צמד החצוצרות ממוקמות בין השחלות לרחמה של האשה ותפקידן להיות תחנה שבה תעצור הביצית המוכנה לביוץ, ותמתין לזרע שיפרה אותה, או לאו. ההפריה תתרחש באמפולה של החצוצרה, שהיא האזור הרחב בה. אם תחול הפריה וגם אם לא, הביצית תסיים את שהותה בחצוצרה ותגיע אל הרחם - במקרה שהופרתה תשתרש בו כהיריון ואם לא היא תיפלט יחד עם רירית הרחם המעובה כדי לפנות מקום לביצית חדשה שאולי הפעם תופרה. מכל אלו ניתן ללמוד שלחצוצרות תפקיד משמעותי בתהליך הרביה המעודן והמורכב של האשה.
חצוצרות בצרות
ליקויים רבים עלולים לגרום להפרעות בתפקוד שתי החצוצרות או אחת מהן, ובכך לסכן את תפקודה התקין של מערכת הרביה כולה. הבעיה השכיחה ביותר בחצוצרות הנשיות היא סתימתן (בנוזל מימי, במוגלה או בדם). סתימה שכזו בשתי החצוצרות משבשת לחלוטין את כל פעולת המערכת ולא מאפשרת כניסה להיריון, בנוסף היא עלולה להביא לכאבים חמורים וכרוניים שלהם נלווה לסבל רב. במקרים שכאלו ימליצו כיום הרופאים על ניתוח לכריתת חצוצרות, הנחשב לפרוצדורה רפואית פשוטה יחסית שההתאוששות ממנו לרוב קלה. סיבות נוספות לניתוח כריתת חצוצרות או חצוצרה יהיו גרורות מסרטן השחלות מיומה שהגיעו לחצוצרות; היריון חוץ רחמי שבו העובר התפתח בתוך אחת החצוצרות; ריבוי הריונות מחוץ לרחם; ניתוח למניעת הופעת סרטן השד אצל נשים בסיכון גנטי גבוה; ועוד. ניתן לאבחן זאת באמצעות בדיקות יחסית פשוטות או בדיקת לפרוסקופיה.
כריתת חצוצרות או קשירת חצוצרות לצורך מניעת היריון
יש נשים שעוברות כריתת חצוצרות או קשירת חצוצרות כאמצעי מניעה כנגד הריונות עתידיים לא רצויים. אמנם מדובר על פעולה חודרנית ניתוחית שלכאורה היא קשה יותר משימוש באמצעי המניעה המקובלים: קונדום, גלולות, התקן תוך רחמי, ספוגיות וכדומה, אולם למעשה זוהי פעולה ללא תופעות לוואי, שאינה משנה את המאזן ההורמונלי הנשי ושיש לה יתרון ברור בעבור מי שמחפשת תהליך חד-פעמי שמבטיח מניעה תמידית של האפשרות להיכנס להיריון.