תיווך סמים – עבירה שוות ערך בחומרתה לסחר בסמים!

סעיף 14 לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), התשל"ג-1973, קובע את האיסור שבפעולת תיווך בסם :

" לא יתווך אדם –בין בתמורה ובין שלא בתמורה – בפעולה אסורה לפי סעיף13".

להלן דברי ההסבר לתיקון החוק באשר להוספת עבירת התיווך : " … התיווך אינו אסור במפורש, ואף אינו בגדר סיוע או שידול לדבר עבירה, מה גם שלא תמיד העסקה יוצאת לפועל… מוצע לאסור את התיווך כשלעצמו, בין שהוא נעשה בתמורה ובין שאינו בתמורה…" .

עבירת תיווך בסמים אף היא נחשבת לעבירה התנהגותית של מחשבה פלילית (להגדרת מחשבה פלילית קראו את המאמר על עבירת הסחר בסמים).

היסוד הנפשי לשם הוכחת עבירת התיווך בסמים בא על סיפוקו בעצם הוכחת מודעות כלפי המעשה עצמו של תיווך בין שני אנשים לצורך בצוע עבירת סחר בסמים או עבירת סמים אחרת. כלומר על האדם הנוקט בפעולת התיווך בסמים לדעת כי החיבור שהוא מבצע בין שני האנשים נועד לשם בצוע עבירת סמים כלשהי.

כאשר אנו מדברים על פעולת תיווך הרי ישנו המתווך הרגיל והקלאסי שפעילותו מתמקדת בחיבור בין שני צדדים לצורך הוצאה אל הפועל של עסקת הסמים.

על פי הפסיקה ישנו תנאי בסיסי ומהותי כדי שאדם ייחשב כמתווך גרידא והוא כי באף שלב של העסקה הכוללת לא הועברו הסמים מידי הבעלים לבעלותו ושליטתו של המתווך.

מתווך הסמים הקלאסי הנו אדם שפעילותו מתחילה ונגמרת בקשירת הקשר , בחיבור בין שני הצדדים וזאת מבלי להגיע למצב של מגע עם הסמים המסוכנים.

במצב כזה לפיו המתווך בא במגע עם הסמים אזי אין הוא נחשב למתווך גרידא אלא חושף עצמו לעבירות אחרות ו/או נוספות כגון שידול לעבירת סחר בסמים ו/או מבצע בצוותא של עבירת סחר בסמים או מסייע לעבירת סחר בסמים או כל עבירת סמים אחרת שעניינה מעבר של סם .

התשובה לשאלה זו הינה שלילית. הפסיקה קבעה כי קיומה של עבירת התיווך אינו מותנה בבצוע העבירה המלאה של העברת סם ו/או השלמת העסקה נושא התיווך.

בע"פ 628/97 ליזרוביץ נ. מדינת ישראל נקבע כי

מעשה של תיווך מושלם בהפגשת הצדדים לעסקה ואין נפקא מינה, אם בסופו של דבר נקשרה עסקה אם לאו… הביא … להפגשת הצדדים לעסקה, ולעובדה כי לא נקשרה עסקה… אין השלכה על השתכללותו של מעשה התיווך שהושלם קודם לכן.

התשובה אינה חד משמעית ולמעשה בפועל ההחלטה נתונה לשקול דעת הפרקליט ו/או התובע המטפל בתיק. נציג המדינה יבדוק את חומר החקירה ויצטרך לקבל החלטה האם להגיש כנגד האדם כתב אישום המייחס לו עבירה של תיווך בסמים בלבד או לייחס עבירה נוספת בשל ההחזקה הממשית של סמים והעברתו לאחר .

למען הסר ספק יובהר, כי אין מניעה לייחס לאותו אדם עבירות של החזקת סמים והספקת סמים מסוכנים ו/או עבירה של סיוע לסחר בסמים או עבירה אחרת הקיימת בארסנל עבירות הסמים.

באופן עקרוני אין מניעה כי תיוחס לאותו אדם עבירה של תיווך בסמים, משום שקישר בין שני צדדים לשם העברת סם, אך אין מדובר בעבירת התיווך הקלאסית בסמים, במקרה כזה סביר יהיה להניח כי התביעה תבחר לייחס לאותו אדם עבירה של הספקת סם לאחר או סחר בסמים .

הנחה זונשענת, בין היתר, גם על עברי כתובעת פלילית במשטרת ישראל, שהכינה אינספור כתבי אישום, בין היתר, בעבירות סמים, העדפתי האישית הייתה לייחס לנאשם עבירות של החזקת סמים והספקת סמים לאחר, זאת במקרה בו לא הועברה תמורה עבור הסם, ובמקרה בו הועברה תמורה כלשהי עבור הסם, בחרתי לייחס לנאשם בכתב האישום, עבירה של סחר בסמים מסוכנים.

התשובה לכך הינה שלילית. עבירת התיווך בסמים תורמת להפצת סמים בקרב הציבור וככזו כוונת המחוקק לאסור אותה לחלוטין כחלק ממלחמתו בנגע הסמים. לכן אין כל חשיבות ומשמעות אם תמורת החיבור והקישור בין שני צדדים לעסקת סמים קיבל המתווך שכר כלשהו עבור עמלו.

העונש המקסימאלי עפ"י החוק עבור עבירת תיווך בסמים הנו 20 שנות מאסר.

עונש זה זהה לעונש עפ"י החוקשל עבירת סחר בסמים, הספקת סמים או עבור עסקה אחרת בסם.

בתי המשפט נוהגים להשית עונשים שונים בגין עבירות סמים מסוג פשע, זאת בהתייחס לעבר הפלילי של הנאשם, בריבוי המקרים בהם הודה , בסוג הסם, במשקל הסם וכן בנתונים אישיים של הנאשם עצמו.

ייתכנו מקרים שבית המשפט יטיל עונש חמור יותר על עבירת תיווך בסמים מאשר על עבירת סחר בסמים, הדבר תלוי בנסיבות המקרה, בטיב העסקה, בכמות הסם וסוגו וכן בנתונים האישיים של הנאשם עצמו , בנכונותו לקבל טיפול (אם זקוק לכך) בלקיחת אחריות וכן בגורמים נוספים.

במקרים כאלו אין שחור ולבן בפסיקה, כל מקרה יבחן לגופוובהתאם לכך יושת העונש.

ישנה חשיבות ממעלה ראשונה (!) כי חומר החקירה ייבדק על ידי עורך דין פלילי מנוסה, שכן לעיתים קרובות התביעה מייחסת עבירות סמים מסוימות בכתב האישום ובמסגרת משא ומתן רציני ועיקש ניתן להגיע לתיקון כתב האישום ומחיקת עבירות מסוימות, דבר שהנו מהותי ביותר להגנת הנאשם, ואשר עשוי להוות את ההבדל בין ריצוי עונש מאסר ממושך לעונש שלא יכלול רכיב של מאסר בפועל כלל. כלומר, חירותו של הנאשם לא תפגע והוא יישאר אדם חופשי.