לטענת התובע עת חצה כביש, נפגע באירוע תאונת דרכים אופנוע ונגרמו לו נזקי גוף. מאחר והנתבעים הכחישו מעורבות בתאונה, הוגשה התובענה גם כנגד הנתבעת 3 - היא קרנית - הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים. התובענה הוגשה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975
נטען בכתב ההגנה כי כי הנתבע 1 כלל לא היה מעורב בתאונת הדרכים הנטענת. במצב דברים זה, פוצל הדיון לברור שאלת חבות מי מהנתבעות לאירוע.
בית המשפט ציין כי עניין הנטל בעניין זה, מובן כי הנטל הינו על הטוען כי כך הם פני הדברים, אלא שהטוען - הוא התובע - אינו נקי מספיקות בעצמו, ולפיכך, אף צירף את קרנית.
אמנם התובע לא ראה את פרטי מספר כלי הרכב המעורב, אך התובע כן הבחין בפרטי רכב מסוימים: כי מדובר בטנדר, (אפילו אראה בציון שם היצרן - מיצובישי - עובדה המתבררת רק בשלב מאוחר יותר מאחר ולא עלתה במסגרת ההודעה שנגבתה מהתובע בסמוך לתאונה).
בע"פ 182/71 (מוזכר בספרו של י' קדמי, על הראיות (מהדורה משולבת 2003) 517), רשם אלמוני, שהיה עד לתאונת דרכים, את מספר המכונית שהייתה מעורבת בתאונה. ביהמ"ש קבע, כי למרות שהעד נותר אלמוני ולא זומן להעיד, יראו בפתק ככזה הקביל כראיה.
בנסיבות המקרה דנן, אמנם לא נותרו בידנו הפתקים שנמסרו לתובע או הרישום שביצע בפלאפון, אך אין להתעלם מעצם העובדה ולפיה, אלה נמסרו לו במסגרת אירוע מרגש. לפיכך, יש לראות במספר הרכב, המוצא ביטויו בהודעת התובע למשטרה וכן בדו"ח הפעולה, כאלה שנמסרים לשוטרים על ידי התובע באמצעות אחרים למעשה וכאלה הקבילים כראיה.