האם "מחלות נפש" דומות למחלות גופניות רגילות? האם ניתן לאבחן מחלות נפש באופן גופני?
תעשיית התרופות הפסיכיאטריות היא כיום תעשייה הגורפת מיליארדי דולרים בשנה. בהערכה גסה, כחמישית מאוכלוסיית העולם המערבי נטלה או נוטלת כדורים פסיכיאטריים. אז כיצד פסיכיאטרים וחברות התרופות מצדיקות שימוש כה נרחב בתרופות פסיכיאטריות?
ובכן, תעשיית בריאות הנפש מוכרת את הרעיון כי מחלות נפש הן למעשה הפרעות בתפקוד המוח, כלומר מחלות של המוח. לטענתם, מגוון הקשיים הנפשיים שאנשים חווים הם בעיקרם סימפטומים של חוסר איזון של כימיקלים במוח. וכל מה שצריך לעשות, לטענתם, הוא "לתקן" את ה"חוסר איזון כימי" הזה.
כדי לגרום לאנשים להאמין להם, פסיכיאטרים מציינים שמות של כימיקלים כגון דופמין, סרוטונין וכדומה, בתור ה"אחראים" לכל קשייו הנפשיים של האדם. כך, פסיכיאטרים "מאשימים את המוח" בקשיים הנפשיים שאנו חווים.
אולם עד כמה התיאוריות הללו הן נכונות? האם מחלות נפש הן אכן מחלות של המוח?
ובכן, העובדה היא שאין כל בדיקת מעבדה היכולה למדוד את האיזון הכימי במוח של אדם חי.
יותר מכך, אין כל בדיקות רפואיות, גופניות לאבחון הפרעות פסיכיאטריות – כל האבחונים הפסיכיאטריים מתבססים על רשימות בדיקה של סימפטומים התנהגותיים ורגשיים.
התאוריה של חוסר איזון כימי במוח היא תאוריה לא מוכחת. קשיים נפשיים מקורם אינו בתפקוד לקוי של המוח, הפרעה של המוח, או מחלה של המוח.
למעשה, זו הסיבה שהמונח הרשמי ל"מחלת נפש" הוא "הפרעת נפש" (באנגלית mental disorder). לא ניתן להתייחס למחלת נפש או הפרעת נפש כאל מחלה גופנית, פשוט כי אין הוכחה שהפרעת נפש היא אכן בעיה גופנית. לכן היא נקראת "הפרעת נפש" ולא "הפרעה נוירולוגית" או "מחלת מוח".
אם וכאשר יתגלה מקור גופני כלשהו לקשיים הנפשיים, תחום הפסיכיאטריה יעבור למעשה לתחום הרפואי הכללי. המונח "הפרעת נפש" יהפוך להיות לא רלוונטי.
אולם עד שזה יקרה, הפסיכיאטרים ימשיכו להשתמש בסמים ובכימיקלים על מנת להשפיע באופן לא ידוע על הרגשות, ההתנהגות, והשפיות של אנשים.
ופסיכיאטרים משפיעים היום על הרבה, הרבה יותר מדי ילדים, בוגרים וקשישים.