניינו גרמה לו לנזק כספי ולעוגמת נפש.

מאמרים נוספים בנושא מכס

מאת: עו"ד גיל נדלמכס02/08/232661 צפיות
יבואנית נייר, חברה בע"מ, הגישה תביעה נגד רשות המסים, להשבת תשלומי מכס ששילמה בגין שינוי סיווג נייר מיובא, אשר אותו סיווגה התובעת בעת הייבוא כפטור מתשלום מכס.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס19/07/232588 צפיות
בית משפט השלום באשקלון קיבל תביעה של יבואן, שהוכיח כי חברות השילוח ועמילות מכס שאיתן התקשר אחראיות מכוח פעולותיהן ורשלנותן לנזקים שנגרמו לו עקב אי התאמה בין תכולת המכולה שייבא לבין המסמכים שהוגשו למכס שהביאה להחרמת המשלוח.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס17/07/235710 צפיות
יבואן זעיר הגיש עתירה, להורות למשרד התחבורה לחדש רישיון רכב זמני שפקע, וזאת בחלוף המועד שניתן היה לחדש את רישיון הרכב בהתאם לדרישת תקנה 282(א)(3) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 ("תקנות התעבורה") . בית המשפט קבע כי משרד התחבורה התרשל בכך שלא עדכן את היבואן כי רישיון הרכב שקיבל הוא זמני ולכן יש לראות את הרישיון הזמני כקבוע.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס24/11/222470 צפיות
תובעת הגישה תביעה נגד חברת שילוח ובלדרות ישראלית וכנגד חברה המנהלת את מסוף המטענים בנמל התעופה בן גוריון, בטענה כי משלוחים שהזמינה התובעת מסין לישראל, בעיצומה של מגיפת הקורונה, התעכבו בהגעה לישראל.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס20/11/222588 צפיות
בסקירה זו נסקור את פסק דינו של בית המשפט השלום בפתח תקווה שדן בבקשה להחזרת התפוס, במסגרתה נדרש בית המשפט לשאלה האם התפוס, מוצר עשוי פלסטיק בדמות חזיר בר ועטוף בשיער אמיתי של בעל חיים, הינו חפץ נוי המותר בייבוא או שמא פוחלץ בעל חיים, האסור ביבוא וכיוצא מכך, נתפס על ידי רשות המכס כדין.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס17/11/222467 צפיות
לאחרונה במסגרת בקשה שהגישה חברת ספנות לעיכוב הליכים בתיק תביעה שנפתח נגדה בגין נזקים למטען, קבע בית המשפט כי אין לקבל טענה של צד להסכם הטוען שלא ראה את התנאים הכלליים של ההסכם אפילו אם תנאים אלו הופיעו רק במסמך חיצוני או באתר האינטרנט של הצד השני, ובלבד שההסכם שבידיהם הפנה למקום בו מופיעים התנאים הנוספים.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס06/11/222437 צפיות
במאמר זה נסקור את פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בכפר סבא, שקיבל את עמדת התובע, אדם פרטי שביצע ייבוא אישי, לפיה התנהלות הרשות בעניינו גרמה לו לנזק כספי ולעוגמת נפש.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica