במהלך סוף השבוע פורסמה ידיעה אודות קצין צה"ל המשרת ביחידה לאבטחת אישים בצה"ל, שתקף על רקע מיני ובמטרה לבצע עבירת מין בצעירה מאזור המרכז.
מה קרה שם באותו לילה ?
נכון לרגע זה, טרם נודע האם ניסיון האונס הושלם או שמא נותר בגדר ניסיון בלבד, אם בכלל.
כל שאנו יודעים בשלב זה הוא, כי הצעירה הוכתה וספגה חבטות וכי היא מצויה בטראומה נפשית נוכח התקיפה המינית שחוותה.
כפי הנראה, הצעירה (כך לטענתה) הותקפה על ידי החשוד אשר הבחין בה, ניגש אליה והחל לגרור אותה בכוח לאורך מטרים לעבר השיחים שעל גדות הירקון, היכה אותה בגופה והפשיטה .
הצעירה שנלחמה על גופה ונפשה נאבקה בו בכל כוחה, הכתה אותו תוך שהיא זועקת לעזרה.
בשל צעקותיה נרתע הקצין החשוד בבצוע המעשה וברח מהמקום.
מה הראיות שהביאו למעצרו של הקצין כחשוד בבצוע תקיפה מינית?
בשלב זה מדובר בראיות נסיבתיות . הצעירה נמצאה כשהיא זועקת לעזרה, חבולה ועירומה. מצב זה מחזק את גרסתה כי בוצעה תקיפה מינית כנגד גופה.
הקצין החשוד בבצוע המעשה נתפס כשהוא מסתתר, חבול , ככל הנראה ממאבק הצעירה שנלחמה על חייה והכתה בו .מכנסיו היו מופשלים וכן תיאורו תאם את תיאור הצעירה.
מהן ראיות נסיבתיות?
ראיה נסיבתית היא ראיה שאינה קושרת באופן ישיר את החשוד/נאשם בבצוע העבירה. למשל כמו במקרה של הקצין החשוד בתקיפה מינית, הוא נתפס מסתתר, כשמכנסיו מופשלים והוא חבול . לכאורה המצב הפיזי בו היה שרוי כשנתפס יכול ללמד על סיטואציות אחרות ולאו דווקא על תקיפה מינית.
כשעסקינן בראיות נסיבתיות יש לבחון האם מצירוף כלל הראיות הנסיבתיות יחד עולה המסקנה המפלילה את הנאשם בבצוע העבירה שמייחסים לו בכתב האישום וזאת ברמה של מעבר לכל ספק סביר.
מה משמעות המונח "מעבר לכל ספק סביר" ?
המשמעות היא כי אין כל תיאוריה חלופית סבירה אחרת שיכולה להסביר את הנסיבות העולות מהראיות באופן כזה המתיישב עם חפותו של הנאשם.
כיצד הליך בחינת הראיות הנסיבתיותמתבצע ע"י בית המשפט?
הליך הסקת המסקנה כי כלל הראיות הנסיבתיות מצביע מעבר לכל ספק סביר על אשמת הנאשם, נעשה בשלושה שלבים:
- בחינת כל ראיה בפני עצמה לצורך בדיקה האם ניתן להשתית עליה ממצא עובדתי כלשהו.
- בחינת כלל הראיות יחד לצורך בדיקה וקביעה האם הן מערבות לכאורה את הנאשם בבצוע העבירה.
- בדיקת הסבר הנאשם לראיות הנסיבתיות המפלילות שהוכחו לכאורה ע"י התביעה. למעשה הסבר הגיוני,סביר, מתקבל על הדעת ורציני של נאשם לראיות נסיבתיות, יש בו כדי לחלצו ממסקנה מרשיעה כי הוא זה שביצע את העבירה.
האם מסדר זיהוי נחשב לראיה ישירה?
התשובה לשאלה זו נחלקת . אם נערך מסדר זיהוי ובו זוהה אדם כמבצע עבירה , אזי מדובר בראיה ישירה הקושרת אדם לכאורה למעשה ומפלילה אותו.
אם במסגרת מסדר הזיהוי זוהה אדם שברח למשל, ממקום מסויים , אזי מדובר בראיה נסיבתית שלא קושרת את החשוד/נאשם ישירות לבצוע המעשה אלא רק לעצם הבריחה שנחשבת כשלעצמה כראיה נסיבתית בלבד, שלבדה אין בה כדי להביא להרשעת נאשם בבצוע מעשה עבירה.
האם ניתן להרשיע נאשם בבצוע עבירה מינית / תקיפה מינית, עפ"י עדות יחידה של הקורבן?
בעבר התשובה לשאלה זו הייתה שלילית. הכלל המסורתי בעבר היה כי אין מרשיעים אדם בעבירת מין עפ"י עדות יחידה של קורבן העבירה, אלא אם לעדות זו נלוותה ראיה נוספת כלשהי המכונה ראיית סיוע.
ההיגיון בכך היה נעוץ בעובדה כי בדר"כ בעבירות מין אין עדים וקל מאוד לטפול עלילות שווא על אדם והן משום שמאוד קשה להתגונן בפני טענה שקרית של בצוע עבירה מינית בין שני יחידים.
דרישת הסיוע בעבר לעדות יחידה של קורבן עבירה מטרתה הייתה להבטיח כי ההרשעה לא תתבסס על התרשמותו של בית המשפט מהאופן שבה נמסרה העדות לבדה.
לאחר התיקון שבא לידי ביטוי בסעיף 54א(ב) לפקודת הראיות, בית המשפט רשאי לסמוך על עדות יחידה של קורבן לעבירת מין ובלבד שיפרט את הנסיבות והמסקנות וסמך אותן על נסיבות אובייקטיביות וחיצוניות.
ההנמקה של בית המשפט חייבת להיות ממשית וככל שהעדות היחידה קלה וחלשה יותר על ההנמקה להיות ממשית יותר ומהותית יותר.
ההנמקה חייבת להיות הגיונית ובשכל ישר, הנמקה שיש בה להסביר מדוע בית המשפט מצא לנכון להרשיע אדם על סמך אותה עדות יחידה על אף הסיכונים הכרוכים בכך (מאסר ממושך למשל).
הלכה למעשה, אותן ראיות סיוע מהעבר, יש בהן כדי לעמוד בדרישת ההנמקה, הן למעשה יכולות להיות אותה הנמקה שבית המשפט מחויב בה בכדי להרשיע אדם בבצוע עבירה כה חמורה.
למען הסר ספק נחזור ונציין כי חובת ההנמקה מחליפה את ראיית הסיוע ולכן יש צורך בהנמקה רצינית ומהותית שיש בה כדי לסלק את כלל החששות המלווים עדות יחידה של קורבן בעבירת מין, קרי סילוק החשש שמא הנאשם לא ביצע את העבירה, דבר שיוביל לזיכויו.
מה קורה כעת עם הקצין שנעצר כחשוד בתקיפה מינית?
הקצין מצוי כעת במעצר ימים שמטרתו חקירת המקרה בטרם יועבר התיק לפרקליטות לשקילת הגשת כתב אישום נגדו ובקשה למעצר עד תום ההליכים.
בשלב זה של חקירה פלילית, ייערך ככל הנראה גם מסדר זיהוי במסגרתו תנסה הצעירה לזהות את הקצין כמבצע העבירה נגדה וכן ממתינים לתוצאות הבדיקה שנערכה לצעירה בבית החולים, בדיקה שמטרתה לגלות חומרים ביולוגיים של החשוד בגופה של הצעירה (כגון, שיער, זרע וכו'),קרי ראיה שקושרת את החשוד באופן ישיר לבצוע העבירה המינית / התקיפה המינית, אלא אם יטען הקצין כי היה מגע מיני בין השניים, דבר שיש בו כדי להסביר הימצאות אותם חומרים ביולוגים בגוף הצעירה .