סם הוא למעשה תרכובת כימית שיש בה כדי להשפיע על מערכת העצבים ובכך ליצור שיבוש בתפיסת המציאות וההכרה, סמים מן הסתם, יש בהם כדילגרום לשינויים נפשיים כמו גם התנהגותיים אצל אלו שבחרו להשתמש בהם, השינוי עשוי להיות מיידי או בטווח הארוך. ממחקרים שונים עלה כי מידת השפעת הסמים תלויה למעשה בסוג הסם, במינון ובתדירות השימוש. בטווח הקצר, הסם עשוי לגרום לתחושת בטחון עצמי גבוהה ביותר, אומץ רב מהרגיל, בטווח הארוך, שימוש בסם עשוי לגרום לנזקים מהותיים ביותר כשחלקם אף אינם ניתנים לתיקון. התמכרותו של אדם לסם היא למעשה תלות ממשית בסם, הדבר בא לכדי ביטוי הן מבחינה פיזית והן מהבחינה הנפשית, הצורך בסם הופך לכפייתי כדי להגיע למצב של תפקוד יום יומי. רצונו של המכור לסם, כמו גם הצורך הבלתי ניתן לשליטה להשיג את הסם, תגרום לו לעשות כמעט כל מעשה .
מה החוק אומר על כך?
לעבירות הסמים ישנו חוק ספציפי הנקרא פקודת הסמים (נוסח חדש) , התשל"ג-1973.החוק מגדיר "סם מסוכן" באופן הבא
חומר מן המפורטים בתוספת הראשונה לרבות כל מלח שלו, וכן כל תכשיר, תרכובת, תערובת או תמיסה של חומר כאמור ומלחיהם
להלן חלק מצומצם של שמות הסמים המופיעים בתוספת הראשונה: קנבוס, שרף של קנבוס הידוע גם בשם חשיש, אופיום, לס"ד, בופוטנין, אמ.די.אמ.איי, קוקאין,הרואין, קודאין, מורפין, מתאדון ועוד'. עפ"י פק' הסמים המסוכנים נאסר על אדם לגדל, לייצר, להפיק, או להכין סם מכל חומר. האפשרות היחידה לבצע פעולות אלו ולא להיענש הינה באמצעות ייצור ו/או הפקה של סם באופן חוקי, כיצד הדבר אפשרי? כאשר הדבר נעשה בהיתר של המנהל, מיהו המנהל? המנהל הנו המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהמנהל הסמיכו לעניין זה. דוגמא לפעילות מותרת –ייצור סמים ו/או הפקתם לצרכים רפואיים ובהיתר מאת המנהל.העונש שיוטל על אדם שיעשה כן ,ללא היתר מאת המנהל, הנו עד 20 שנות מאסר !!!
מה אומר החוק על החזקה ושימוש בסמים?
החוק אוסר על החזקה ושימוש בסמים ללא היתר מאת המנהל.
מה העונש עפ"י החוק?
העונש נחלק לשני מצבים.
מצב 1: החזקה ושימוש בסמים לצריכה עצמית !
מצב 2: החזקת סמים שלא לצריכה עצמית !
העונש בחוק למצב 1 – עד 3 שנות מאסר !,למצב 2 – עד 20 שנות מאסר !
המחוקק רואה בחומרה יתרה פעילות לא חוקית של אדם שמחזיק סם במטרה לספקו לאדם אחר,במטרה לבצע סחר בסמים, קרי , אותו אדם הנו לכאורה נגע רע, עפ"י המחוקק, שבכוונתו לגרום לאנשים אחרים להשתמש בסם וכך להרוויח כסף רב.
מה הכמות המוגדרת בחוק לצריכה עצמית?
התשובה לכך תלויה בסוג הסם. למשל בסמים כגון קנבוס וחשיש, הכמות לצריכה עצמית היא עד 15 גרם.
אופיום – עד 2 גרם.
לס"ד – עד 3 יחידות כלשהן.
קוקאין, הרואין –עד 0.3. גרם.
מתאדון – 0.15 גרם נטו.
כל כמות סם מעבר לאמור לעיל, תיחשב לכאורה כהחזקת סמים שלא לצריכה עצמית, קרי למטרות מסחריות.
למען הסר ספק נבהיר, כי בפקודת הסמים ישנה רשימה ארוכה ביותר של סוגי סמים, הכמות הנחשבת ביחס לאותם סמים לצריכה עצמית, מצוינת במפורש בחוק.
זאת ועוד, אין משמעות הדברים שהתביעה תיצמד באופן מוחלט לכמויות המוגדרות בחוק המתייחסות להחזקת סמים לצריכה עצמית ומעבר לכמות זו, נאשם שנתפס מחזיק סמים בכמות משמעותית ייאלץ להודות ולהישפט בגין החזקת סמים שלא לצריכה עצמית.
ממש לא כך הם פני הדברים !
לעיתים קרובות ביותר, נאשמים הנתפסים עם כמות סם הגדולה מהכמות המוגדרת בחוק לצריכה עצמית, מחזיקים בפועל את הסמים לצריכתם העצמית ללא כל כוונה מסחרית של סחר בסמים, למשל.
בנסיבות אלו ישנה חשיבותלייצוגו של הנאשם ע"י עו"ד פלילי מנוסה בתחום, שיפעל לשכנע את התביעה כי הסם הוחזק לשימוש עצמי בלבד, ללא כל כוונה של סחר בסמים, ובהתאם רמת הענישה תהיה קלה יותר באופן משמעותי.
החשיבות בייצוג משפטי הולם נובעת גם מהצורך בסיום תיק כזה בדרך של אי הרשעה !
אי הרשעה משמעותה מחיקת רישום פלילי בגין התיק הפלילי, לאחר תקופה קצרה יחסית של 5 שנים (למעט קטין). הרשעה משמעותהמחיקת רישום פלילילאחר תקופה מינימאלית של 17 שנים.