סרטן השד הינה מחלה ממאירה שמקורה ברקמת השד, אך היא יכולה להתפשט לאיברים נוספים בגוף האישה. בתחילה סרטן השד מתגלה בצורת גושים שונים בשד ללא כאבים מיוחדים. מאוחר יותר נכנסים תאים סרטניים אל תוך בלוטות הלימפה מתחת לבית השחי ומשם עושים את דרכם באמצעות הדם אל איברי גוף נוספים כגון: הריאות, המוח והכבד. סרטן השד מתגלה בדרך כלל בנשים בנות 50 ומעלה ונדיר יותר אצל גברים ואצל נשים צעירות. אחד מהסוגים השכיחים של סרטן השד הינו קרצינומה, אולם קיימים סוגי סרטן השד נדירים יותר המכונים ליפומה או סרקומה. המקור של סרטן השד הנפוץ הוא ברקמת השד העוטפת את בלוטות החלב.
השד אינו איבר שבלעדיו קשה לחיות, לכן קיימת האפשרות להסיר את הגידול ובכך להציל את חיי המטופלת. הסכנה הממשית במקרה של סרטן השד היא התפשטות המחלה לאיברים חיוניים אחרים בגוף שלא ניתן להסיר מהם את הגידול והם אלו שמסכנים את חיי האישה.
שלבי מחלת סרטן השד:
קיימים חמישה שלבים במחלת סרטן השד:
שלב טרום סרטני: בשלב זה תאי אפיתל העוטפים את צינורות החלב נכנסים אליו וסותמים את הצינור. גידול זה לא מתפשט, אך מהווה סכנה.
שלב ראשון: בשלב זה תאים סרטניים מגיעים מצינורות החלב אל רקמת השד, הגידול נהפך להיות פולשני.
שלב שני: בשלב זה מגיעים תאים סרטניים אל בלוטות הלימפה הנמצאות ליד הגידול הראשוני. הגידול הראשוני הוא בגודל של 2 עד 5 ס"מ שלא נגע עדיין במערכת הלימפה.
שלב שלישי: בשלב זה הגידול הראשוני מתפתח וגודלו כעת מעל 5 ס"מ הגרורות במערכת הלימפה משנות צורתן. סרטן השד שולח גרורות לאיברים נוספים כגון הצלעות ושרירי בית החזה. הגידול הראשוני הופך להיות דלקתי.
שלב רביעי: בשלב זה סרטן השד מתפתח ושולח גרורות לאיברים חיוניים כגון: הכבד, העצמות והמוח.
גילוי מוקדם של המחלה:
חשיבות גילוי מוקדם של סרטן השד להצלת חיים מכרעת, לכן ההמלצה של הרופאים הכירורגים ורופאי הנשים היא חד משמעית. בדיקה עצמית כל מספר שבועות ובדיקה אחת לשנתיים אצל רופא ואחת לשנה אצל נשים בסיכון שקיימת היסטוריה משפחתית של מחלת סרטן השד, חיונית להצלת חיים.
גילוי על ידי צילום ממוגרפיה: באמצעות בדיקה זו ניתן לאתר סימנים ראשונים של קיום מחלת סרטן השד. בדיקת הממוגרפיה היא למעשה צילום רנטגן המשטח לחלוטין את השד על מנת לצלם שטח גדול יותר. בבדיקת הממוגרפיה ניתן להבחין בגושים חשודים ובשינויים בשד. בישראל מומלץ לכל אישה מעל גיל 50 לעבור את בדיקת הממוגרפיה כל שנתיים. במידה וקיימת היסטוריה משפחתית רצוי לעבור את הבדיקה אחת לשנה מעל גיל 35.
גילוי באמצעות ביופסיה: ביופסיה הינה לקיחת דגימה, פיסת רקמה מהשד. דגימה זו נלקחת לבדיקה היסטולוגית על ידי פתולוג שמטרתה לאתר גידולים סרטניים.