בית המשפט: יבואן אישי של רכב לא יקבל מידע על יבואנים אחרים

רקע:

פעמים רבות, מתעוררת מחלוקת בין רשות המכס לבין יבואנים, לגבי הערך שהוצהר ביבוא ושעליו יש להטיל את מיסי היבוא. מחלוקת זו הינה רלוונטית במיוחד לטובין שעליהם מוטל מס באחוז גבוה יחסית, כמו כלי רכב, חלקי חילוף לרכב, מכשירי טלפון סלולריים, ועוד.

במצב בו נדרש יבואן לפנות לבית המשפט בנושא שכזה, קובעת פקודת המכס כי למרות שרשות המכס היא שדחתה את הערך שהצהיר היבואן וקבעה ערך אחר, נטל ההוכחה בבית המשפט מוטל דווקא על היבואן, והוא שנדרש להוכיח כי המחיר שהצהיר, הינו נכון.

האם במצב כזה, רשאי היבואן לעיין בחומר שנמצא אצל רשות המכס ביחס לקביעת ערכים של יבואנים אחרים של טובין דומים, או שטענת החיסיון תעמוד להגנתה של רשות המכס?

בסקירה זו נתאר את החלטת בית המשפט ברחובות, אשר דחה בקשת יבואן לעיין בהחלטות רשות המכס במקרים דומים.

עובדות המקרה וטענות הצדדים:

מר יוסף פינטו ייבא רכב ביבוא אישי ונדרש לשלם מכס בסכום שחושב ע"י רשות המיסים בהתאם למידע ומסמכים המצויים בידיה. רשות המכס דחתה את המחיר שהצהיר היבואן וקבעה מחיר גבוה יותר לצורך חישוב מיסים, דבר שגרר תשלום הפרשי מיסים.

לטענת היבואן, החישוב והמידע עליהם התבססה רשות המכס בעת קביעת ערך העסקה וחבות המס שגויים והמחיר שעליו הצהיר- הוא המחיר האמיתי והנכון ששולם.

היבואן טוען כי לצורך הוכחת תביעתו, יש להורות לרשות המכס לחשוף בפניו נתונים ביחס לכלי רכב זהים או דומים שלגביהם קבעה רשות המכס ערך.

רשות המכס טענה כי המסמכים לא עמדו בפניה בעת הפעלת שיקול דעת במקרה הספציפי הזה, וכי גילויים לא יסייע להליך.

רשות המכס הוסיפה כי העברת המסמכים המבוקשים תצריך הליך בירוקראטי ארוך של הזמנת מסמכים, סריקתם, הסתרת פרטים חסויים וכדומה, דבר אשר יסרבל את ההליך לשווא, וכל זאת כאשר התועלת מן המהלך אינה ברורה

החלטת בית המשפט:

בית המשפט קבע כי היבואן לא הסביר באופן מדויק אילו מסמכים נדרשים ובקשתו הייתה מנוסחת באופן מעורפל ולא ברור תוך שימוש במילים "ו/או".

בנוסף, צוין כי אופי התביעה הוא לבחון החלטה של הרשות, ובמצב כזה בית המשפט נדרש לבחון את סבירות שיקולי הרשות, ובבחינה כזו אין צורך לעיין במסמכים שלא עמדו בפני הרשות בעת הפעלת שיקול דעתה.

לבסוף,  בית המשפט קבע כי אין הצדקה לחייב צד להליך לערוך בירורים מקיפים ופעולות הדורשות מאמץ רב והשקעת זמן ניכר לצורך גילוי מסמכים.

לאור האמור, בית המשפט דחה את בקשת היבואן למתן צו גילוי מסמכים נגד רשות המכס וחייב את היבואן בהוצאות הגשת הבקשה בסך של 1,000 ש"ח.

[ת"א (שלום רחובות) 56080-11-13 פינטו נ' רשות המיסים, החלטה מיום 13.8.15, השופטת רנה הירש. ב"כ הצדדים: ליבואן- עו"ד דמארי, לרשות המיסים- פרקליטות מחוז ת"א אזרחי].

הערות:

אין זו הפעם הראשונה שבה נדרש בית המשפט לאזן בין זכותו של יבואן לנהל הליך מול רשות המכס "בקלפים גלויים", לבין חובתה של רשות המכס לשמור על חיסיון פרטים של צדדים אחרים שאינם מעורבים בהליך.

אנו סבורים כי יתכן שאם היבואן במקרה זה היה מצמצם את בקשתו ומנסח אותה בצורה יותר מדויקת ולא כוללנית, יתכן שבית המשפט היה נעתר לבקשה.

לסקירות נוספות שנכתבו על ידי צוות משרדנו בנושא הערכת טובין, פסילת מחיר העסקה, רכב ביבוא אישי, וקבלת מידע מרשות המכס על יבואנים אחרים, אנא לחצו על הקישורים הבאים: