תרופות פסיכיאטריות הן בד"כ תרכובות כימיות סינתטיות, הגורמות לתופעות לוואי חמורות. האם מריחואנה רפואית עשויה להוות אלטרנטיבה טבעית וראויה לתרופות הללו?
ביקוש לסיוע נפשי, שאינו פסיכיאטרי, הינו מובן ביותר. אין ספק שאנשים רבים זקוקים לסיוע בהתמודדות עם קשיים נפשיים, אך השימוש בתרופות פסיכיאטריות הינו בעייתי עקב תופעות הלוואי הקשות של תרופות אלו, הכוללות החמרה במצב הנפשי, פרצי אלימות ופגיעה עצמית. אך האם מריחואנה רפואית עשויה להוות תחליף לתרופות פסיכיאטריות? הבה נבחן את היבטיה השונים של שאלה זו.
האם מריחואנה רפואית בטוחה יותר ממריחואנה שניתן להשיג ברחוב?
אין הבדל מהותי בין מריחואנה רפואית לזו שניתן להשיג מסוחרי סמים ברחוב. אמנם הגידול של מריחואנה רפואית הינו מבוקר יותר, וייתכן ונעשה בו פחות שימוש בחומרי הדברה מסוכנים. אך מבחינת הסם עצמו, מדובר באותו סם, עם אותו פוטנציאל להתמכרות ואותן תופעות לוואי.
האם סם טבעי עדיף על סם סינתטי (כגון תרופה פסיכיאטרית)?
כאשר מדובר במזון, יש תמימות דעים שבאופן עקרוני מזון טבעי ולא מעובד הינו בריא יותר ממזון סינתטי או מזון שעבר עיבוד רב. אולם כשמדובר בסמים, סם טבעי אינו בהכרח בטוח יותר מסם או תרופה סינתטיים. חלק מהסמים הקשים ביותר הם טבעיים, לדוגמא: מורפיום מיוצר משרף של פרג, וקוקאין מצמח הקוקה.
זה כמו לשאול אם רעל טבעי עדיף על רעל סינתטי – שניהם יהרגו אותך באותה מידה.
האם מריחואנה היא סם קל?
מריחואנה נהנית מתדמית של סם קל, וייתכן שבתחילת שנות ה-70 תדמית זו הייתה מוצדקת. אולם, במשך השנים באמצעות טכניקות חקלאיות, ריכוז החומר הפעיל במריחואנה (THC) עלה באופן חד. על פי הארגון לעולם ללא סמים, רמת ה-THC בשנת 1974 הייתה בממוצע 1%. בשנת 1994 היא עלתה ל- 4%. בשנת 2008, הרמות הגיעו ל-9.6%. ובאחת הצורות של הקנביס הנקראת סנסימיליה, קיימות רמות THC מ-7.5% ועד 24%.
כלומר, מריחואנה הפכה למרוכזת פי 10 עד 20 ממה שהייתה בתחילת שנות השבעים. ממש לא סם קל.
איגוד הפסיכולוגיה האמריקני קבע כי בעקבות עליית ריכוז ה-THC, שימוש קבוע במריחואנה פוגע במוחם של בני נוער.
מעבר לכך, השימוש במריחואנה פותח שער לשימוש במגוון סמים מסוכנים אחרים. הרשות למלחמה בסמים מציינת: "מעט מאוד אנשים צעירים אשר משתמשים בסמים לא חוקיים אחרים, לא החלו את דרכם בשימוש במריחואנה". (כלומר רוב המשתמשים בסמים לא חוקיים אחרים, החלו את דרכם בשימוש במריחואנה).
תופעות הלוואי של מריחואנה
מתוך האתר של הרשות למלחמה בסמים: "רשימת התוצאות השליליות של שימוש במריחואנה ארוכה. עישון מריחואנה מגדיל את הסיכון להתקף לב, עישון מריחואנה עשוי לגרום לסרטן באזור הפה, הראש וריאות".
במאמר השפעות מריחואנה על הנפש מאת ד"ר רחל בר-המבורגר, מדענית ראשית ברשות הלאומית למלחמה בסמים, מצוינות תופעות לוואי כגון התקפי חרדה ופאניקה, סימפטומים פסיכוטיים כמו פרנויה, שמיעת קולות והרגשת ניתוק, עיוותים בתפיסת זמן ומרחק, קצב לב מואץ, ירידה מהירה בלחץ הדם, שיפוט לקוי, האטה בזמן תגובה, ביצוע לקוי של מטלות מוטוריות פשוטות, ותופעות רבות אחרות.
האם הרחבת השימוש במריחואנה רפואית תפגע בתעשיית התרופות?
אחד הטיעונים של תומכי השימוש במריחואנה רפואית, הוא שהשימוש בה ישבור את המונופול של חברות התרופות, ולכן כביכול ראוי שאנשים הטוענים שתעשיית התרופות מושחתת ופועלת באופן לא אתי להגברת רווחיה, יתמכו בהרחבת השימוש במריחואנה רפואית. אך האמנם? מבט ארוך טווח על סוגיה זו מביא למסקנה אחרת: עקב תופעות הלוואי של השימוש במריחואנה, יותר ויותר אנשים יפנו לטיפול תרופתי במטרה לטשטש אותן. כך שבסופו של דבר, מספר הלקוחות של חברות התרופות לא יקטן, ואף יגדל.
תופעות הלוואי של מריחואנה אף עלולות להביא אדם לידי אשפוז בבית חולים, וזה בהחלט כולל אשפוז בבית חולים לחולי נפש, עקב תופעות הלוואי הנפשיות שעלולות להתרחש.
ויותר מכך, אנשים שיפנו למכוני גמילה כדי להיגמל מהסם, יימצאו את עצמם קרוב לוודאי מטופלים בידי פסיכיאטר, שכן תחום הגמילה מסמים נמצא כיום כמעט לחלוטין בשליטה פסיכיאטרית.
סיכום
שימוש בסמים מכל סוג שהוא, טומן בחובו תופעות לוואי חמורות, במיוחד בשימוש ארוך-טווח.
תרופות פסיכיאטריות אינן מהוות פתרון לקשיים נפשיים, וגם לא מריחואנה רפואית.
יש לפנות לאלטרנטיבות שאינן כוללות שימוש בסמים, ולזכור שאין תחליף לאורח חיים בריא הכולל דיאטה מזינה, פעילות גופנית, ועיסוק בפעילויות חיוביות המקנות תחושות הנאה, הגשמה וסיפוק.